בחודש פברואר 2017 הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ומאגרות ב- 23.3 מיליארד ₪ - כך עולה מנתונים שפורסמו בצהריים על ידי משרד האוצר.
בניכוי שינויי החקיקה, עלו ההכנסות בשיעור ריאלי של כ- 9.8% לעומת חודש פברואר אשתקד. הגביה ממסים ישירים עלתה ב-10.6% והגביה ממסים עקיפים עלתה ב-9.6%. במסים ישירים נרשמה עליה בכל מרכיבי המס ואילו במסים עקיפים נרשמה עליה בהכנסות מע"מ ובשאר מרכיבי המס נרשמה ירידה. נתוני המגמה בחודשים האחרונים מצביעים על גידול מתמשך בגביית המסים בקצב שנתי ממוצע של כ-6%.
הכנסות רשות המסים בישראל: הכנסות רשות המסים בחודש פברואר 2017 הסתכמו ב-22.7 מיליארד ₪, לעומת 20.7 מיליארד ₪ בפברואר 2016. בניכוי תיקוני החקיקה, עלו ההכנסות בשיעור ריאלי של כ- 9.8% לעומת חודש ינואר אשתקד.
הכנסות ממסים ישירים: בחודש פברואר 2017 הסתכמו ההכנסות ממסים ישירים בכ-13.0 מיליארד ₪ לעומת 11.8 מיליארד ₪ בפברואר 2016. בניכוי תיקוני חקיקה, עלו ההכנסות בשיעור של 10.6%.
מס הכנסה מעצמאים וחברות (ברוטו): הגבייה בסעיף זה הסתכמה בחודש פברואר 2017 ב‑5.3 מיליארד ₪, לעומת 4.8 מיליארד ₪ בפברואר 2016, גידול ריאלי של 10%.
ניכויים (ניכויי מס הכנסה משכירים וניכויים במקור אחרים, כולל משוק ההון): הגביה מניכויים בפברואר 2017 הסתכמה ב‑7.5 מיליארד ₪, עליה בשיעור של 13% בהשוואה לפברואר 2016.
שוק ההון. הגבייה נטו משוק ההון בפברואר 2017 הסתכמה ב-348 מיליון ₪, עליה של 95% לעומת פברואר 2016. בחלוקה לפי סוגי מס, נרשמה ירידה של 1% בגביה מריבית ועליה של 232% בגביה מני"ע, הנובעת מעליה בפעילות בשוק ההון.
מיסוי מקרקעין: ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין בפברואר 2017 הסתכמו בכ-1.0 מיליארד ש"ח. גביית מס שבח הסתכמה ב-378 מיליון ₪, עליה ריאלית של 6.4% לעומת פברואר 2016. יש לציין כי בפילוח גיאוגרפי ניכרת שונות חריגה בגביית מס שבח בחודש פברואר. כך, במחצית ממשרדי השומה נרשמו שיעורי גידול שבין 80%-50%, בכלל זה משרדי שומה גדולים. גידול זה עשוי להיות מוסבר בחלקו במכירות המשקיעים באותם אזורים. גביית מס רכישה הסתכמה בכ-594 מיליון ₪, עליה ראלית של 2.3% בהשוואה לפברואר 2016.
החזרים: בפברואר 2017 הסתכמו החזרי מס הכנסה בכ-1.0 מיליארד ₪, עליה של כ-12% לעומת פברואר 2016.
ההכנסות ממסים עקיפים: בחודש פברואר 2017 הסתכמו ההכנסות ממסים עקיפים ב-9.7 מיליארד ₪, לעומת 8.9 מיליארד ₪ בפברואר 2016. בניכוי תיקוני חקיקה עלו ההכנסות בשיעור ריאלי של 8.8%. במע"מ נרשמה עליה של כ-10%. לעומת זאת, במס קניה יבוא נרשמה ירידה של כ-24%. עיקר הירידה במס קניה מוסבר ע"י המשך היבוא הנמוך של כלי רכב לאחר יבוא מוגבר בחודש דצמבר 2016, ערב עדכון נוסחת מיסוי ירוק.
מס ערך מוסף – ההכנסות ממס ערך מוסף בחודש פברואר 2017 הסתכמו בכ-6.7 מיליארד ₪, לעומת כ-6.1 מיליארד ש"ח אשתקד. עליה של כ‑10%. חלק מהעלייה בהכנסות נובע מיבוא כלי רכב בדצמבר שנמכרו בינואר ותשלום המע"מ התבצע בחודש פברואר.
מס קניה יבוא – ההכנסות ממס קניה יבוא בחודש פברואר הסתכמו ב-1.0 מיליארד ₪, ירידה של 24% לעומת פברואר 2016. במס קניה יבוא רכב נרשמה ירידה של כ-42%, עקב הקדמת יבוא בדצמבר 2016. כמו כן חלה ירידה של כ-9% בהכנסות מיבוא סיגריות בעוד שההכנסות מיבוא כהל עלו ב-30% .
הכנסות מאגרות משרדי הממשלה: בחודשים ינואר-פברואר 2017 הסתכמו ההכנסות מאגרות ב-1.2 מיליארד ₪.
מאומדן ראשוני של הגירעון ומימונו ושל ביצוע התקציב בתקופה ינואר - פברואר 2017 שנערך על ידי חטיבת מימון, אשראי ומידע ניהולי באגף החשב הכללי, עולה כי בחודש פברואר נמדד גירעון בפעילותה התקציבית של הממשלה בסך של 2.9 מיליארד שקלים. בחודשים ינואר – פברואר 2017 נמדד עודף בסך 1.3 מיליארד שקלים לעומת עודף בסך 1.7 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד. בתקציב לשנת 2017 מתוכנן גירעון שנתי בסך 36.6 מיליארד שקלים שהם 2.9% מהתמ"ג.
הגירעון המצטבר ב 12 החודשים האחרונים (מרס 2016 – פברואר 2017) עומד על 2.1% מהתמ"ג. בפעילות למימון נמדד בחודש פברואר גירעון בסך 2.8 מיליארד שקלים.
הוצאות: סך ההוצאות של הממשלה (ללא פירעון קרן) הסתכמו בחודש פברואר ב 26.7 מיליארד שקלים. מזה: הוצאות משרדי הממשלה 23.7 מיליארד שקלים ותשלומי ריבית על החוב הממשלתי 3.0 מיליארד שקלים.
מתחילת השנה הסתכמו סך ההוצאות של משרדי הממשלה (ללא פירעון קרן וריבית) ב 43.3 מיליארד שקלים - עלייה של 9.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (באותן הגדרות מדידה):
הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב 5.2%.הוצאות מערכת הביטחון עלו ב 23.9%. בתקציב המקורי של המשרדים האזרחיים תוכנן בשנת 2017 גידול בשיעור של 8.9% לעומת אומדן הביצוע בפועל בשנת 2016.
בתקציב המקורי של מערכת הביטחון תוכנן בשנת 2017 גידול בשיעור של 0.7% לעומת אומדן הביצוע בפועל בשנת 2016. שיעור הגידול החריג במערכת הביטחון השנה לעומת אשתקד, אינו מעיד בהכרח על חריגה מהמסגרת התקציבית השנתית ומבטא שינויים טכניים במבנה התקציב ושינוי בהתפלגות הביצוע בשנת 2017 לעומת שנים קודמות.