כפי שדווח בתוצאות רבעון 3, 2016, שנת 2016 היתה שנה פחות טובה מהצפוי עבור אלומיי, זאת עקב גורמים שאינם בשליטת ההנהלה – קרינה סולארית נמוכה יותר ותנודות בשערי מט"ח ובמחירי החשמל. הירידה שדווחה ב-EBITDA - למעלה מ-20% - משמעותה שהחברה היתה הפסדית בשנת 2016. כלכלני אדיסון מתייחסים לנסיבות הללו כגורמים חד-פעמיים, ובהתבסס על הרקורד של אלומיי בכל הקשור לבקרת עלויות, אפילו מגדילים את תחזיות הרווחים שלנו לשנת 2018: עלייה של 7.4% ב-EBITDA ביחס לתחזיות הישנות, וכן לאחריה. היחלשות האירו משמעותה הפחתת רווחים במונחים דולריים, אך בהינתן מטבע קבוע, ההכנסות שונות אך במעט. תזרים מזומנים גבוה יותר – תוך שימוש באותה שיטת הערכת שווי – פירושו הגדלת שווי השוק למניה ל-10.93 דולר, עלייה של 4.7% ביחס לסקירתם הקודמת של אדיסון, המגלמת פער חיובי של 31% ביחס למחיר המניה הנוכחי.
היה מעודד לצפות באופן בו הנהלת אלומיי ריככה את השפעתם של תנאי הפעילות הקשים באמצעות בקרת עלויות. הרווח הגולמי ירד בכ 400- אלף דולר בלבד, בעוד ההכנסות ירדו בכ-1 מיליון דולר ביחס לשנה הקודמת. הגידול בעלויות כגון הנהלה וכלליות נבע בעיקר מהשקעה בפרוייקטים חדשים. פרוייקט מנרה לבדו היה כרוך בעלויות של כ-1.8 מיליון דולר בשנת 2016. השקעה זו צפויה להניב תשואה עתידית לבעלי המניות. כמו כן, העלויות העתידיות צפויות להיות מהוונות, מה שמשתקף בתחזיות המוגדלות של אדיסון לשנת 2017.
אדיסון מגדילים את הערכת השווי ההוגן למניה ב-4.7% לרמה של 10.93 דולר. כלכלני אידסון לא שינו דבר בשיטות ההערכה שלהם )מכפילים, שערי היוון וכו’); העלייה המתונה בשווי ההוגן מבחינתנו מהווה פונקציה של "גלגול קדימה" של ההערכה. פרויקט Dorad, הגורם העיקרי לעלייה – גם הוא גדל בשוויו לאחר שגלגלנו קדימה את הערכת ה-DCF שלנו. הפעילות הסולארית גולגלה גם היא קדימה, אך משפיעות על ההערכה באופן מופחת עקב סביבת פעילות שונה. ישנה אטרקטיביות רבה לפער החיובי בסך 31% ממחיר המניה כיום (8.31 דולר נכון למועד הפרסום), והעובדה שהחברה החלה לחלק דיבידנד בסך 0.225 דולר למניה בשנת 2016 מגלמת תשואה של 2.7%.