"משרד הכלכלה ישקיע בשנים הקרובות משאבים משמעותיים לסיוע לתעשייה במגוון ערוצים ויהיה עליה להרים את הכפפה ולהצטרף למסלול אליו נעה התעשייה העולמית. עמידה באתגר זה, תביא לחיזוקה של הכלכלה הישראלית, להגדלת התוצר הלאומי, לשיפור החוסן הכלכלי, פיתוח מקורות תעסוקה איכותיים ושיפור בתנאי ההעסקה של עובדי התעשייה, עידוד השקעות זרות ועוד". כך אמר היום, עמית לנג, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה בכנס "תעשייה חכמה – המהפכה התעשייתית הרביעית כבר כאן" של פירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte והתאחדות התעשיינים, שהתקיים במתחם האירועים 1947 בת"א.
לנג הוסיף ואמר כי "מדינת ישראל ניצבת בפני אתגר משמעותי והוא חיזוק התעשייה המייצרת. יעד לאומי זה כולל בתוכו משימות רבות, בראשן חיבור בין התעשייה המתקדמת, הטכנולוגית והחדשנית, הקיימת בישראל, המובילות בעולם – לבין התעשייה המייצרת. לצד זאת, התעשייה מייצרת מאותגרת בהעלאת הפריון, בחדשנות, בהכשרת כח האדם ופיתוח כלים להתחרות מול אתגרי התעשייה בארץ ובעיקר, בעולם".
לדברי אלי תדהר, ראש מגזר התעשייה ומוצרי הצריכה בפירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte, "יהיה מי שינצל את ההזדמנות שמציבה המהפכה התעשייתית הרביעית ויזנק קדימה, אבל אם יש מי שיזנק קדימה– יש גם מי שיישאר מאחור. החדשנות המקומית היא נכס שישראל חייבת לנצל עד הסוף כדי לשמור על הרלוונטיות של התעשייה הישראלית בשוק הגלובלי וכדי למקסם את פוטנציאל הצמיחה שלה. לפי המודל שנבנה ב-Deloitte, אימוץ הדרגתי של Industry 4.0 עשוי להגדיל את התוצר של התעשייה הישראלית בכ-25 מיליארד ₪ לשנה עד 2025 ולהגדיל את הפריון בישראל בין 3%-5%.
"לישראל יכולה להיות עמדה ייחודית כמקור לחדשנות במהפכה התעשייתית הקרובה ולמצב אותנו כמרכז יידע עולמי על בסיס הטמעה בחברות מקומיות של טכנולוגיות פורצות דרך. אנו מלווים עסקים בכל האזורים שמושפעים או מונעים על ידי טכנולוגיה ויכולים לומר חד משמעית – התעשייה המסורתית יכולה וצריכה להיות חכמה יותר", הוסיף תדהר.
רובי גינל, מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמר כי "התעשייה הישראלית עשויה להפוך בקלות יחסית למנוע צמיחה רב עוצמה ולגרור את כל רמת החיים של תושבי ישראל כלפי מעלה. התעשיינים והמועסקים בתעשייה הישראלית מאופיינים בגמישות מחשבתית, יצירתיות, רמה טכנולוגית גבוהה ויכולת התאמה מהירה ללקוחות ולשווקים. עם נוסיף למשוואה את המוצרים והתהליכים המפותחים בענפי ההיי טק, לצד תפיסת החדשנות על המשק הישראלי בעיני המשקיעים בעולם- קפיצת המדרגה של התעשייה כמעט מתבקשת.
"הבעיה היחידה במשוואה הזו היא העובדה שהממשלה מפריעה לסינרגיה להתהוות. תעשיין שמקדיש את שעות הניהול שלו לפתור עשרות בעיות רגולציה ועלויות ייצור בשבוע, כמו האם תהיה לו אמוניה בחודש הבא, מתי יגיע הגז הטבעי ואיך זה יסתדר עם לוח הזמנים של דרישות המשרד להגנת הסביבה להפחתת השימוש במזו"ט, או בדרישות כיבוי אש להתקנת מיכל מים מפעלי , לא יכול להקדיש מספיק משאבים לתהליכי חדשנות וייצור מתקדם במפעל וכך המשק הישראלי כבר שנים רבות מאבד את התעשייה לטובת שווקים אחרים. ניקוי הסביבה העסקית מרגולציה עודפת תפנה משאבים רבים לטובת המהפכה התעשייתית הרביעית גם בישראל".