איתן כבל<br>קרדיט: פלאש90, הדס פרוש
איתן כבל קרדיט: פלאש90, הדס פרוש

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל, החליט היום לסגור את ישיבת ועדת הכלכלה שהתכנסה לאשר את תקנות תכנון משק החלב, העוסקת במדיניות הפיתוח של ענפי הבקר והצאן לשנת 2017. התקנות נועדו לקבוע את ההסדרים לפיהם יחולקו תוספות מכסות החלב ליצרנים קיימים וליצרנים חדשים בענף.

 

לפי ההצעה בתקנות, לענף הבקר תתווסף מכסה של 64 מיליון ליטר, וחלוקתה תהייה בהתאם לחלוקת המקובלת בענף – 42% למגזר המושבי ו-58% למגזר הקיבוצי. המחלוקת הייתה באשר לחלוקת התוספת בין היצרנים במגזר המושבי, כאשר משרד החקלאות רצה בתחילה לתת את כל התוספת ליצרנים קטנים, המייצרים מתחת ל-700 אלף ליטר, והסכים לחלוקה של 85% מהתוספת ליצרנים קטנים ו-15% ליצרנים הגדולים המייצרים מעל 900 אלף ליטר. במועצת החלב ובהתאחדות מגדלי הבקר ביקשו לשנות את היחס ולתת רק 76% מהתוספת ליצרנים הקטנים ו-24% ליצרנים הגדולים.

 

היו"ר כבל אמר כי אמנם לא היה רוצה לראות את החקלאות הישראלית נשלטת על ידי הכוחות הגדולים, אך ביקש לחפש את האיזון בין ההצעות. אולם סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות, ד"ר אסף לוי, אמר כי הוא לא יכול לשנות את ההחלטה, שגם היא כללה פשרה מצד משרד החקלאות, והיו"ר כבל החליט בעקבות זאת לסגור את הישיבה ללא החלטה וללא אישור התקנות.

 

עוד קודם לכן אמר ח"כ איתן ברושי כי אם המחלוקת לא תיפתר אישור חלוקת התוספת יכול להיתקע לחודשים ארוכים, וקרא להגיע לפשרה. לוי הציג את התקנות וציין כי שר החקלאות רצה לתת את כל התוספת במגזר המושבי ליצרנים קטנים ובינוניים, לעומת הצעת מועצת החלב לחלק את התוספת 30% לגדולים ו-70% לקטנים. לדבריו, השר היה מוכן להתפשר על 15% לגדולים ו-85% ליצרנים הקטנים.

 

מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר, אביתר דותן, אמר כי החלוקה שהציע משרד החקלאות לא מידתית ולא שקולה. הוא טען כי אם התוספת שתינתן ליצרנים קטנים תהייה גדולה מדי הדבר יפגע בתכנון, שכן הקטנים נמצאים בתת ביצוע. הוא הוסיף כי הוא מקבל את הצעת מועצת החלב לחלק 24% מהתוספת לגדולים ו-76% לקטנים.

 

מנכ"לית מועצת החלב, מיכל קראוס, טענה כי התוספת למגזר המושבים עומדת על 18 מיליון ליטר, כאשר מיליון ליטר מתוכם לבנים ממשיכים, 3 מיליון ליטר ליצרנים קטנים של עד 500 אלף ליטר ומתוך 14 מיליון הליטרים הנותרים המועצה מסכימה כי 15% ליצרנים גדולים ו-85% לקטנים. אסף לוי אמר בתגובה כי החלוקה של משרד החקלאות היא מתוך 17 מיליון הליטרים ולא מתוך 14 מיליון כפי שמציעה מועצת החלב.

 

יו״ר אגף המשק בתנועת המושבים, פלג אוריון, אמר כי אם תסתיים הישיבה ללא חלוקת התוספת ענף החלב יישאר באי וודאות וזה הכי גרוע. הוא הוסיף כי המחלוקת עם משרד החקלאות היא תמוהה בעיניו ואמר: "רצינו להגיע לאותן ההסכמות שהיו בשנה שעברה. התפשרנו ואנחנו מביאים תוכנית חלוקת חלב מידתית הוגנת צודקת ואחראית שמאפשרת לכולם לגדול ולהבטיח את הספקת החלב במדינה, וחייבים לאשר את התקנות ולחלק את התוספת ליצרנים".

