יובל נווה, לשעבר הכלכלן הראשי של משרד האוצר<br>קרדיט: יח"צ
יובל נווה, לשעבר הכלכלן הראשי של משרד האוצר קרדיט: יח"צ

אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר פרסם סקירה כלכלית שבועית הכוללת מיקוד שבועי העוסק בעוסק בריכוזיות היצוא (סחורות ושירותים) הישראלי בהשוואה בינלאומית, הן לפי יעדי היצוא והן לפי המוצרים המיוצאים.

מהסקירה עולה כי רמת הריכוזיות של יצוא הסחורות הישראלי גבוהה הן בחלוקה לפי יעדים והן בחלוקה לפי ענפים. יתר על כן, רמת הריכוזיות הגבוהה אינה מוסברת במלואה במשתנים אחרים, כדוגמת גודל המדינה ורמת הפתיחות לסחר בינלאומי.

 

רמת הריכוזיות של יצוא השירותים הישראלי נמוכה בהשוואה בינלאומית, וזאת בשל השיעור הנמוך של יצוא שירותי התיירות והתחבורה של ישראל.

 

רמת הפתיחות (משקל היצוא והיבוא של סחורות ושירותים בתוצר) של המשק הישראלי נמוכה מהרמה המקובלת במדינות האיחוד האירופי, כאשר בהשוואה למדינות קטנות מבחינת אוכלוסייה רמת הפתיחות נמוכה באופן ניכר. עם זאת, בהשוואה למדינות OECD, שאינן נמנות על מדינות האיחוד האירופי, רמת הפתיחות של המשק הישראלי גבוהה יחסית.

 

נקודות עיקריות נוספות מהסקירה: הוועדה המוניטארית של בנק ישראל הותירה את הריבית במשק, בהתאם לציפיות, ברמתה הנוכחית - 0.1 אחוז. חברי הוועדה ציינו בהודעה כי המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד.

 

חברי הוועדה המוניטארית הביעו אופטימיות בנוגע לפעילות הכלכלית במשק, תוך שהם מציינים לחיוב את המשך השיפור בפעילות הריאלית והגידול והתמונה החיובית המתקבלת משוק העבודה. מנגד, ציינו חברי הוועדה ציינו את המשך הקיפאון ביצוא הסחורות.

 

חברי הוועדה ציינו כי סביבת האינפלציה מוסיפה להיות נמוכה, וכי התיסוף של השקל והתגברות התחרות במשק מכבידים על האינפלציה ומעכבים חזרתה ליעד. עם זאת, על אף שהסיכונים להשגת יעד האינפלציה בטווח הבינוני נותרו גבוהים, עליית השכר בארץ והעלייה באינפלציה בעולם צפויים לתמוך בחזרתה אל תוך היעד.

 

חברי הוועדה התייחסו בדבריהם לאי הוודאות הפוליטית השוררת בחלק מהמדינות המפותחות, וכן ציינו כי ישנם סימנים להתקררות בשוק הדיור בישראל תוך שהם מבהירים כי מוקדם להסיק שמדובר במגמה.

 

במקביל להחלטת הריבית, עודכנו תחזיות הצמיחה והאינפלציה של בנק ישראל לשנים 2018-2017. התחזית כוללות בהשוואה לתחזית הקודמת מדצמבר 2016 הערכה נמוכה יותר ביחס להתפתחות הצמיחה, האינפלציה והריבית בשנת 2017, לצד הערכה חיובית במעט ביחס לצמיחה ב- 2018. התחזיות לשנים 2018-2017, מבטאות מעבר הדרגתי לצמיחה שמבוססת פחות על צריכה פרטית ויותר על יצוא.

 

בחודש מרץ נרשמה ירידה בציפיות האינפלציוניות, ובשל כך עלתה הריבית הריאלית ל- 0.2 אחוז. כתוצאה מהירידה בציפיות האינפלציונית, שיעורי האינפלציה הממוצעת הצפויים לחמש השנים הקרובות מצויים מתחת לגבול התחתון של יעד האינפלציה.

 

מנתוני בנק ישראל עולה כי בחודש מרץ 2017 נרשם גידול בהיקף יתרות המט"ח, אשר הגיע לרמת שיא באחוזי תוצר. בתוך כך, במהלך חודש מרץ רכש בנק ישראל יתרות מט"ח בהיקף של 1.6 מיליארדי דולרים.

 

מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים רשם בחודש מרץ 2017 עלייה לכדי רמתו הגבוהה ביותר מזה כשש שנים וחצי. מגמה דומה נצפתה גם במדינות מפותחות נוספות. קיים פער משמעותי בין התפיסה האופטימית של ההווה בהשוואה לתפיסה פחות חיובית של המצב העתידי.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש