ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש הבוקר (רביעי) עם Carlos Moedas, הנציב לחדשנות, פיתוח ומחקר של האיחוד האירופי. בפגישה השתתפו גם שר הכלכלה אלי כהן, ר’ המל"ל בפועל איתן בן דוד ומנכ"ל משרד רה"מ אלי גרונר.
בפגישה ראש הממשלה הציג את ההזדמנויות הגלומות בחדשנות הישראלית ואת האפשרויות לחיזוק שיתוף הפעולה בין ישראל לאיחוד האירופי בתחומים אלה כולל תעשיית התחבורה החכמה וסייבר.
נציב החדשנות הביע את הערכתו לישראל כמעצמה חדשנית וטכנולוגית והביע את כוונתו לחזק את שיתופי הפעולה בין ישראל לאירופה. בפגישה דנו השניים בהרחבת תחומי שיתוף הפעולה בין ישראל לאיחוד האירופי בתחום החדשנות.
גם הכלכלן הראשי, יואל נוה, ומנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, נתן זוסמן, נפגשו הבוקר עם ראש משלחת האיחוד האירופאי לדיאלוג הכלכלי, הליודורו טמפראנו, במטרה לסכם את הדיאלוג הכלכלי להגברת שיתוף הפעולה בין ישראל לאיחוד האירופאי. הדיאלוג הכלכלי מתקיים היום במשרד האוצר, בהשתתפות נציגים מנציבות האיחוד האירופי אגף כלכלה ופיננסיים (DG-Economic and Finance) ואגף יציבות פיננסית ושוקי הון (DG FISMA) , ממרכז מחקר גרמני למדיניות ציבורית וכלכלה פוליטית ונספחים כלכליים מטעם מדינות האיחוד האירופי.
היחסים הכלכליים עם האיחוד האירופאי חשובים מאוד, שכן האיחוד מהווה יעד לשליש מהייצוא הישראלי. המפגש התקיים על רקע ההתאוששות הכלכלית זו השנה החמישית ברציפות ב-19 מדינות גוש האירו (צפי צמיחה של 1.7% בשנת 2017 ו-1.8% בשנת 2018) וב-28 מדינות האיחוד האירופי (צפי צמיחה של 1.9% בשנים 2017-18). קצב הגידול בצריכה הפרטית לשנת 2016 היה הגבוה ביותר מזה עשור.
שיעור האבטלה ירד לרמה חד-ספרתית (גוש האירו 9.4% בשנת 2017 ו-8.9% בשנת 2018, איחוד אירופה 8.0% בשנת 2017 ו-7.8% בשנת 2018). מבחינת האתגרים המרכזיים העומדים בפני האיחוד האירופי קיימת אי-וודאות באשר לשינויים הצפויים במדיניות הממשל האמריקאי, השלכות פרישת בריטניה מהשוק האחיד ואיחוד המכסים (Brexit) והעדר יציבות במערכת הבנקאית.
הכלכלן הראשי, יואל נוה, הציג אתגרים העומדים בפני הכלכלה הישראלית כמו גם נתוני המשק הישראלי שתרמו לשיפור משמעותי ברמת החיים. שיעור הצמיחה בשנת 2016 עמד על 4% (צפי צמיחה של 2.9% בשנת 2017 ו-3.1% בשנת 2018). שיעור האבטלה במשק הישראלי ירד לשפל חדש של כל הזמנים ועומד על 4.8%. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה הנו בשיא של כל הזמנים ועומד על 64.1%.
המשלחת העלתה את נושא הגלובליזציה ואי-השוויון: השלכות אפשריות על ישראל. צוין כי מגזרים בתחום החדשנות הטכנולוגית ומגזרים עתירי הון וידע הצליחו להתחרות בשוק העולמי וליהנות מעליות שכר. לעומת זאת, מגזרים אחרים, שנותרו סגורים ולא משולבים בגלובליזציה, נותרו מאחור עם הכנסות נמוכות שהביאו להגדלת הפערים בין עובדים מיומנים לעובדים לא מיומנים, בדגש על המגזר החרדי והערבי.
שני הצדדים דנו בהיבטים הנוגעים לליברליזציה בתנועות הון ובצורך לבחון מחדש את הקוד לליברליזציה בתנועות הון של ארגון OECD על רקע סימנים של דה-גלובליזציה פיננסית לאור השימוש הנפוץ בצעדים פרוטקציוניסטים.