ועדת הכלכלה בראשות ח"כ איתן כבל דורשת לבצע בדיקה מחודשת של הסכם החזרת החובות בין חברת החשמל והאוצר לבין העובדים. הוועדה קיימה היום דיון בנושא הפגיעה בעובדי חברת החשמל בהסכם השכר החדש.
יו"ר הוועדה ח"כ איתן כבל הסביר בפתח הדיון: "פנתה אלי קבוצת עובדים בשם צדק עיוור והלינה על כך שההסכם שנחתם בין ועד עובדי חברת החשמל לבין הממונה על השכר, מפלה את העובדים הזוטרים בשעה שהוא מיטיב באופן משמעותי ולא הוגן עם העובדים הבכירים. אי אפשר כל הזמן להשתלח בעובדים כאילו הם האשמים בכל. במקרה הזה מי שנדרס תחת גלגלי הכוחנות הם העובדים. ההנהלה והועד הארצי עושים כי יכולים וכל עוד אין מי שעוצר את החגיגה אז עושים."
ח"כ שרן השכל שהגישה בקשה להצעה לסדר בנושא אמרה: "מזל שיש בחירות, סוף סוף מסתכלים על העובדים ודואגים להם. שמענו הרבה מאוד סיפורים על חברת החשמל, ועל חובות של מיליארדים שקרו מכל מיני סיבות. משרד האוצר בא ביחד עם ועד העובדים שאמור לדאוג לעובדים וביחד עם בכירי חברת החשמל, ואמרו אנחנו נחלק שווה בשווה איך להחזיר את החובות. נוצר מצב אבסורד ששבו העובדים החלשים והזוטרים צריכים לשלם 100% ממה שנלקח והבכירים צריכים לשלם 20 אחוז. אין שום קשר בין מה שנקלח לבין מה שהעובדים נדרשו להחזיר והגיע הזמן שנעשה סדר."
ח"כ שלי יחימוביץ’ הוסיפה: "במקרה הזה מדובר בקיצוניות כל כך גדולה. אני לא אוהבת להתערב בהחלטות כאלה ובטח כאלה שוועד סמך עליהם את ידיו אבל כאן העוול כל כך קיצוני זה נראה כמו מערכון. לפתע פתאום משתרר שיוון בין כל העובדים ברגע שזה הגיע להחזרי שכר. לפתע השתרר צדק ופתאום יש שיוויון בין החזקים לחלשים. מהרגע שקמה הקבוצה צדק עיוור, קרה דבר חסר תקדים בחברת החשמל והצטרפו הרבה עובדים. זה מראה את עוצמת המרד לעוול שהיה כאן. זה היה יותר מידי, זה היה הקש ששבר את גב הגמל. צדק גם אם הם לא נפגעו אישית. הגיע הזמן שהעוול הזה יקבל את הבולטות שלה הוא זכאי."
עו"ד דלית ספקטור, נציגת העובדים: "לאחר תהליך משפטי ארוך הממונה על השכר גילה חריגות, ובאיזה שהוא הסכם עלום הוחלט על ההחזרים. אנחנו נמצאים במאבק שאנחנו מנהלים באפלה, אנחנו לא יודעים מה הסכומים ובעיקר על איזה סכום מחלו ולמה. אני מקווה שכשהממונה על השכר מחל היה איזה צדק שליווה אותו ובוודאי לא הייתה כוונה שרוב העובדים מחזירים סדרי גודל של 80% ויש כאלה שמחזירים למעלה מ100% מהחריגה. נוצר עיוות חשבונאי שעובד עלול להחזיר סכום גבוהה מסכום החריגה שלו.
"אפשר לפתור את הנושא בצורה פשוטה, אנחנו רוצים לקבל את הפרטים, אבל כשביקשנו אותם אמרו לנו שההסדר חסוי. את כל עוולות העבר באים ולוקחים מאיתנו בלי להסביר לנו למה. אנחנו מבקשים שתינתן הוראה שתסביר מה סך החריגות, מה נמחק ולמה. לחברת החשמל אנא פרטו בפני העובדים עבור מה אתם לוקחים מהם את הכספים."