 

הרפתנית רינה תיירי ממושב מדרך עוז, אמרה כי היא נחשבת כביכול ליצרנים גדולה, עם קרוב ל-900 אלף ליטר, אבל היא עשתה זאת בעצמה, לקחה הלוואות וקנתה מכסות. "הקטנים בתת ביצוע וממשיכים לחלק להם מתנות ולתת להם מכסות, בעוד שלי קשה לפרנס את משפחתי ומשפחת הבן הממשיך שלי", אמרה.

 

היו"ר כבל הזכיר כי עמדתו היא תמיד לחיזוק המשק המשפחתי ואמר כי לא היה רוצה לראות את החקלאות נשלטת על ידי הכוחות הגדולים. עם זאת, הוא הוסיף כי הוא לא מחפש את הצדק המוחלט אלא את האיזון בין הצדדים. כאמור, הסמנכ"ל לוי אמר בתגובה כי הוא לא יכול לזוז מהפשרה שהציג בתחילת הישיבה והיו"ר כבל הודיע כי הוא סוגר את הישיבה ללא דיון בתקנות.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש

  • 8
    בערבה רוב תאילנדי! זה אנטי ציונות!

    כל מה שאתה כותב רק תומך בטענה שלי. בו נתחיל בהסכמות - שחקלאים מאשקלון ועד חיפה לא זכאים לתאילנדים או מכסות חלב או בייצים. הם כבר במרכז. לא צריך להעביר. לא צריך לסבסד אותם. אמר לי חקלאי במרכז - שרק יתנו לי לפתוח נגריה ויש לי פרנסה. חקלאות היא סיכון - ולפעמים מפסידים - אני רוצה להקטין הסיכון. ואני חוזר - כל מושבניק או קיבוצניק בצפון לא יאבד פרנסה. ימשיך לעבוד - רק אצל השכן שלו. השכן המעסיק ייתן שכר מינימום - המדינה תשלים בדיוק לפי הצהרת ההון שלו בממוצע 5 שנים. מה רע בזה? למעסיק יובטחו אותם המחירים של היום + עובד ישראלי מנוסה בשכר מינימום. בקשר לביטחון. בפרוץ השלום בגליל הייתי בקיבוץ ראש הנקרה. האמת - לא נפלו שם קטיושות כי הם עברו מעל ההר. אבל פינו אותי. אחר כך פגשתי קיבוצניק מאצבע הגליל שגר מאות מטרים מגדר המערכת. וגם הוא הסביר לי שהוא מגן על הבית במרכז. לא הבנתי איך אם הוא חוטף קטיושות - אני בטוח במרכז. אני אמרתי לו שהוא גר שם כי זה המקום הכי יפה בארץ! זו הסיבה היחידה לגור שם. והיום בקיבוץ הזה הרוב גרים בהרחבה. בלי שום קשר לחקלאות. ואולי 5% מדיירי אותו קיבוץ - עובדים בחקלאות. בכל מקרה הימים של הקטיושות עברו. עכשיו נסראללה לחיפה ובעד בעד חיפה. ב1991 החשיבות של הקיבוצים היתה שקלטו פליטים מת"א. אני אספר לך מה אני רואה כשאני מטייל באצבע הגליל או עוטף עזה. מכיר צומת גיבור? על שם איזה גיבור קוראים לה? על שם מפעל גיבור סברינה שנסגר. ומפעלי טקסטיל רבים נסגרו גם באופקים ושדרות הצמודות לעזה. הכל בשביל שהחקלאים ילבשו טקסטיל סיני. אז אתה רוצה שהמפוטרים שספגו קטיושות - ולא קיבלו פיצוי יסבסדו תאלנדים וחקלאים שלובשים סיני? למה? אתה שמעת על פועלת טקסטיל מפוטרת שדרשה וילה בהרצליה? ואני אומר לך מה אני רואה עוד בקיבוצי עוטף עזה. מפעלים לתפארת שמעסיקים יותר ישראלים מהחקלאות. בזכותם יש אנשים שגרים בעוטף עזה. לא בזכות מעסיקי התאילנדים. וגם בשדרות יש מפעלים לתפארת מדינת ישראל. נעשה פרסומת לאחד מהם - הולנדיה. משחק אותה הולנדי - אבל הקשר היחיד להולנד זה שהמפעל ברחוב אמסטרדם. כל הרחובות באיזור התעשייה שם על שם ערים באירופה. אז מנכ"ל הולנדיה ביקש שיקראו לרחוב שלו אמסטרדם. ויש את ספקטרוניקס הזכורה למשקיעי הבורסה לטוב. ועוד. ציונות זה לתרום לתוצר. מפעל רווחי תורם יותר מחקלאי מפסיד.
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    • ATUK19
    • 07/03/2017 18:38
  • 7
    אני אפילו לא טורח ליקרוא את

