משרד האוצר מסכם את מושב החורף של הכנסת. גם במושב החורף של הכנסת פעל משרד האוצר לצמצום פערים חברתיים, הורדת יוקר המחיה וצמצום האי-שוויון. עם סיכום המושב, מובא סיכום עדכני של הרפורמות והצעדים שהוביל משרד האוצר.
שר האוצר משה כחלון: "אנחנו בשנה כלכלית מהטובות שידע המשק הישראלי עם צמיחה מהגבוהות בעולם וחוב, גירעון ואבטלה מהנמוכים בעולם. הרפורמות והחוקים אותם העברנו במסגרת מושב החורף התמקדו בהמשך הצמחת המשק, צמצום הפערים החברתיים והורדת יוקר המחייה. הרפורמות הללו הן חלק בלתי נפרד מהמדיניות שלנו שמוכיחה שאפשר גם לטפח כלכלה חזקה וצומחת וגם לדאוג לשכבות החלשות ומעמד הביניים. נמשיך באותה מדיניות גם בשנים הבאות."
בין החוקים הבולטים שאושרו: שינוי מבנה הבורסה – במהלך המושב האחרון הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת שר האוצר לשינוי מבנה הבורסה. השינוי המבני יפתח את האפשרות לברוקרים זרים להצטרף לבורסה בת"א. בכך יגדילו את התחרות עם הבנקים ובתי ההשקעות ויביאו להורדת עמלות מסחר בבורסה. השינוי המבני יהפוך את הבורסה ליעילה יותר ויאפשר לה להתחרות עם הבנקים ובתי ההשקעות במימון, ומתן אשראי באמצעות מכשירים פיננסים נוספים לציבור. בורסה תחרותית, זולה ומפותחת תוכל להיות גם תחליף להשקעות בנדל"ן.
שיפור פוליסת הסיעוד האחידה של קופות החולים – פוליסה אחידה שתאפשר לחיילים ומשרתי קבע את המשך הרצף הביטוחי גם בתקופת שירותם הצבאי. בנוסף, הפוליסה תאפשר להורים להעניק כיסוי סיעודי פרטי מלא לילדיהם מתחת לגיל שלוש. בנוסף, יוגדר הזכאות בפוליסה הורחבה, כך שחברת הביטוח תכיר באופן אוטומטי במבוטח המרותק לכיסא גלגלים או למיטתו, כמי שאינו יכול להתנייד באופן עצמאי. שיפורים אלו ונוספים הם צעד ראשון ברפורמה מקיפה בביטוח הסיעודי שנועדה להיטיב עם זכויות המבוטחים.
הלוואות חברתיות בין אנשים – הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את תזכיר החוק של שר האוצר להסדרת תחום ההלוואות החברתיות בין אנשים. הסדרת התחום תעניק לגיטימציה לשחקנים הפועלים בו וצפויה להכניס תחרות לשוק האשראי הקמעונאי. באמצעות פלטפורמות P2P יוכלו אנשים ללוות ולהלוות כסף ללא תיווך בנקאי ובריביות אטרקטיביות.
קיצור השירות לחיילי חובה - שירות החובה לגברים קוצר לתקופה של 30 חודשים. בנוסף, שופרו תנאי החיילים הלוחמים בצה"ל, כאשר עבור אותו משך זמן שירות יקבלו תוספת שכר משמעותית במסגרת שירות בחודשי קבע. צעד זה נועד להגביר את המוטיבציה לכלל החיילים ובייחוד למשרתים הקרביים, ולהוביל לצמיחה במשק.
רפורמה בשוק ההימורים: סוף למרוצי הסוסים והמשחקים הממכרים – בוטלו פעילות מכונות המזל ומרוצי הסוסים, וכן הוטלו הגבלות על שוק ההימורים החוקיים בישראל. הרפורמה צפויה למתן את קצב גידול שוק ההימורים החוקיים, כך שהשפעתו השלילית על אזרחי המדינה תפחת. במקביל צפויה הרפורמה לייעל את פעילות המועצה להסדר ההימורים בספורט ולהביא לכך שנתח הכספים שמועברים מידי שנה לעולם הספורט ילך ויגדל.
