הגירעון המסחרי הצטמצם מעט ברביע הראשון של 2017, על רקע ירידה חדה יותר ביבוא מאשר ביצוא הסחורות. כך עולה מסקירת המאקרו השבועית של אנשי אגף כלכלה בלאומי בראשותו של ד"ר גיל בפמן. להלן עיקרי הסקירה:
"בחודש מרץ השנה הסתכם יצוא הסחורות של ישראל בכ-3.8 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אניות, מטוסים ויהלומים). נתון זה משקף עלייה של כ-8.6% (במונחים דולריים נומינאלים) בהשוואה לחודש הקודם ועלייה של כ-9.7% לעומת חודש מרץ 2016.
"בחינה של הנתונים לתקופות זמן ארוכות יותר, מלמדת כי ברביע הראשון של 2017 הסתכם יצוא הסחורות בכ-11.3 מיליארד דולר. מדובר בירידה של 1.6% לעומת הרביעי הרביעי של 2016, זאת כתוצאה מהיקף יצוא נמוך בחודש פברואר, בעיקר על רקע חולשה ביצוא של תרופות (שעלה בחדות בחודש מרץ) ורכיבים אלקטרוניים.
"עם זאת, בחינה של הקצב השנתי (רביע מול הרביע המקביל בשנה הקודמת) של התפתחות יצוא הסחורות הישראלי מצביעה על חזרה לצמיחה חיובית בשני הרביעים האחרונים, זאת לאחר שמונה רביעים רצופים של ירידות. נציין כי יש להמתין ולבחון את נתוני הרביעים הבאים בכדי לקבוע אם אכן מדובר בשינוי מגמה.
"במקביל, יבוא הסחורות הסתכם ברביע הראשון של השנה בכ-12.7 מיליארד דולר (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה), נתון המשקף ירידה של כ-6.3% לעומת הרביע הרביעי אשתקד. ירידה זו חלה על רקע ירידות ביבוא של מוצרי השקעה ומוצרי צריכה, לאחר שהרביע הרביעי של 2016 התאפיין ביבוא מוגבר של כלי רכב (לצריכה ולהשקעה), בחלקו על רקע הקדמת רכישות על חשבון שנת 2017; לצד יבוא של מכונות וציוד לצורך שדרוג המפעל של אינטל בקריית גת. בנוסף, יש לציין שבחודשים האחרונים ניכרת מגמה של ירידה ביבוא חומרי גלם, אשר עלולה להכביד על הפעילות התעשייתית. לאור היקף היבוא הגבוה אשתקד, אנו מעריכים כי תחול התמתנות מסוימת במהלך 2017.
"לסיכום, ברביע הראשון של השנה הצטמצם במעט הגירעון בחשבון הסחר הבסיסי (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים ודלק) ועמד על כ-1.45 מיליארד דולר, זאת עקב ירידה חדה יותר ביבוא מאשר ביצוא (ראה/י תרשים). להערכתנו, הגירעון המסחרי צפוי להישאר ברמה גבוהה יחסית גם במהלך 2017, בעקבות צמיחה מתונה יותר ביצוא הסחורות לעומת היבוא. למרות זאת, העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים צפוי להישמר, בשל העודף המשמעותי והמתמשך בחשבון השירותים.
"נמשכת הירידה בשיעור האבטלה שהגיע לנקודת שפל של 4.2% ברביע הראשון של 2017: שיעור האבטלה בקרב בני 15 ומעלה, ירד ברביע הראשון של השנה לרמת שפל היסטורית של 4.2% לעומת 4.4% ברביע הרביעי של 2016 (נתון מנוכה עונתיות). במקביל, גם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ירד מעט ל-64.0% לעומת 64.1% ברביע הקודם, והשלים ירידה של כ-0.3 נקודת אחוז בשני הרביעים האחרונים. זאת, בעיקר על רקע ירידה במספר הבלתי מועסקים, בהמשך למגמה הקיימת בחמשת הרביעים האחרונים. יש לציין כי התפתחות זו תרמה להמשך הירידה בשיעור האבטלה. במקביל, נמשך הגידול בהיקף המשרות המלאות, תוך ירידה קלה במשרות החלקיות.
"תמונה חיובית מתקבלת גם מבחינה של קבוצת גילאי העבודה העיקריים (גילאי 25-64). מדובר בקבוצת המועסקים העיקרית במשק, שמתאפיינת בשכר גבוה מזה של מועסקים בגילאים צעירים יותר, אשר לה ההשפעה העיקרית על הביקושים המקומיים במשק ומכאן ההתמקדות בניתוח פלח זה של שוק העבודה.
"שיעור האבטלה בקבוצה זו המשיך לרדת גם ברביע הראשון של השנה לרמת שפל של 3.7%, המשקפת ירידה מצטברת של 0.4 נקודת אחוז בשני הרביעים האחרונים (ראה/י תרשים). במקביל, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נותר ללא שינוי ברמה של 80.0%, תוך האצה קלה בקצב קליטת המועסקים, שעמד על כ-2.1% (במונחים שנתיים) ברביע הראשון של השנה לעומת כ-1.5% ברביע הקודם.
