אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר פרסם סקירה כלכלית שבועית הכוללת מיקוד שבועי העוסק במידת הפרוגרסיביות של מערכת המס בישראל.
המיקוד השבועי בוחן את הפרוגרסיביות של מערכת המס הישראלי בשנים 2013 - 2014, תוך השוואה בין החישוב המקובל, אך המצומצם, הכולל את המסים הישירים על פרטים בלבד (מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות), לחישוב הלוקח בחשבון חלק משמעותי יותר ממערכת המיסוי.
נמצא כי מערכת המס פחות פרוגרסיבית מהתמונה העולה מהחישוב המצומצם. בעוד שהמסים על פי החישוב המצומצם הקטינו את האי שוויון בחלוקת ההכנסות באופן משמעותי (ירידה של כעשרה אחוזים בשנת 2014), על פי החישוב המורחב הקטינו המסים את האי שוויון בכ-3 אחוזים בלבד.
בשנת 2013 המסים, על פי החישוב המורחב, הקטינו את האי שוויון ב-6 אחוזים, דהיינו מידת הפרוגרסיביות של המסים צומצמה בשנת 2014, בעיקר כתוצאה מהעלאת שיעור המע"מ.
חלקו של העשירון העליון בהכנסה כספית ברוטו היה, בשנת 2014, 28.2 אחוזים, בעוד שחמשת העשירונים התחתונים יחד הסתפקו ב-23.8 אחוזים מהכנסה הכספית ברוטו. יש לציין שהכנסה זו כוללת הכנסה כלכלית (מעבודה ומהון) וכן הכנסה מתשלומי העברה. העשירונים התחתונים נסמכים יותר על תשלומי העברה, כך שחלקם בהכנסה הכלכלית נמוך אף יותר.
במעבר מההכנסה ברוטו להכנסה נטו, מערכת המס מקטינה, כמצופה, את חלקו של העשירון העליון. אולם, באופן מפתיע יורד גם חלקו של העשירון התחתון, דהיינו חלקו של עשירון זה בהכנסה נטו נמוך מחלקו בהכנסה ברוטו. לעשירון זה חיסכון שלילי ועל ההוצאה שלו מוטלים מסים ללא קשר להכנסתו. לשאר העשירונים חלק גדול יותר בהכנסה נטו מאשר בהכנסה ברוטו.
במסים בחישוב המצומצם, מס ההכנסה על יחידים הוא הפרוגרסיבי ביותר. חלוקת דמי הביטוח הלאומי פרוגרסיבית אף היא, אך במידה פחותה. מס הבריאות הוא עוד פחות פרוגרסיבי. בין המסים שהתווספו לחישוב, המע"מ הוא הרגרסיבי ביותר. גם הארנונה (למגורים) רגרסיבית, במידה כמעט שווה למע"מ. לעומת זאת, מס החברות מאוד פרוגרסיבי.
בחודש מרץ נרשמה ירידה חדה בגירעון בסחר החוץ הישראלי בהשוואה לחודש פברואר, וזאת בשל עלייה חדה ביצוא הסחורות בהשוואה לעלייה מתונה ביבוא. על אף הצמצום בגירעון המסחרי שנרשם בחודש מרץ, הגירעון המצטבר ברבעון הראשון של השנה רשם עלייה משמעותית ביחס לגירעון שנרשם ברבעון המקביל אשתקד.
ביצוא התעשייתי (ללא יהלומים מעובדים) נרשמה בחודש מרץ עלייה מהירה אשר באה לידי ברמות הטכנולוגיה הגבוהות. בלטה במיוחד העלייה בענפי הטכנולוגיה העילית. בחודש מרץ נרשמה עלייה של כ- 150 אחוזים ביצוא התרופות, מרמת השפל שנרשמה בחודש הקודם.
יבוא הסחורות רשם בחודש מרץ עלייה מתונה בהשוואה לחודש פברואר. הגידול ביבוא נבע ברובו מעלייה ביבוא מוצרי השקעה וצריכה. זאת, על רקע תיקון לרמה הנמוכה שנרשמה בחודש ינואר ביבוא כלי רכב להשקעה וכלי רכב פרטיים, המיוחסת להקדמת רכישת המכוניות לסוף שנת 2016 משיקולי מס.
סוכנות הדירוג פיץ’ (Fitch) אשררה את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי ברמה של A+ עם תחזית יציבה, וזאת על רקע האיזון בין חשבונות חיצוניים חזקים, חוסן מוסדי וביצועים מאקרו-כלכליים איתנים לבין יחס חוב ממשלתי לתוצר ולסיכונים הפוליטיים והביטחוניים.
מדד הייצור התעשייתי רשם בחודש פברואר ירידה מרמת השיא שנרשמה בחודש ינואר. מדד פדיון ענפי הכלכלה רשם בחודש פברואר ירידה מרמת השיא. ירידת המדד באה לידי ביטוי בשמונה מתוך שלושה עשר ענפי הכלכלה. מדד הרכישות בכרטיסי האשראי רשם בחודש מרץ עלייה קלה, בהמשך לעלייה שנרשמה בחודשיים הראשונים של השנה, לכדי רמת שיא. בחודש מרץ 2017 נרשם גידול במספר המשרות הפנויות ובשיעור המשרות הפנויות בהשוואה לחודש קודם.
מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים רשם בחודש מרץ ירידה, זה חודש שלישי ברציפות, מרמת השיא שנרשמה בסוף שנת 2016. על אף הירידה, רמת המדד מוסיפה להצביע על התרחבות בפעילות הכלכלית.