    הדמגוגיה הזולה הזו. סתם להשכלה כללית סע פעם לטייל בכביש הצפון. מאביבים ועד זרעית משתולה ועד מישגב עם. כל הגבול הזה מוחזק על ידי מושבים שפרנסתם מביצי מאכל ומטעים וקיבוצים שפרנסתם ממטעים ורפתות. אני בהחלט בעד" שיחסלו את החקלאות" אבל שהמדינה תפנה אותם לאזור המרכז בדיוק כמוך ותשלם להם על כל השנים שהיו חיץ בינך לבין הלבנונים והחיזבלה. ואותו הדבר בעוטף עזה. מה אתה אומר הוגן? וסתם כקוריוז שתבין מה זה גידול חקלאי שנה מצויינת ואחר כך שנה חרא. ואז כל הרוחים של שנה קודמת הולכים לכסות את ההפסדים של שנה שעברה. על תיסתכל על רישפון או שפיים כדוגמאות. כי הן המיעוט שבמיעוט. סע וטייל במרחבי ארץ ישראל מכביש הצפון דרך הביקעה ועמק הירדן עד הערבה ודרך עוטף עזה. דרך פיתחת שלום מי שעיצב את גבולות המדינה זה לא צהל.בכל הכבוד. זו ההתיישבות העובדת. ומי שלא מבין זאת לא מבין כלום. אתה רוצה ליצור להם תחרות? תן להם אפשרות בחירה ושלם להם על כל השנים ששמרו לך על הגבולות. כן גם הם רוצים וילה ע"י הרצליה או באזור רעננה. צר לי מאוד שהראיה שלך כל כך חד צדדית.
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    • minaeksh
    • 07/03/2017 17:50
  • 6
    אז אתה מסכים איתי בגדול.

    אני לא רוצה שיפוטר ישראלי אחר ולא רוצה לנדב ישראלי לעבוד בשמש אם הוא לא רוצה. אני רק לא רוצה שתאלינדים ייצרו כאן מה שאפשר להביא מחו"ל זול יותר. לתת תאילנדים רק לענפים שבהם יורד המכס ל12% - פי 2 מחולצות! כלומר ענפים שבהם יש דרישה לתוצרת טרייה ויבוא לא יכול לענות על הצרכים. אם ישראלים ירצו לגדל ולקטוף למשל קרמבולה או פלפל כתום - לאפשר להם הבטחת המחיר הקיים. ואת מה שלא יצליחו לייצר - לייבא. כנ"ל מי שנהנה לקום ב4 לחליבה או לאסוף בייצים מלול מסריח. לשמור לו המכסה הקיימת + להבטיח לו מחיר קיים גם אם היבוא יהיה חצי מחיר. אתה חושב שלא ישים להביא חלב מאירופה? אז מה הבעיה להוריד ל0 מכס? ומה עושים עם המכס? הוא ישמש למענקים לחקלאים שיוותרו על מכסות ויעברו לעבוד אצל חברים שלהם. וגם מענקים נמוכים יותר לצעירים שיבחרו לעבוד. ובנוסף - למענקים למי שעושה לנו ירוק בדרכים. לפי דונם. וגם כסף למי שישמור על כושר ייצור למקרה של מלחמה. שזה עלולים גם להיסגר המעברים עם עזה או ירדן. ולא צריך להגזים עם חשיבות התוצרת הטרייה בחירום. סבתי באה מפולין והקיאה בפעם הראשונה שאכלה עגבניה. וגם כאן בחורף לא היו עגבניות בשנות ה50. חלב - 90% מהתינוקות בגיל שנה שותים אבקה. ואם לא השתכנעת - רק תסביר. למה לגדל אננס עם פועלים תאילנדים ולא לייבא אותו ברבע או חמישית מחיר. ותגובה לברברק - ההתרפקות על חקלאות היא ממש לא המצאה ישראלית. זה לא קשור לסיפור הציוני שקשר חקלאות בשיבה לארץ. בכל אירופה יש לחקלאים לובי והם זוכים לסבסוד עצום. ובכל מדינה יש פארקים המשמרים את חיי הכפר עם בתים שהועברו מכל חבלי הארץ. וגם במדינה מפותחת כמו שבדיה - תושבי שטוקהולם אוהבים ללכת לפארק כזה, בברצלונה יש "פואבלו אספניול". גם בבלגיה. וכנראה בעוד מדינות.
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    • ATUK19
    • 07/03/2017 16:53
  • 5
    מה שיפה שאתה מנדב אחרים.