"כמו כן, נציין כי מרבית המועסקים שנקלטו בשוק העבודה היו בגילאי העבודה העיקריים, דבר אשר תומך בהמשך הגידול בצריכה הפרטית. ברביע הראשון של 2017, תוספת המועסקים נטו (סך המועסקים שנקלטו בשוק העבודה בניכוי אלה שנפלטו) בכלל המשק עמדה על 18 אלף מועסקים. מבחינה של התוספת נטו, עולה כי כל המועסקים שנוספו, נקלטו בסקטור הציבורי, בעוד שבסקטור העסקי מספר המועסקים נותר ללא שינוי מהרביע הקודם.
"העלייה הבולטת ביותר במספר המועסקים הייתה בענף בריאות ורווחה (המהווה כ-11% מסך כוח העבודה במשק), אליו נוספו כ-14 אלף מועסקים. עליות מתונות יותר נרשמו בענפים: אמנות ובידור, שירותי ניהול ותמיכה ובינוי. מנגד, הירידות המשמעותיות ביותר נרשמו בענפי התעשייה (ירידה של כ-6.6 אלף מועסקים), ומידע ותקשורת (ירידה של כ-5.2 אלף מועסקים). התפתחויות אלה, עשויות ללמד על האטה מסוימת בקצב התרחבות הסקטור העסקי ברביע הראשון של 2017, אשר ייתכן שתבוא לידי ביטוי גם בנתוני החשבונאות הלאומית שעתידים להתפרסם בהמשך החודש.
"במבט כולל, הנתונים מלמדים על המשך השיפור בשוק העבודה בישראל, בדגש על קבוצת גילאי העבודה העיקריים (25-64), שכן מרבית המועסקים שנוספו ברביע הראשון של השנה היו מקבוצה זו. התפתחות זו, בשילוב עם רמת שפל היסטורית של אבטלה והמשך עלייה בהיקף המשרות המלאות, מהווים גורמים שתומכים בהמשך התרחבות הביקושים המקומיים והצריכה הפרטית גם בהמשך השנה. להערכתנו, שיעור האבטלה בשנת 2017 צפוי להישאר ברמה דומה לזו של 2016, בה עמד שיעור האבטלה הממוצע על 4.6%.
"המדד המשולב לבחינת מצב המשק: נמשכת ההתרחבות בפעילות הכלכלית גם בתחילת 2017, תוך האטה קלה בקצב. המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש מרץ השנה ב-0.40% לעומת החודש הקודם. מדובר בצמיחה בקצב דומה לזה של החודשים האחרונים. עליית המדד המשולב בחודש מרץ נתמכה בעיקר בעלייה ביבוא של מוצרי צריכה וביצוא הסחורות. מנגד, העלייה קוזזה עקב ירידות בייצור התעשייתי, ובפדיון של ענפי המסחר והשירותים (בחודש פברואר).
"בחינה של הנתונים לתקופות זמן ארוכות יותר, מעלה כי קצב הצמיחה של המדד המשולב ברביע הראשון של 2017 עמד על כ-4.3% (במונחים שנתיים). מדובר בקצב צמיחה נמוך יותר מזה של הרביעים הקודמים, שהיו חריגים כלפי מעלה. כך, בתקופה שבין הרביע השלישי של 2015 ועד הרביע הרביעי של 2016, היה קצב הצמיחה השנתי של המדד המשולב במגמת עלייה מתמשכת, ועמד על למעלה מ-5.5% בשלושת הרביעים האחרונים של 2016.
יש לציין שלמרות הירידה, קצב הצמיחה נותר גבוה מהממוצע מתחילת 2008 (3.6%), ומצביע על המשך התרחבות הפעילות הכלכלית במשק גם ברביע הראשון של 2017, תוך האטה קלה בקצב בהשוואה למחצית השנייה של 2016. בהקשר זה, נציין כי ממצאי סקר החברות של בנק ישראל לרביע הראשון של 2017, מלמדים על המשך קצב צמיחה מהיר יחסית של הסקטור העסקי, כאשר בענפי השירותים והמסחר צופים התרחבות בפעילות ברביע הבא, ובענפי התעשייה צופים ירידה בביקוש המקומי.
"לסיכום, על פי נתוני המדד המשולב ניתן לצפות כי נתוני החשבונאות הלאומית לרביע הראשון של 2017 יצביעו על האטה מסוימת בקצב צמיחת התוצר של המשק. האטה צפויה זו, נובעת בחלקה מסיבות "טכניות" כתוצאה מירידה חדה ביבוא כלי רכב ברביע הראשון של 2017 לעומת הרביע הרביעי אשתקד, זאת על רקע יבוא מוגבר בחודש דצמבר 2016 על חשבון תחילת 2017.
"נציין כי התרומה של יבוא כלי הרכב לתוצר היא בעיקר דרך הכנסות המדינה ממסים. מנגד, העלייה בתיירות הנכנסת לצד עלייה חדה בהוצאות הביטחון ברביע הראשון של השנה (לפי דיווחי משרד האוצר), בשילוב עם הירידה בגרעון המסחרי, הינם גורמים שצפויים להשפיע באופן חיובי על קצב הצמיחה. במבט קדימה, אנו צופים כי שנת 2017 תסתכם בצמיחה של התוצר המקומי הגולמי בשיעור של 3.4% לאחר צמיחה של 4.0% בשנת 2016", סיכמו כלכלני לאומי.