בין ההסכמים הבולטים שנחתמו: הסכם תוספת שכר למורים – הסכם חדש המשפר את שכרם של המורים בראשית דרכם, יוצר אופק קידום למורים הקיימים ומרחיב את אפשרויות הפיתוח המקצועי שלהם, נותן מענה לצרכים הפדגוגים של המערכת ומעניק שקט ויציבות למערכת החינוך בשנים הקרובות. במסגרת ההסכם ניתנה תוספת שכר דיפרנציאלית של עד כ-1,000 ₪ למורים בתחילת דרכם, אשר תצמצם את הפערים במערכת החינוך ותמשוך מורים איכותיים למערכת. בנוסף הוסכם על שקט ומיצוי תביעות עד לסוף שנת הלימודים תשע"ט ועל שינוי תוספת שמירת השכר, כך שיורחב אופק הקידום של המורים בעלי הניסיון במערכת.
הסכם שכר חדש עם צה"ל – הענקת תוספות שכר משמעותיות למשרתי קבע צעירים במקצועות מסוימים, בעיקר במקצועות טכנולוגיים ומודיעיניים. תוספות השכר נועדו לתת מענה לאתגרים העומדים בפני צה"ל בגיוס ושימור כח אדם איכותי במקצועות אלו לאור שוק העבודה הגואה ולאור המשימות העומדות בפני מערכי התקשוב והמודיעין בצה"ל (כגון מעבר בסיסי המודיעין והתקשוב לדרום). המהלך משולב בתוכנית הרב שנתית של צה"ל ומשרד הביטחון (תר"ש גדעון) שבמסגרתו צה"ל התחייב, בין היתר, לבצע צעדים מקבילים של התייעלות בתחום כח האדם והפנסיה.
הסכם להבאת אלפי פועלי בניין מסין – בהמשך למאמצי שר האוצר לפתור את משבר הדיור, נחתם הסכם בילטרלי עם ממשלת סין להבאת אלפי עובדי בניין סינים לענף הבניה בישראל במטרה להאיץ את קצב הגדלות הבניה.
מהלכים נוספים של משרד האוצר במהלך המושב: הגברת תחרות בבנקאות – הכנסת אישרה את מסקנות ועדת שטרום שכללו חוק להגברת תחרות במערכת הבנקאית. החוק כוללת את הפרדת חברות האשראי מהבנקים, וצעדים משמעותיים נוספים שמטרתם להגביר את התחרות בתחום הבנקאות, הכנסת מתחברים חדשים והקלה על מוביליות הצרכנים בין הבנקים.
חוק אגודות אשראי – במסגרת החקיקה, ניתנה אפשרות לבנקים קואופרטיבים לקום. זאת לאחר שנים רבות בהן לא ניתן היה להקים בנקים קואופרטיביים.
מנפיק חוץ בנקאי – ניתנה האפשרות לנותני אשראי חוץ בבנקאיים להציע מוצר חדש של מסגרת אשראי על גבי כרטיס.
ההיתר החדש של מפעל הפיס נכנס לתוקף – המשחקים הממכרים עברו לפעול במתכונת מצומצמת ומכונות המזל נאסרו לשימוש לחלוטין. בנוסף, נקבעו הגבלות על פריסת התחנות ועל פרסום מותג הפיס. כל זאת כחלק ממדיניות שר האוצר שמטרתה למזער נזק נלווה לחברה כתוצאה מהימורים, תוך התייחסות למגוון ההיבטים החברתיים המושפעים מהם.
