"לאור העלייה בתוחלת החיים, חשוב להגדיל את אפשרויות התעסוקה למבוגרים על ידי תמריצי מס, ריבוי הדרכות והכשרות שיקטינו את התלות שלהם בקצבת הפרישה. אם לא נעשה משהו בנושא ברמה הלאומית כדי לשפר את תנאי המחיה של הפורשים תהיה קטסטרופה". כך אמר יהודה בן אסייג, מנכ"ל מנורה מבטחים, בכנס "אתגר הפנסיה בישראל ובעולם" שהתקיים היום (שני) בקריה האקדמית אונו.
לדבריו, אין אף מבטח משנה או גוף רציני שמוכן לבטח את תוחלת החיים בישראל. לכן לא יהיה מנוס אלא להעלות את גיל הפרישה בצורה מושכלת ולהגדיל את אפשרויות התעסוקה למבוגרים. בתשובה לזה ענה לו פרופ’ איתן שישנסקי, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, האוניברסיטה העברית, "יש מבטחי משנה שמוכנים לבטח אבל ברמות מחירים נמוכים שלא כדאיות לכם, לכן אתם לא עושים זאת".
עוד הוסיף בן אסייג כי מי שמושך את כספי הפיצויים שלו לאחר סיום במקום עבודה זה או אחר מטיל אסון כבד על קצבת הפרישה שלו בעתיד. "עדיין כדאי לחסוך בקרן הפנסיה על פני החלופה הפופולרית היום שהיא נדל"ן. יש פער עצום על פי נתוני הלמ"ס בין ההוצאה לנפש בגיל הפרישה שעומד על כ- 7000 ₪ לעומת כלל האוכלוסיה שעומדת על כ- 4400 ₪".
לגבי הלוואות מקרנות הפנסיה, אמר בן אסייג כי "אנחנו מתועתעים על ידי הרגולציה שמצד אחד רוצה שלא נגבה דמי טיפול בגין הלוואות שאנו מעניקים ומצד שני רוצים שנעניק הלוואות באמצעות מערכות טכנולוגיות ואז יתגמלו אותנו ב- 15 מיליון ₪".
פרופ’ איתן שישנסקי אמר בכנס כי הוא מציע רפורמה בהקצאת אג"ח מיועדות, הן לפי גיל והן לפי הכנסה, זאת במטרה להפחית סיכונים לקרובים לגיל הפרישה ולמקבלי הכנסות נמוכות. בנוסף מציע פרופ’ שישנסקי לשקול אלטרנטיבות לאג"ח מיועד כדוגמת המודל השבדי".
במסגרת הפאנל נשאלו חברי הפאנל על ידי פרופ’ משה בן חורין, ראש הקריה האקדמית אונו אם היה דבר אחד שאתם ממקדים את הצורך בשינוי, איזו שינוי הייתם רוצים לראות בשוק הפנסיה כדי לייעל ולקדם אותו לקראת השנים הבאות? בתשובה לשאלה הזו ענה בני שיזף, משנה למנכ"ל הפניקס כי, "צריך להשאיר את הפיצויים ואת קרנות ההשתלמות כחיסכון פנסיוני. החיסכון יכול להשקיע בטווחים ארוכים המעניקים תשואות גבוהות ופה יש כשל שוק ותפקידה של הממשלה לתקן את כשל השוק הזה. עוד הוסיף שיש ארגונים הנהנים מתארכות תוחלת החיים כגון: בתי אבות המוכנים לשלם ריביות גבוהות ככל שתוחלת החיים תתארך ופה גם כן יש כשל שוק שהממשלה צריכה להתערב".
דורון גינת, משנה למנכ"ל הראל פיננסיים, אמר כי אם יהיה מנגנון שמאפשר לא למשוך את הפיצויים, אלא לתת אותם כהלוואה או קצבה זה יגדיל את הפנסיה. צריכה להיות התערבות ממשלתית שתאפשר לקרנות הפנסיה לא רק להשקיע בשוק ההון אלא גם בתשתיות". פרופ’ אביה ספיבק, עמית מחקר בכיר מכון ון ליר ואונ’ בן גוריון אמר כי "צריך שתהיה מערכת איסוף נתוני פנסיה כפי שקיים ומקובל בעולם. יש היום מעט נתונים על הפנסיה בישראל". לדבריו, אישה שיוצאת לחופשת לידה או מי שחותם אבטלה נחשב "למועסק" של הביטוח הלאומי ולכן על הביטוח הלאומי להפריש לו גם לפנסיה בתקופה הזו.
הראל שרעבי, סגן הממונה על שוק ההון, אמר כי "פנסיה היא נגזרת ישירה של שוק העבודה, שכיום משתנה בקצב מהיר מאוד. מערכת הפנסיה המותאמת כיום למערכת המס שהיא על בסיס שנתי, צריכה להתאים את עצמה לשוק העבודה. ברגע שזה יקרה אנחנו מאמינים שזה יביא לשינוי משמעותי". דן גלאי, דיקן המרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה אמר כי, "חייבים להשתמש במגוון כלים מאחר ואין כיום מכשיר פיננסי אחד שיכול לפתור את כל הבעיות, וזה על מנת להקטין את הסיכון בעתיד." פרופ’ אמיר ברנע, אמר כי על חברות הביטוח לאפשר למבוגרים לרכוש ביטוח גמלה עם זכויות פנסיוניות בסכום חד פעמי".