אפרים מלכין, סגן הממונה על השכר במשרד האוצר השיב: "סך כל החריגות הם בסדר גודל של 100 מיליון ₪ לשנה. דובר על השבות שש שנים אחורה ביחס לגמלאים ושש שנים לעובדים פעילים. כלומר סך ההשבות הן 600 מיליון ₪. יחד עם זאת סוכם לבסוף על החזר של 150 מיליון ש״ח. לגבי הנוסחה עצמה, הם יודעים את הנוסחה עצמה, מה שמפריע להם זה איך הכינו אותה. הנוסחה קבועה בהסכם הקיבוצי שפתוח לציבור. הנוסחה היא שבודקים בכמה כל עובד חרג, נותנים הנחה של 60% כשבכל מקרה יש תקרה על בסיס המשכורת האישית.
"אני מרגיש שאני נגרר למאבקי כח פנימיים בתוך ארגוני העובדים שהם לא קשורים אלי. אין עובד שההסכם לא היטיב עימו. יש עובדים שהוא היטיב איתם יתר ויש כאלה שפחות. בתוך ההסכם, העובדים העדיפו לפגוע כמה שיותר בתוספות הלא פנסיוניות ולכן ההנחה על הפנסיה גדולה יותר מההנחה על השכר השוטף."
עופר בלוך מנכ"ל חברת החשמל השיב: "ראשית , צריך לברך על סיום תהליך שנמשך שבע שנים רצופות במהלכן לא הצליחו הצדדים להגיע להבנות, עד להסכם הקיבוצי שנחתם בחודש דצמבר האחרון. כל העובדים נהנים מכך שכולם מחזירים פחות ממה שנדרש באופן משמעותי, הן בפגיעה השוטפת בשכר והן בהחזרת הפרשים, גם ביחס להחלטה המקורית של הממונה על השכר וגם ביחס להחלטת בית הדין לעבודה. כל העובדים מחזירים פחות ממה שחרגו ופחות ממה שנדרשו להחזיר על פי ההחלטה, וכל הפניות לבית הדין בבקשה לעצור את ההסכם, שנדונו עד עכשיו - נענו בשלילה. טיבו של הסכם קיבוצי הוא חלוקה מאוזנת ומידתית בין כל האינטרסים וכך נעשה גם בהסכם זה."
ח"כ עבד אל חכים חאג’ יחיא: "כל עובד מתרגל ומסתגל לסכום המשכורת שלו ולבוא עכשיו לכסות חריגות של חמש ושש שנים אחורה זה מאוד בעייתי. יכול להיות שהעובד כבר השתמש בכסף הזה. אתם נרדמתם בשמירה". ח"כ יוליה מלינובסקי הביעה מחאה על עיתוי הדיון ואמרה: "אני מרגישה לא בנוח כי כמה שהנושא חשוב זה לא הזמן שבועיים לפני בחירות והזמן הזה לא מתאים. יש לי הרגשה שהמטרות של הדיון הזה אחרות."
ח"כ יחימוביץ’ השיבה: "יש אנשים שממש מתחשק להם שהכנסת לא תעסוק בענייני העובדים אבל זה חלק מסדר יומנו ו80% מסדר היום שלי. מי שבחר לפתע להיות מעורב בענייני ההסתדרות היה יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן למרות שלפני זה הוא בכלל נגע בנשאים הללו."
ח"כ עיסוואי פריג’: "הנושא הזה מזכיר לי את הסיפור של רשות השידור. לפני שנתיים היה לנו דיון על הסכומים ברשות והתוצאה הסופית הייתה ביטול רשות השידור והעובדים שילמו את מחיר ההתנהלות של ההנהלה. אם לא יהיה בדק בית ואנשים לא ישלמו את מחיר החריגות ולא תהיה ענישה, התהליך הזה יחזור על עצמו. אני חושב שצריך להקים על זה ועדת חקירה."
