אייל דבי, מנהל מחקר ני"ע ישראלים בלאומי שוקי הון, מפרסם היום התייחסותו למניית דלק רכב: "לא מעט כתבות התפרסמו לאחרונה על דלק רכב בעיתוני הכלכלה, כאשר המכנה המשותף לכולן היה העיסוק בצניחת נתח השוק של החברה.
"מובן שאין בכך שום ידיעה מרעישה, וזו גם הסיבה שהורדנו למניה המלצה לפני למעלה מחצי שנה, אבל ירידות השערים האחרונות ממש מבקשות לעסוק בשאלה הבאה – האם יש בהן משום ההגזמה, או שהן פשוט משקפות את המציאות כהווייתה?
"בכל מה שנוגע להערכת שוויה הכלכלי של דלק רכב, שני פרמטרים מרכזיים מכתיבים את התוצאה: הראשון, זה היקף מסירות הרכבים עליו תתייצב לבסוף החברה, והשני הוא שער החליפין של הין היפני - מטבע היבוא המרכזי של דלק רכב. השפעתו של שער המטבע היא עקיפה, דרך שיעור הרווח התפעולי של החברה, אבל עוצמת ההשפעה היא אדירה - שכן היא מגולגלת לעלות המכר במלואה.
"לפיכך, חשבנו להציג את שווי המניה בצורה מעט שונה, כלומר להתמקד בשני הפרמטרים המרכזיים שקובעים את שווי החברה, תוך בחינת הפער בין המציאות הנוכחית לתחזית המשתקפת ממחיר המניה. מה המסקנה? ששוק ההון ’רץ’ קדימה עם המגמה - מניח המשך הרעה בעסקי החברה, הן מבחינת היקף המכירות והן מבחינת רווחיותה. במילים אחרות, אנו לאחר ירידה של עשרים אחוזים - בתוך פחות משלושה חודשים - המניה נראית מעניינת להשקעה".
בשורה התחתונה, אומר דבי כי "מחיר המניה הנוכחי מגלם גם התחזקות של המטבע היפני וגם המשך ירידה במסירות הרכבים - מעבר לשפל אליו הגיעה החברה. יש בכך מעין כריות ביטחון ברכישה, שכן גם אם תרחיש פסימי זה אכן יתממש, עדיין תתקבל תשואה דו-ספרתית על ההשקעה".