בשליש הראשון של 2017 פעילות הממשלה הסתכמה בגירעון של 2.9 מיליארד ₪ - כך עולה מהסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן. להלן עיקרי הסקירה:
"בחודש אפריל הסתכמה פעילות הממשלה בגירעון של 0.5 מיליארד ₪. בארבעת החודשים הראשונים של השנה (ינואר-אפריל 2017), עמד הגירעון המצטבר על 2.9 מיליארד ₪ לעומת גירעון של 1.1 מיליארד ₪ בתקופה המקבילה אשתקד. ביצועי התקציב בשליש הראשון של 2017 היו חלשים יותר בהשוואה לשנים 2014-2016.
"משרד האוצר מסביר כי הגירעון מתחילת השנה הינו, בין היתר, תוצאה של גידול חריג בהוצאות הביטחון, אולם יש לציין כי מדובר בשינוי טכני במבנה התקציב ולא בחריגה ממסגרת התקציב המתוכנן. למרות העלייה בהוצאות מתחילת השנה, הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים נותר נמוך באופן משמעותי מיעד הגירעון המתוכנן לשנת 2017. כך, בתקופה שבין חודש מאי 2016 ועד אפריל 2017, הסתכם הגירעון המצטבר בכ-27.7 מיליארד ₪, שהם כ-2.2% תוצר (על פי אומדני משרד האוצר), זאת לעומת גירעון שנתי מתוכנן ל-2017 של 36.6 מיליארד ₪ (2.9% תוצר).
"הגורם העיקרי לגירעון הנמוך (ביחס לתוצר) הינו המשך הגידול בהכנסות המדינה. לפי משרד האוצר, בחודש אפריל השנה נרשמה עלייה בהכנסות ממסים ישירים, על רקע עלייה במרבית רכיבי המס למעט הכנסות ממסוי מקרקעין, זאת ככל הנראה עקב פעילות מתונה יותר בשוק הנדל"ן בהשוואה לאפריל 2016. ההכנסות ממסים עקיפים עלו אף הם, זאת כתוצאה מעלייה במרבית הרכיבים פרט למס קנייה יבוא, התפתחות אשר מצביעה על המשך הגידול בצריכה הפרטית.
"בסך הכל, בחודשים ינואר-אפריל 2017, עלו הכנסות המדינה ב-6% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, בניכוי שינויי חקיקה ובניכוי דחיית החזרי מע"מ, בעיקר בשל גידול חד יחסית בהכנסות ממסים ישירים. זאת, בין היתר, עקב גבייה בעלת אופי חד-פעמי בחודש ינואר על סך של כ-1.2 מיליארד ₪ (ככל הנראה ממכירת חברת "כתר").
"לסיכום, השיפור המתמשך במצבו הפיסקאלי של המשק, בכלל זה יחס חוב/תוצר ברמה של כ-60% תוצר, לצד מיצוי ההשפעה של מרבית הכלים המוניטאריים, מכשיר את הקרקע בעת הנוכחית לתמיכה תקציבית בהגדלת פוטנציאל הצמיחה של המשק. בהקשר זה, נציין כי בהרצאה של נגידת בנק ישראל בכנס מכון אהרון למדיניות כלכלית שהתקיים ב-4.5.17 אמרה הנגידה כי "חשוב לומר שדווקא עכשיו כאשר מצבו הכלכלי של המשק טוב עלינו למקד את המאמצים לטפל באתגרי הטווח הארוך".
"עוד הוסיפה הנגידה כי "האסטרטגיה צריכה לכלול שלושה נדבכים: שיפור איכות ההון האנושי, שיפור הסביבה העסקית/רגולטורית ושיפור רמת התשתיות הפיסיות שתתרום גם לעלייה בהשקעה בהון הפיסי". מימוש אתגרים אלה דורש שינוי בסדרי העדיפויות של הממשלה והכללתם בתקציב.
"ההיקף הגבוה של התיירות הנכנסת לישראל נמשך גם באפריל: העלייה בתיירות הנכנסת לישראל נמשכה גם באפריל. כך, מספר התיירים שנכנסו לישראל בדרך האוויר עמד בחודש זה על כ-260 אלף תיירים (נתון מנוכה עונתיות). נתון זה, משקף עלייה של כ-7.9% בהשוואה לחודש הקודם, ועלייה של כ-31.4% בהשוואה לחודש המקביל אשתקד.
"העלייה בתיירות הנכנסת בחודשים האחרונים, באה לאחר תקופה ממושכת של קיפאון במספר כניסות התיירים. כך, בין החודשים ינואר 2015 לאוקטובר 2016, עמד הממוצע החודשי של מספר התיירים הנכנסים לישראל בדרך האוויר על כ-212 אלף תיירים. אולם, מאז חודש נובמבר 2016 ועד אפריל השנה עמד הממוצע החודשי על כ-250 אלף תיירים. נתונים אלה, מצביעים על "עליית מדרגה" של ממש בתיירות הנכנסת לישראל, שחזרה לרמה אשר קדמה למבצע "צוק איתן". אחד הגורמים העיקריים לעלייה בתיירות הנכנסת הוא השיפור במצב הביטחוני בישראל בחודשים האחרונים, לאחר תקופה ממושכת של חוסר יציבות על רקע אירועי תקיפה חוזרים ונשנים ברחבי הארץ ("אינתיפאדת היחידים").
