עונשי מאסר חסרי תקדים בחומרתם בגין ההרשעה בהרצת מניות בפרשת פסגות. שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב, גזר היום (ה’) 54 חודשי מאסר ו-30 חודשי מאסר בהתאמה על דוד אדרי ושי בן-דוד, בכירי בית ההשקעות פסגות לשעבר שהורשעו בהרצת האג"ח בחשבון הנוסטרו של פסגות בשנת 2007. עוד נקבע כי אדרי ובן דוד ישלמו קנסות בסך כולל של מיליוני שקלים בגין מעשיהם: אדרי נקנס ב-4.5 מיליון שקל ובן-דוד ב-1.75 מיליון שקל.
גלובס מוסר כי השופט כבוב קבע בגזר דינו כי פרשת הרצת האג"ח בפסגות חמורה יותר מפרשת הרצת המניות בחברת מנופים פיננסים שבמסגרתה נשלח ג’קי בן זקן ל-26 חודשי מאסר. לדבריו, "מעשיהם של אדרי ובן-דוד פגעו בכלל המשקיעים בשוק ההון ביעילות שוק ההון וביעילות המסחר. בכל הערכים הבסיסיים של שוק ההון".
לדברי השופט, פגיעת מעשי שני הנאשמים חמורה וקשה. "אדרי ובן-דוד פעלו במסגרת תפקידם בבית השקעות מהגדולים בישראל, המנהל כספי ציבור בהיקפים עצומים של מיליארדי שקלים. הם ניצלו את כוחם באופן בוטה ותוך ניצול כוחו של בית ההשקעות באופן בריוני. התרמית בוצעה על ידי גוף מוסדי מהגדולים במשק שמצופה שיתנהל בהתאם לחוק".
השופט ציין כי מעשיהם של אדרי ובן-דוד הביאו לעיוות מחיר השוק על ידי לקראת מכרז החלף שערך משרד האוצר והם גרמו נזקים חמורים. לדברי כבוב, "אדרי ובן-דוד פעלו לאורך כל הדרך מתוך תאוות בצע כדי להשיא את הרווחים לבית ההשקעות על מנת שחלקם מהרווחים ילך ויגדל. אדרי קיבל שכר ופרמיות בסכום של 65 מיליון שקל כאשר ב-2007 קיבל פרמיה של 22 מיליון שקל. בן-דוד השתכר 20 מיליון שקל".
"פגיעה בכלכלת המדינה": ההרשעה של אדרי ובן דוד הגיעה כ-9 שנים אחרי שהמעשים התרחשו וכאשר בכירי פסגות לשעבר, רועי ורמוס ושי ירון, לא הועמדו לדין, על אף שנחקרו באזהרה בזמנו.
ההרשעה היוותה הישג חשוב לפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), שרואה בתיק את אחד החשובים שהיא ניהלה מאז שהוקם בית המשפט הכלכלי בתל-אביב לפני כ-5 שנים.
אדרי שימש בתקופה הרלוונטית לאישומים כסמנכ"ל הברוקראז’ ומנהל הנוסטרו בפסגות; ובן-דוד שימש כמנהל חדר המסחר. שני נאשמים נוספים אך זוטרים - אהרון נבון, שהיה מנהל חדר מסחר אג"ח בדויטשה בנק; וסער וינטראוב, שהיה ברוקר בחדר מסחר אג"ח בדויטשה בנק - זוכו על-ידי השופט כבוב.
במהלך המשפט אמרה התובעת, עו"ד תירוש, כי הדבר הבולט בהרשעתם של אדרי ובן-דוד הוא שלא מדובר באירוע חד-פעמי אלא בפעילות עבריינית שחזרה על עצמה וכללה גם פגיעה במכשיר הפיננסי של מדינת ישראל ומשרד האוצר (שוק ההון) - ולכן יש כאן פגיעה בכלכלת המדינה.
בשלב הטיעונים לעונש אמרה התובעת, עו"ד יהודית תירוש כי "כאשר המרומה הוא האוצר, הריבון, אז הפגיעה היא שונה מאשר פגיעה בעוד משקיע. פגיעה באמון של הציבור באוצר היא חמורה ביותר. מסתכלים על זה, האם המדינה היא רפובליקת בננות או מדינה מתוקנת, האם ניתן לסמוך על האוצר או לא".