רפורמה באגרות החוב המיועדות – שר האוצר חתם על תקנות שמגבירות את יציבות הקצבה הפנסיונית לגמלאים בקרנות הפנסיה החדשות. התקנות קובעות כי מההנפקה יוקצו אגרות חוב מיועדות בתשואה מובטחת ל-60 אחוזים מהחיסכון של הפנסיונרים. בנוסף, התקנות קובעות כי חוסכים מגיל 50 ועד הפרישה יקבלו הקצאה בשיעור של עד 30 אחוזים מנכסיהם של אגרות החוב המיועדות, והיתרה תוקצה לחוסכים עד גיל 50. נציין כי עד לשנת 2024 תחולק ההקצאה לשתי קבוצות כך שפנסיונרים יקבלו 60 אחוז אגרות חוב מיועדות ושאר החוסכים יקבלו את יתרת אגרות החוב המיועדות.
תכנית אסטרטגית לדיור עד לשנת 2040 – כצעד ממשיך ל’מחיר למשתכן’, המספק פתרונות דיור לזוגות צעירים אושרה תוכנית אסטרטגית לבנייה הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. היעד שנקבע בתכנית הוא כמיליון וחצי יח"ד עד שנת 2040. במסגרת התכנית יוגבר משמעותית קצב ההתחדשות העירונית, יוסטו חלק מהביקושים ממחוז המרכז למחוז הצפון, וכן תהיה תוספת יח"ד בהיקף ניכר בפריפריה.כחלק מכך, בשנה הנוכחית צפויות 60,000 התחלות בניה, בשנה הבאה 62,000 ובשנת 2019 צפויות להבנות 62,000 יח"ד נוספות.
תכנית לפיתוח כלכלי של אזור הצפון - יושקעו כ-15 מיליארד ש"ח על ידי משרדי הממשלה השונים וקק"ל, במטרה להביא לפיתוח כלכלי של אזור הצפון ולשפר את רמת החיים באזור הצפון. במסגרת התכנית, יוקצו התקציבים לפיתוח תשתיות, לעידוד התעשייה, התעסוקה והמו"פ, שיפור מערכת הרפואה הציבורית, חיזוק השלטון המקומי ולהעלאת רמת החינוך וההשכלה הגבוהה.
קידום יישום החלטת ממשלה 922 – כחלק בלתי נפרד ממדיניות שר האוצר לקידום שוויון חברתי בישראל וצמצום פערים וצמיחה כלכלית, פעל משרד האוצר לקידום השתלבותם של ערביי ישראל בכלכלה בתחומים השונים ביניהם דיור, תעסוקה, חינוך, בטחון פנים ועוד. זאת באמצעות הגדלת תקציבים, מענה מיידי לרשויות המקומיות לשיפור חיי התושבים וכן, קביעת יעדים לתוכנית החומש.
הגדלת קצבת השלמת הכנסה לקשישים – הגלדת קצבת השלמת הכנסה לקשישים החיים בעוני (כ-230 אלף קשישים), בעלות כוללת של כ- 1 מיליארד ש"ח. בשנת 2017-2018 יעלה הסכום המרבי של הקצבה החודשית, כך שהתוספת ליחיד תעלה ב-300 ש"ח לחודש. בנוסף, הוגדל ב1.5% שיעור ההכנסה שאינה מובאת בחשבון לעניין הקיזוז המאפשר להרוויח עוד 142 ש"ח ללא קיזוז מהקצבה.
הגדלת תוספת הוותק בקצבת הזקנה של הביטוח הלאומי - שינוי חישוב תוספת הוותק המטיב בעיקר עם אוכלוסיות העולים ועקרות הבית. עלות השינוי עומדת על כ-1.4 מיליארד ש"ח ומשמעותו הינה הגדלת קצבת הזקנה בסכום של 306-323 ש"ח לחודש למבוטח.
