במסגרת ועידת הערים המתחדשות שהתקיימה היום בבת ים, נאם שר הפנים אריה דרעי בעניין סוגיית האיחוד עם תל אביב והתייחסות למדיניות משרד הפנים. לדבריו, תקציב משרד הפנים המונה למעלה מ 4 מיליארד ₪ הולך ל- 35% מהאוכלוסייה במדינה, ו-65% לא מקבלים תקציב. משרד הפנים נוהג לפי משנה של תקציב הכי חברתי שיש, לרשויות שזקוקות לעזרה. 62 רשויות חזקות לא מקבלות תקציב ממשרד הפנים הן מתקיימות מהארנונה שלה.
דרעי הוסיף: "זכיתי לאפשר יותר עצמאות ואפשרויות לרשויות המקומיות, הפניית המשאבים למיעוטים, פריפריה, רשויות חלשות. ההתחייבות משרד הפנים כלפי האזרח הוא לתת סל שירותים בסיסי שוויוני ולא משנה אם הילד בבת ים, תל אביב או בראשון, ירוחם או דימונה. ילד צריך לקבל את אותם חוגים ואותם רמת שירותים. לכן כשבת ים רוצה לתת לתושביה את השירות הטוב ביותר, יש בעיה. היא זקוקה לעזרה.
עוד המשיך השר והוסיף כי הוא מודע לבעיה שיש בישראל המון רשויות מקומיות, 257 במספר ולדבריו מדובר במספר עצום. "יש מעלות בהנהגה מקומית, קהילתיות אך חסרונות רבים בתקציב ולצערנו דברים באים על חשבון התושב. העיריות משנות את פניהן ואנחנו כמשרד פנים צריכים להסתגל קדימה ולהתאים עצמנו להתפתחות האדירה שקורת. אנחנו נערכים ומכינים כלים, הקמנו ועדות גאוגרפיות במטרה להמשיך בצדק חלוקתי ושיוון חברתי כדי שכולם יוכלו ליהנות משירותים מוניציפליים כמו הערים המבוססות.
"יחד עם זאת, אל לנו להתעלם מהעובדה שקשה במדינת ישראל לאחד רשויות מקומיות. בעבר ניסיתי לאחד בין מבשרת ציון לירושלים ולא הצלחתי. הבנתי את הצורך בהנהגה לכל קהילה. יש איחודים קטנים מודיעין מכבים רעות, יהוד מונסון דלית, אך בשפת המעשה, לאחד זה לא דבר פשוט, אבל הכורח גובר על הכל. בבת ים טענו שיש הצדקה לעשות זאת, האם באמת זה הפתרון לבת ים?", הוסיף שר הפנים.
מסקנות הועדה שקמה לנושא על שולחני ואני מבטיח לעיין בהם בכובד ראש ולתת מספיק זמן להחלטה לפני שיתקיימו הבחירות לרשות המקומית ב 2018.
בינתיים ניתן ללמוד ממודל האשכולות המוצלח: שת"פ בין רשויות. קמו אשכולות בצפון, גליל מערבי ובדרום, התארגנות וולונטרית יפה והם התחילו לעבוד ביחד לעשות שירותים משותפים ביחד. לקחתי זאת כאתגר והעברנו את חוק האשכולות הוא חוק מהפכני, מודל מדינות מודרניות בעולם. בכוונתנו לחזק את האשכולות הקיימים ואנחנו נוציא קול קורא לעוד אשכולות חדשים כדי לצמצם את הרשויות המקומיות.
עוד דנו בכנס בסוגיית תמיכה במהלכי ההתחדשות העירונית ככלי צמחיה לערים, מנכ"ל עיריית בת ים עו"ד ארז פודמסקי שקד קרא לשים את האזרח במרכז: "ישראל צומחת כלכלית ודמוגרפית, הילדים מבקשים לחיות במקום טוב יותר. כיום הפערים באיכות החיים גדולים מידיי ונדמה שצריך לשנות את מבנה התכנון והיישום. זה הזמן להעמיד את האזרח במרכז. לקבוע סל שירותים לכל אזרח. סל שירותים לאומי, שווה, צודק לכל אזרח בכל עיר. זה הזמן להתחדשות עירונית- הסדרה וחלוקה צודקת של התקציב הציבורי לכל האזרחים. בשנים האחרונות מדינות בעולם הכירו - כשעובדים ביחד ולא מתחרים משיגים יותר. חברה מתוקנת היא חברה צודקת ושוויונית. אם רוצים וצריך להגיע לשת"פ- שת"פ מקיימים באהבה וכבוד הדדי, כל דבר שאינו כך הינו אלימות".
מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, הוסיף לדבריו שכדי שהתחדשות עירונית תצא לפועל בהצלחה יש להוסיף פרק חשוב להסכמי הגג, פרק מוניציפלי של התחדשות עירונית הבוחן כיצד ניתן לסייע לרשויות מקומיות בטיפול בהגדלת תשתיות לתכניות ההתחדשות העירונית כדי שהרשויות לא יקרסו כלכלית , לא לעצור הסכמי גג אלא להוסיף כלים.
חנוך זייברט, ראש עיריית בני ברק, התייחס לשאלת האיחוד בין בת ים ותל אביב והסביר כי "בני ברק לא תצליח להתאחד עם אף עיר ובואו נשים זאת על השולחן. אף עיר לא תסכים לראש עיר חרדי, לבני ברק יש ציביון מיוחד ולא ניתן לאחד אותה עם אף עיר וזה לא בהכרח נכון לה".
אופיר פז פינס ראש המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב דווקא גרס כי "יש פה הזדמנות לעשות היסטוריה, ליצר מטרופולין גוש דן,. לדבריו קיימת החלטת ממשלה היסטורית- הקמת מטרופולין גוש דן ולהתחיל באיחוד ת"א בת ים והוא אף שואף שהאיחוד לא יגמר שם אלא יתפשט לערים נוספות כחלק מפסיפס גדול שיש בו פוטנציאל אדיר. מטרופולין בכל העולם הוכיחו עצמם, ויש לשאוף להקים מטרופולין חיפה, באר שבע וירושלים".
הדברים נאמרו במסגרת ועידת הערים המתחדשות של דה מרקר אותה מארחת היום (ב’) העיר בת ים. בכנס השתתפו יואב גלנט, שר הבינוי והשיכון, אריה מכלוף דרעי, שר הפנים והשר לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל, אלי כהן, שר הכלכלה,אביגדור יצחקי ראש מטה הדיור הלאומי במשרד האוצר, יוסי בכר ראש עיריית בת ים, ערן ניצן סגן הממונה על התקציבים באוצר וכן בכירים נוספים מתחומי הנדל"ן והשלטון המקומי.