ח"כ יעקב פרי: "אני מתקשה להבין את ההחזר של ה150 מיליון ש״ח לא מחזירים באופן שוויוני ויחסי, לא כי אני נושא את דגל השיווין אלא מבחינת היגיון כלכלי. איזה הצעות אופרטיביות יש על השולחן על מנת שהמצב הזה יתוקן. אם נעשה בימים אלה עוול צריך לתקן אותו ולא לחכות לבית המשפט."
נחמן כהן, עובד ותיק בחברת החשמל: "12 וחצי אלף עובדים משלמים היום בשביל 540 בכירים ועל חלק לא מבוטל של הפנסיונרים. ועד העובדים שלנו עשה את הסכם מתוך ניגוד עניינים כי כולם שם מנהלי מחלקות ואגפים כאשר כל אחד מסתכל רק על עצמו. למה אני צריך לשלם בשביל מישהו אחר? יש אנשים שמתנהגים כמו משפחת מאפיה ונמצאים בתוך ועד העובדים.
יו"ר הוועדה ח"כ איתן כבל סיכם את הדיון: "הוועדה מותחת ביקורת קשה על התנהלות משרד האוצר, חברת החשמל וההסתדרות הכללית ביחס לחריגה בשכר לחוב הכספי והטיפול בו. הוועדה תובעת לבצע בדיקה מחדש בעניין השבת הכספים שנדרשה בגין חריגות בתשלום שקיבלו ביטוי בהסכם הקיבוצי ובעיקר בנושא חלוקת הנטל בין העובדים. כצעד ראשון הוועדה מבקשת להבהיר לכל עובד באופן ברור את החריגה ואת ההפחתה בשכר הוועדה מבקשת להבהיר באופן ברור לכל עובד את החריגה ואת הבקשה לגביו.
"אני מתכוון לזמן לדיון סגור בהשתתפות מנכ"ל החברה, הממונה על השכר ונציג עובדים. אני רוצה להבין איך הטעות הזו נוצרה, איך הגיעו לנוסחה הזו שמייצרת עוולה גדולה. בנוסף אמר חבר הכנסת איתן כבל כי יפנה למבקר המדינה. לא יכול להיות שהוא לא אמר את דברו לאורך השנים. הוועדה תובעת שהחזר הכסף יהיה שיווני הגיוני ויחסי."
בנוסף, במסגרת יום המילואים המצוין היום אישרה ועדת הכלכלה פה אחד לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק עבודת נשים – זכות להיעדר מעבודה בעת שירות מילואים של בן הזוג, של ח"כ איתן כבל ורועי פולקמן, אליה הוצמדו הצעות דומות של חברי הכנסת מוטי יוגב, איל בן ראובן.
על פי ההצעה, עובד/ת שבן או בת הזוג שלו נקראו לשירות מילואים של לפחות חמישה ימים רצופים, יוכלו להעדר מן העבודה למשך שעה בהגעה לעבודה או בחזרה מהעבודה מבלי שזו תנוכה להם משכרם. ההצעה תחול על עובדים במשרה מלאה להם ילד שטרם מלאו לו 13. יש לציין שעובד שכבר זכאי לשעת הורות, לא יקבל שעה נוספת, ואילו עובד שזכאי לחצי שעת הורות יהיה זכאי לחצי שעה. עובדים בשירות הביטחון בעלי צורך מבצעי מיוחד, יוחרגו לזמן מוגבל בלבד מהצעת החוק.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "נשים שבני זוגן משרתים במילואים נאלצות לשאת לבדן בנטל הטיפול במשפחה בכל תקופת המילואים, נוסף על חובותיהן במקום עבודתן לא אחת הן נאלצות להיעדר מהעבודה בשל הצורך לטפל בילדים ולדאוג להגעתם למסגרות שהם שוהים בהן ובחזרה."
יו"ר הוועדה ויוזם ההצעה, ח"כ איתן כבל, אמר: "אני מוביל את העניין הזה 7 שנים רצופות ועברנו כברת דרך לא פשוטה. חייל מילואים שיוצא והוא מוטרד ממה שקורה בביתו התפוקה שלו היא אחרת. החוק מהווה בשורה קטנה אבל מאוד משמעותית כי יש בה הכרה במי שנשאר לשמור על המשפחה שהיא לב ליבו של איש המילואים."