הגדלת תקציב מערכת הבריאות – משרד האוצר העביר גידול דרמטי בתקציב הבריאות בשנת 2017 בעלות של כ-5 מיליארדי ש"ח, ובכ-8.5 מיליארדי ש"ח על פני התקציב הדו שנתי. מדובר בגידול השנתי הגבוה ביותר במערכת מאז ומעולם והגבוה ביחס לכל הגופים האחרים. העברה זו מצביעה על הצבת מערכת הבריאות הציבורית בראש סדר העדיפויות הממשלתי, תוך צמצום ההוצאה הפרטית לאזרח. זאת ועוד, ננקטו צעדים משמעותיים ליצירת מערכת יעילה ושוויונית, המספקת שירותי בריאות איכותיים לתושבי ישראל. סל התרופות והטכנולוגיות הכולל גדל בחצי מיליארד שקל בשנה האחרונה, זאת מעבר לעדכונים הדמוגרפיים ועדכוני המחירים.
סיוע לקשישים ניצולי שואה – פעלנו להעלאת המענק השנתי ל-3960 ש"ח. מענק מוגדל זה יינתן לכ-143 אלף ניצולי שואה, זאת בעלות של 50 מיליון ש"ח.
ביטול קיזוז הקצבה של כ-6,000 יוצאי מחנות וגטאות – במסגרת הרפורמה, לא תקוזז קצבתם של ניצולי שואה נזקקים שבמקביל מקבלים תשלומים מגרמניה. המשמעות היא הגדלת הכנסתם בסכום של כ-1500 ש"ח לחודש.עלות השינוי עומדת על כ-100 מיליון ש"ח.
סיוע לבני זוג של ניצולי שואה שנפטרו – תשלום מענק רבעוני לבני זוגם של ניצולי שואה שנפטרו בעלות של 65 מיליון ש"ח.
הטבות בקצבת הסיעוד לקשישים מגיל 90+ – העלאה אוטומטית של קצבת הסיעוד של בני 90 ומעלה מהרמה הבינונית לרמה הגבוהה.
הצעות חוק שאושרו במסגרת תקציב המדינה: חיסכון לכל ילד – במסגרת התכנית המדינה מפקידה 50 ש"ח בכל חודש עבור כל ילד עד גיל 18, בנוסף לקצבה החודשית המשולמת להורים מידי חודש. עד כה נפתחו 820,000 תכניות חיסכון בקופות הגמל ו- 503,500 תכניות חיסכון בבנקים. התכנית מבטיחה שלכל ילד יהיה בבגרותו סכום כסף משמעותי להתחיל אתו את החיים כצעד נוסף לצמצום פערים חברתיים. הורים המעוניינים יוכלו להכפיל את הסכום על ידי הפקדת 50 שקלים נוספים.
הקלות רגולטוריות בענף התמרוקים – במסגרתן יקוצרו משמעותית לוחות הזמנים להכנסת מוצרים חדשים לשווקים והקלה על יצרנים ויבואנים קטנים. זהו צעד נוסף במדיניות אותה מוביל שר האוצר להילחם בריכוזיות ולהסיר מכסים וחסמים שונים וכן להגברת התחרות במשק.
רפורמה במכון התקנים – במסגרת הרפורמה יבוטל המונופול שיש כיום למכון התקנים בתחום הבטחת איכות מוצרים ולפתוח את הבדיקות למעבדות נוספות ומקבילות שיוסמכו יאשרו עמידה בתקן של מוצרי יבוא בעלי רגישות בטיחותית, בריאותית וסביבתית.
על פי החוק ישונה גם הרכב ועדות התקינה כך שיו"ר הועדה לא יהיה בעל אינטרס. בנוסף השינוי כולל צעדים נוספים להגברת השקיפות בפעילות המכון.
רפורמות בתחום התקשורת: פתיחת תחרות בתשתיות התקשורת ובטלוויזיה - כניסת עידן פלוס כמתחרה ל’יס’ ו’הוט’ – במהלך מושב החורף נכנס לתוקף תיקון חוק, המאפשר לעידן פלוס להעלות ערוצים בנוסף לאלו הניתנים בחינם לצרכן. הרפורמה נועדה לעודד כניסת מתחרים חדשים לשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית, לגוון את המוצר שהצרכן הישראלי מקבל ולהוזיל את המחיר שהוא משלם עבורו. פתיחת שוק זה לתחרות היא צעד נוסף להורדת יוקר המחייה.