"הגידול בתיירות הנכנסת בשליש הראשון של השנה, חל על רקע עלייה במספר התיירים הנכנסים ממרבית המדינות המובילות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. העליות הבולטות ביותר נרשמו בתיירות הנכנסת מסין, רוסיה, גרמניה, איטליה וארה"ב. זאת, בין היתר, על רקע שיפור הדרגתי במצבם הכלכלי של משקי הבית במדינות אלה ולמרות חולשת המטבעות האירופאים. במבט קדימה, המשך המגמה החיובית בתיירות הנכנסת צפויה להאיץ את תהליך ההתאוששות בפעילות ענף המלונאות בחודשים הקרובים. זאת, במידה ותישמר היציבות במצב הביטחוני במדינה/באזור.
"סקר הערכת מגמות בעסקים מצביע על המשך שיפור בפעילות הכלכלית במשק בשליש הראשון של 2017: סקר הערכת מגמות בעסקים לחודש אפריל, שהתפרסם בימים האחרונים על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), מצביע על המשך שיפור בפעילות הסקטור העסקי בישראל. מנתוני הסקר עולה כי מספר המנהלים שדיווחו על הטבה בפעילות היה גבוה יותר מאלו שדיווחו על הרעה, ומאזן הפעילות הכולל עמד בחודש אפריל השנה על 23.1% -- הנתון הגבוה ביותר מתחילת הסקר הנוכחי (ינואר 2015). כמו כן, הנתון לחודש אפריל משקף עלייה בהשוואה לחודש הקודם (20.0% במרץ), וגם בהשוואה לחודש המקביל אשתקד (17.7% באפריל 2016), זאת בהמשך למגמת העלייה המתמשכת מסוף שנת 2015.
"מבחינה של התפתחות מדדי הפעילות הענפיים בארבעת החודשים הראשונים של השנה (מדד אפריל 2017 לעומת מדד דצמבר 2016), עולה כי הענפים שבלטו לחיוב הם: תעשייה ושירותים. עליות מתונות יותר נרשמו בענפי המסחר והמלונאות. מנגד, בענף הבינוי חלה ירידה מתונה בפעילות.
"עלייה חדה נרשמה בחודש אפריל במדד היקף המכירות בענף המסחר הקמעונאי, אשר עשויה להצביע על המשך גידול בצריכה הפרטית גם בתחילת הרביע השני של 2017. באשר לענף המלונאות, נציין כי למרות הירידה הקלה באפריל, ענף זה מצוי במגמה מתמשכת של שיפור, זאת לאור הגידול בכניסות התיירים בחודשים האחרונים. התפתחות זו, תומכת בהמשך ההתאוששות בפעילות ענף התיירות.
"במקביל, נמשך השיפור בפעילות ענפי התעשייה, כשמאזן חודש אפריל עמד על 28.0% -- הנתון הגבוה ביותר שנרשם בענפי התעשייה מאז תחילת הסקר הנוכחי. נתון זה, מצביע על ההתרחבות הבולטת ביותר מבין ענפי הפעילות של הסקטור העסקי.
"באשר לשיעור ניצולת גורמי הייצור בענפי תעשייה, נציין כי בחודש אפריל עמד שיעור הניצולת הממוצע בתעשייה על 83.3%, נתון שמצביע על ירידה בהשוואה לנתון מתחילת 2015 (תחילת הסקר הנוכחי). מאז ועד היום נרשמה ירידה במרבית קבוצות הטכנולוגיה, למעט טכנולוגיה מסורתית.
"למרות זאת, בענפי הטכנולוגיה העילית שיעור ניצולת הייצור הינו הגבוה ביותר, והוא עומד בממוצע על 91.2%, לעומת 78.7% בענפי הטכנולוגיה המסורתית, להם השיעור הנמוך ביותר. נדגיש כי המשמעות של ירידה בשיעור נצולת גורמי הייצור, הינה ירידה בהיקף הייצור בפועל ביחס לפוטנציאל. דהיינו, קיימים גורמי ייצור (בעיקר מכונות וציוד) לא מנוצלים ולפיכך הדרישה להשקעות חדשות בתחום זה פוחתת.
"אולם, יש לציין כי חלק מהסיבות לכך הן מבניות, כלומר שינויים מבניים בתעשייה ובפונקציית הייצור המשקית שמצריכים גידול בהון האנושי, לעיתים על חשבון השקעות בהון פיסי. נדגיש כי תקופה ממושכת של ירידה בהשקעות תומכת בפריון נמוך לאורך זמן ופוגעת בפוטנציאל הצמיחה של המשק. בהקשר זה, נציין שבכדי לעודד גידול בהשקעות בסקטור העסקי, נדרשת תמיכה ממשלתית בחברות הפועלות בסקטור זה במגוון תחומים, תוך שיפור הסביבה העסקית והקלות בעשיית עסקים, תחום אשר בישראל מתאפיין בחולשה בשנים האחרונות", סיכמו בלאומי.