ח"כ מוטי יוגב: "אלו צעדים מהותיים וחשובים לטובת משרתי המילואים מתוך הבנה שמשרת המילואים אינו לבד ובת/ן הזוג הנותר מאחור בבית עם הילדים, נרתם למאמץ וראוי להערכה בחוקי מדינת ישראל. משרתי המילואים זו הנבחרת הלאומית המתנדבת שנים, להגן על קיומנו. תפקידנו בכנסת לסייע להם לקיים את משפחתם בעת יציאת בן או בת הזוג למילואים, בוודאי בפתע פתאום בצו 8 ללא כל הכנה מראש."
ח"כ איל בן ראובן: "צבא המילואים הוא אחד מהלבבות החשובים בחיי החברה הישראלית. אנחנו חבים למילואימניקים המון, וחייבים לתגמל אותם ולאפשר להם לשרת בראש שקט ובלב חפץ. אני שמח שדווקא ביום המילואים אישרנו חוק חשוב ביותר לטובת משפחות אנשי המילואים, שהן הנושאות בעול השירות של בני הזוג."
ח"כ רועי פולקמן: "עד עתה בכל תקופת המילואים בזמן שאחד מבני הזוג תורם תרומה משמעותית למדינה, בן הזוג השני נאלץ לשאת לבד בטיפול בילדים. כאבא לשלושה ילדים ומשרת במערך המילואים, אני מכיר את הנושא מקרוב. במדינה שהמילואים בה הם חלק בלתי נפרד מהמציאות בה אנו חיים, אפשר וצריך לזכור את ההקרבה של המשפחות באותה המידה."
ענבל פרן פרח, בת זוג של משרת מילואים אמרה בוועדה: "מעבר לשעת העבודה מה שבסופו של דבר חשוב לנו היא ההכרה המאוד משמעותית שמשפרת את התחושה".
אבי סייג, יו"ר העמותה למשרתי המילואים: "בלי קשר לתפקידי בעמותה אני גם בעל חברה שמעסיקה מאות עובדים. הבעיה היא לא של הגופים הממשלתיים שמבקשים החרגות. אנחנו ביקשנו שהעלות תושת על הביטוח הלאומי ולא בעלי העסקים. אני מבקש מהגופים הממשלתיים להראות נכונות ללכת לקראת אנשי המילואים, מדובר בהערכה מינימלית לציבור המשרתים. אני מבקש מחברי הכנסת לא לתת החרגות."
החלטה נוספת שקיבלה ועדת הכלכלה היום הייתה לאשר לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לביטול פקודת העיתונות. מוצע לבטל את פקודת העיתונות המנדטורית, שהיא פקודה ארכאית ולתקן חוקים שונים הכוללים הפנייה לפקודה האמורה.
בדברי ההסבר נכתב: "בהצעת חוק זו מוצע לבטל גם את פקודת העיתונות וזאת בשל טעמים בהם בין היתר הפגיעה הקשה בזכויות החוקתיות לחופש ביטוי ולחופש העיסוק, וכן בשל כך שהמדובר בפקודה מנדטורית, ארכאית, שההסדרים הקבועים בה אינם מותאמים להתפתחויות שחלו מאז חקיקתה בתחום העיתונות בפרט ובתחום התקשורת בכלל."
ח"כ נחמן שי אמר בדיון: "לאורך עבודתי בעיתונות תמיד הוזכר החוק כזה כאבן רחיים על הצוואר. החיים השתנו, המציאות השתנתה, נכנסו עולמות תוכן חדשים ולכן המהלך הזה הוא מהלך נכון. טוב שהחוק הזה נעלם, הלוואי שמאחוריו גם הייתה מסתתרת בשורה שהוא מחזק את חופש הביטוי במדינה אבל על זה אני לא בטוח ולכן אני לא חוגג חגיגה מלאה."
יו"ר הוועדה ח"כ איתן כבל אמר: "הזדרזנו עד כמה שניתן על מנת לקדם את ההצעה. תודה לשר הפנים אריה דרעי על מהלך חשוב שהיה צריך לעשות כבר מזמן."