דמי אבטלה וחיסכון פנסיוני לעצמאיים – לראשונה ניתנה חבילת צעדים לסיוע לאוכלוסיית העצמאים בתחום הפנסיה, הגברה פרוגרסיביות של דמי ביטוח לאומי וסיוע במצבי אבטלה. במסגרת כך יופחתו שיעורי הביטוח הלאומי עבור כ-90% מאוכלוסיית העצמאים, במקביל להחלת חובת הפרשה לחיסכון פנסיוני. כמו כן, תינתן האפשרות למשיכה במצבי אבטלה של חלק מהסכום הצבור על מנת לאפשר הכנסה בתקופות אלה.
רפורמה במיסוי קניין רוחני- במסגרת הרפורמה אומצו כללי המיסוי הבינלאומיים למלחמה במקלטי מס והותאמו שיעורי המס של חברות עתירות ידע ותעשייתיות לתחרות הבינלאומית על השקעות. רפורמה זו, נועדה לאפשר יתרון תחרותי למשיכת השקעות במשק הישראלי ובפרט באזורי עדיפות לאומית. המהלך יביא להצמחת תעשיית ההיי טק וייצר מקומות עבודה בפריון גבוהה בכלל הארץ ובפריפריה בפרט.
רפורמה במשק הביוב – כיום, הטיפול בביוב נעשה בראיה מקומית ולא אזורית. הטיפול בנושא הינו עניין תשתיתי, חוצה רשויות, המחייב ראייה אזורית- מרחבית שתיתן מענה ראוי ובר קיימא. מטרת הרפורמה היא לאפשר, על בסיס וולונטרי, פעולתם של גופים מרחביים שיתכללו את הולכת הביוב ומתקני טיפול השפכים המשמשים רשויות ותאגידים באזור באופן שיחסוך עלויות וייעל את התכנון והקמת התשתיות.
אשכול רשויות מקומיות – במסגרת החוק יקודמו שיתופי פעולה בין רשויות מקומיות באמצעות הקמת איגוד ערים מסוג אשכול, תוך ניצול גודלן המצטבר של כלל הרשויות החברות באשכול. האשכול יוכל לספק לתושבי הרשויות המקומיות שירותים משותפים, תוך התייעלות כלכלית ושיפור רמת השירותים, לייצר בראייה אזורית, הזדמנויות חדשות לצמיחת האזור כולו ולצמצום פערים כלכליים וחברתיים בין הרשויות המקומיות.
הגברת התחרות בתחום הגפ"מ – הרפורמה תקל משמעותית על צרכנים לעבור בין ספקי גז שונים וכן תסייע לספקי גז קטנים להתבסס במשק. כיום נשלט משק הגפ"מ ע"י שלוש חברות המחזיקות יחד כ-85% מנתח השוק. הרפורמה במשק הגפ"מ צפויה להביא להוזלה של כ-30% בהוצאה השנתית של משק בית על צריכת גפ"מ. החיסכון השנתי הצפוי למשק בית בעקבות הרפורמה הוא כ-200 שקלים. סך החיסכון המשקי הצפוי הוא כ-400 מיליון ₪ בשנה.