    ראית ישראלי שבא לעבוד בחקלאות?ונישאר יותר מיומיים? כותב לך את זה חקלאי לשעבר. אני מחכה שכשיצטרכו להביא חלב וירקות והכל ניראה מה תשלם. תוצרת טריה ביכלל לא תהיה לך.
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    • minaeksh
    • 07/03/2017 15:05
  • 2
    זה כמו מיליון נושאים אחרים

    אנשים התרגלו להגיד מנטרות שהיו נכונות לפני 50 שנה למרות שאין להם קשר למציאות היום, - כל הזמן יש כתבות על גובה הכנרת, כאילו שזה פרמטר חשוב, אבל אין שום קשר בן גובה הכנרת למשק המים שכל צריכת המים הביתית בישראל מגיעה מהתפלת מים. - כל פעם שיש בעיות בעוטף עזה / בצפון אומרים שכמה הקיבוצים הקטנים האלו שם כדי להגן על מדינת ישראל, הם לא מגינים, הם רק מפריעים לצהל לשמור על הגבול. - כל החקלאות הישראלית היא כי פעם מזמן היה צריך לשלוח אנשים רחוק לישב את ישראל (אקא השרון), והיה צריך עבודה לעולים החדשים, את יצאו מים ועבודה, היום אנשים גרים במושבים בתור איכות חיים, הם עובדים בהייטק ולא בחקלאות. - כל הגנרלים והצבא מקורם בסיירות, חיילי חיר, והם מרכז הכח הלוחם, למרות שבמציאות בשום צורה חטיבת חיר לא נלחמת לבד, הכח היבשתי מרוכז סביב שריון וחיר הוא כוחות הסיוע בלבד, וכל כוחות היבשה הם סיוע לחיל האויר, אבל עדין כל המטכל אלו חיילי חיר. - ועוד מיליון דברים אחרים כאלו.
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    • ברקברק
    • 07/03/2017 13:30
  • 1
    למה לדאוג לתעסוקת תאילנדים?

    מדוע מאות האלפים שפוטרו ממפעלים שקרסו כשהורידו את המס, ואלו שיפוטרו בגלל ירידת האירו - מדוע הם צריכים לשלם כאן מחיר יקר מאירופה על החלב? למה מותר לייבא חולצות ולא חלב? ואם החלב מאירופה מסובסד - סבבה. שיסבסדו לנו גם קורנפלקס לשים בחלב. שיסבסדו לנו גם שוקולד. מדוע אנחנו צריכים לדאוג לתעסוקת תאילנדים? אני נגד פגיעה בעובד חקלאות ישראלי אחד. להקטין את המכסות - ולהעסיק רק ישראלים. אז אל תגידו לי שיש ישראלים שקמים לחלוב ב4 בבוקר. אני נגד פגיעה בהם. בואו נסכים לפגוע בתאילנדים שזה יבוא עבודה בדיוק כמו יבוא חלב. השאר יבוא. ומה יקרה במלחמה שבה יפציצו לנו את הנמלים? נחזיק אבקת חלב במחסנים.
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    • ATUK19
    • 07/03/2017 13:13