"בממשלה הזו אנחנו מנסים להיות כמה שיותר ידידותיים כלפי המגזר העסקי, מאחר ואנו משוכנעים שאם יהיה טוב לעסקים, יהיה טוב לאזרחים. המגזר העסקי הוא לב ליבה של הכלכלה והוא זה שמביא לצמיחה". כך אמר היום (שלישי) אלי גרונר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה.
"אנחנו עובדים קשה כדי להפחית את המיסים – גם את המיסים הגלויים, בתוך כך הורדנו משמעותית את מס החברות בשנתיים האחרונות, וגם את המס הסמוי – עודף הרגולציה. אין ארוחות חינם ואין רגולציה חינם; כל עלות רגולטורית מתגלגלת בסופו של דבר לאזרח שמשלם את המחיר", הוסיף גרונר, בכנס "מיסוי בינלאומי – האם אתם ערוכים לשינוי?" של פירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte בשיתוף האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATA)), שהתקיים בסטוקו בת"א.
לדברי מנכ"ל משרד רה"מ, "בשנתיים האחרונות עשינו מהלכים מורכבים כדי להפחית את המס הסמוי הזה. הפחתנו עלויות ישירות של עודף רגולציה בסך של למעלה ממיליארד ושלוש מאות מיליון שקלים. אנחנו ממשיכים ומתכננים לבצע מהלך נוסף של הפחתות רגולציה בשנים 2017 ו- 2018. היעד שהממשלה קבעה לעצמה הוא להפחית את הרגולציה ב- 25% תוך חמש שנים ואנחנו עומדים ביעד הזה. הציבור מבין שהוא נושא בעלויות של רגולציה מיותרת ולכן הוא רוצה שנוריד את יוקר המחייה, נביא לרגולציה מושכלת, ונייצר פה סביבת מס אטרקטיבית. אנחנו חותרים לזה בשיתוף פעולה עם המגזר העסקי".
לדברי רו"ח אלונה מירון, שותפה ראש חטיבת המס בפירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte, "אם מסתכלים על עקרונות רפורמת המס של טראמפ כפי שפורסמה מול תיקוני החקיקה המוצעים לתעשייה ולמשקיעים בישראל, ניתן לראות כי אנו עומדים בפני תקופה מאתגרת ומטלטלת כאשר השאלה העיקרית שתעמוד על הפרק היא האם ישראל תהיה מספיק אטרקטיבית בעיקר עבור משקיעים זרים כך שישקלו האם להשאיר את הפעילות והידע הנרכשים בישראל. והשאלה נכונה גם עבור קהילת הסטארט-אפ בישראל – כאשר יבחנו את מדינת תושבות החברה המוקמת והבעלות על הידע. בשלב הזה ועל מנת להתמודד עם חוסר הודאות, מומלץ לחברות גלובליות להיערך על ידי בחינה ומידולשל האפשרויות השונות כך שיוכלו לקבל החלטה מושכלת ולנהל את מדיניות המס האופטימלית".
ארז צור, יו"ר משותף וראש תחום ההייטק ב-IATI: "באוקטובר 2015 פרסם ארגון ה-OECD מדיניות חדשה שגרמה לרעידת אדמה באופן חלוקת השפע של ההייטק העולמי על פני הגלובוס. הכוונה כמובן למדיניות BEPS למאבק בתכנוני מס של חברות רב לאומיות. ממשלות רבות זיהו מיד את ההזדמנות שנוצרה והחלו לעצב את מדיניות המס הלאומית כדי ליצור תשתיות מיסוי אטרקטיביות עבור חברות רב לאומיות, במטרה שאלו יבחרו להקים פעילויות משמעותיות בתחומן.
"החל מרוץ נגד הזמן, ואנו באיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) זיהינו זאת ומיהרנו לכנס ישיבות בהשתתפות שר האוצר משה כחלון ומנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, במטרה לוודא שגם בישראל הגורמים הממונים מבינים את גודל ההזדמנות, ואת העובדה שפספוס ההזדמנות עלול לעלות לכלכלת ישראל מיליארדי שקלים ולהחזיר את תעשיית ההייטק שלנו 30 שנה לאחור.
לדבריו של צור, "בסופו של דבר הפגישות הובילו לחקיקה המותאמת לחוקי המס החדשים ב-OECD, אשר הופכת את ישראל לאחת המדינות האטרקטיביות בעולם לפעילות חברות רב-לאומיות ולרישום קניין רוחני. אולם האתגר לא נגמר בחקיקה, ועכשיו עלינו להביא את כל המידע בפני מקבלי ההחלטות בחברות הרב-לאומיות ולשכנע אותם שהכי נכון מבחינתם להשקיע ולהסיט פעילות לישראל".