פטור ממע"מ ומס הכנסה על ייצור חשמל סולארי בבתים- הרפורמה תוביל לכך שצרכן ביתי, המפיק הכנסה מייצור חשמל יהא פטור מהגשת דין וחשבון למס הכנסה, למס ערך מוסף וכן פטור מניהול פנקסי חשבונות. משרד האוצר יזם וקידם חוק זה, המתמרץ את חדירת המתקנים הביתיים לייצור חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת על מנת לקדם תועלות משקיות רבות: חיסכון כספי בהוצאות החשמל לצרכנים ביתיים, הפחתת פליטות גזי חממה וצמצום ההשפעה על האקלים הגלובליים, צמצום התחלואה המקומית בשל הפחתת זיהום אוויר, חיסכון בקרקעות כתוצאה מהתקנת פנלים על גגות, חיסכון בהקמת רשת חשמל וצמצום איבודי רשת בשל קרבת ייצור החשמל למקום צריכתו, הגדלת ייצור החשמל בשעות שיא הביקושים וחיסכון בהקמת תחנות כוח בשל כך.
הגדרת פיצויים ככספי העובד וקביעת תקרה להטבות – הפחתה של הטבת המס שלפיה רכיב פיצויי הפיטורים לא הוכר כהכנסה חייבת וזאת ביחס ל-5% מהשכירים המרוויחים את השכר הגבוה במשק. הפחתה זו תתבצע רק על ההפקדה לפיצויים של מעל 32 אלף ש"ח בחודש המשקפת שכר חודשי של כ-45 אלף ש"ח. קבלת הצעה זו צפויה להגדיל את הכנסות המדינה בסך של כ-600 מיליון ש"ח משנת 2017 ואילך.
חלוקה דיפרנציאלית של הכנסות מארנונה ממשלתית – כיום, סך הארנונה שהממשלה משלמת על נכסיה מועבר לרשויות על בסיס מיקום הנכס, כך שמרבית הכספים מועברים לרשויות החזקות בהן נמצאים הנכסים בבעלות המדינה. בכך לא התאפשר סיוע ישיר לרשויות החלשות במידה ולא קיימים בהן נכסי מדינה. כעת בעזרת הרפורמה, שקודמה על ידי משרד האוצר, המדינה תעביר את הכספים לקרן, שתקצה סכומים אלו לרשויות המקומיות על בסיס קריטריונים רוחביים ולא רק על בסיס מיקום, כך שתעלה התמיכה ברשויות הזקוקות לכך.
הפחתת מס הכנסה בדגש על מעמד הביניים –המשכורת החודשית שווה יותר. משרד האוצר ביצע הפחתה רוחבית של נטל מס ההכנסה על ידי ריווח מדרגות המס, באופן שמיטיב בעיקר עם העובדים בעלי השכר הנמוך והממוצע.
השוואת תנאי המיסוי לקיבוצים – השוואת אופן מיסוי ותשלום דמי הביטוח הלאומי של הקיבוצים המתחדשים בדומה לשאר אזרחי ותושבי מדינת ישראל, וכן הסדרת תשלומי הביטוח הלאומי בקיבוץ השיתופי.
הגדלת תקציב מקבלי קצבאות הנכות – ניתנה תוספת של 300 מיליון ש"ח ניתנה לטובת מקבלי קצבאות הנכות בביטוח הלאומי.
הפחתת רגולציה לרישוי עסקים בתחומי התכנון והבניה – במסגרת זו בוטלה חובת אישור כיבוי אש מסוגי עסקים רבים והיא תתחלף בהתחייבויות עצמיות כמקובל בענף. גובשו הקלות בהליך רישיון העסק בעירייה וזאת בין היתר באמצעות הסמכת מכוני בקרה שיוסמכו על ידי שר הפנים לטובת בדיקת תנאי אישור להשגת רישיון עסק. כמו-כן, בוטלו אגרות לכבאות בגין בדיקות עבור רישיון העסק.
הפחתת הרגולציה על רישוי העסקים – עסקים בהם רמת סיכוני האש נמוכה, יוכלו לקבל רישיון עסק בהסתמך על הצהרה כי מילאו אחר דרישות הכבאות. עסקים אלה לא ידרשו עוד לתשלום אגרה או לביקורת כבאות למעט ביקורות מדגמיות (שאינן כרוכות בחיוב) וכך למעשה יחסכו לאזרחים אגרות בשווי כולל של מאות מילוני שקל בשנה.