ועדת הכספים אישרה היום (ב’) לקריאה ראשונה, הצעת חוק תקדימית, שתאפשר לבעלי מוגבלויות שיש להם היכולת הפיננסית לרכוש דירה לקבל משכנתא בבנקים, גם אם חברות הביטוח מסרבות להעמיד להם ביטוח חיים או שהם מקבלים פרמיות יקרות באופן יחסי.
הצעת החוק קובעת שהמדינה תהיה ערבה לאותם בעלי מוגבלויות לצורך המשכנתא. עוד קובעת הצעת החוק, כי בעלי מוגבלויות יקבלו השתתפות חודשית בדמי ביטוח החיים בסכום של עד 3,600 ₪ בשנה מתקציב משרד השיכון. ההצעה אושרה פה-אחד לאחר שזכתה לתמיכה מקיר לקיר, חרף הסתייגויות נציגי משרד האוצר, וצפויה לעלות להצבעה לקראת אישורה בקריאה ראשונה בימים הקרובים.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) פתח את הדיון היום באמירה: "התופעה הזו שבה בעל מוגבלות אינו יכול לקבל משכנתא ולרכוש לעצמו קורת גג רק בשל היותו מוגבל, היא תופעה פסולה ואסור שיהיה דבר כזה במדינה יהודית, זה דבר חמור ולכן הוגשה ההצעה הזו. כל אדם עם מוגבלות צריך להיות בעניין הזה, שאם הוא מסורב ביטוח מחמת מוגבלותו, המדינה תמצא לו פתרון חלופי. מלכתחילה בעיה כזו לא היתה אמורה להתעורר כלל".
את הדברים השמיע גפני לאחר שבדיון הקודם אמר כי "העובדה שנכים בכלל ונכי צה"ל בפרט, אינם יכולים לקבל משכנתא עקב סירוב חברות הביטוח לעשות להם ביטוח חיים, מה שמונע מהם לרכוש לעצמם דירה, הוא כתם על החברה הישראלית. במקום ערבות הדדית, כל אחד דואג לעצו. חברות הביטוח דואגות לעצמן, הבנקים לעצמן, הרשויות המקומיות דואגות לעצמן וגם המדינה מתנערת מחובתה לדאוג למילוי זכויות בסיסיות של אזרחיה. אגף הפיקוח על שוק ההון באוצר דואג אף הוא לעצמו ואינו מתערב להשגת פתרון לנושא והנכים נפגעים. ועדת הכספים לא תרפה מהעניין עד שכל נכה שיש לו יכולת החזר, יוכל לרכוש לעצמו דירה. אנחנו נחושים בדעתנו לפתור את הבעיה ויהי מה".
מי שיזמה את הצעת החוק ואליה הצטרפו חברי כנסת נוספים היא ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), שאמרה כי "אכן זהו כתם על החברה. מדובר באנשים עם מוגבלות, שיש להם יכולת החזר, כי יש להם קצבאות אלא שיש להם מוגבלות. לא מבקשים דירות מתנה, אף יש לי מה לומר גם על הדבר הזה". אלהרר הסבירה ש"הצעת החוק אמרה מלכתחילה את החמור מכל, שגם כשלא יהיה ביטוח חיים תינתן אפשרות לקבלת הלוואה לדיור. יחד עם זאת התחייבתי בפני ועדת שרים לענייני חקיקה לקדם פתרון מתואם ומקובל כמו זה שאנחנו מאשרים היום".
במהלך הדיון צפו ועלו בעיות שונות שכבר נידונו בדיונים קודמים ולהלן עיקריהן בתמצית ודברים שאמרו נציגי הממשלה ונציגים אחרים:
רכזת שיכון באגף תקציבים באוצר, מעיין נשר: "כשיבוא נכה לבנק ויירצה משכנתא והבנק יאמר שעומד בתנאים אך ידרוש ביטוח חיים החוק קובע שלא יידרש ביטוח חיים, אך הבנקים התנגדו ואנחנו הצענו פתרון שיירכך את הקשיים. מצד שני, יש קבוצה גדולה מאוד של אנשים שיכולים להיכנס תחת הכותרת של בעלי מוגבלויות. אנחנו חושבים שיש צורך מהותי לצמצם את הקבוצה. המסלול מבחינתנו יהיה כזה: יגיע אדם שעונה על הקריטריונים לבנק, יאמרו לו שיכול לקחת אך חסר לו ביטוח חיים. אם חברות הביטוח מסרבות לתת לו ביטוח חיים, המפקחת על הביטוח צריכה להחזיר לו תוך 45 יום תשובה אם הסירוב סביר או לא. אם לא היה סביר, החברה תהיה חייבת לבטח אותו בביטוח חיים.
"אם ההחלטה היתה סבירה, יש ביטוח ללא חיתום תקופת הכשרה של 3 שנים שבהן לא זכאי אם נפטר עקב מחלתו לא זכאי לממש הביטוח נעות בין 300 ל- 500 אלף ₪, סכומים שבד"כ נמוכים ממה שאנשים רוצים לקחת במשכנתא. נפתח מסלול – אותו אדם יוכל לגשת עם המשכנתא ויקבל הקלה בהחזרי משכנתא בסכום חודשי מסוים שנותן ל ו עזרה, וביקשנו שלא יהיה בחקיקה. ייתן מענה לכולם".
נציגת הלשכה המשפטית באוצר, שחר הראלי, המשיכה את דבריה: "50 אלף בעלי מוגבלויות הינם בפוטנציאל לקבל את ההטבות הללו ולכן יש צורך לצמצם את הקבוצה הזו".
היועצת המשפטית לוועדת הכספים, עו"ד שגית אפיק, ציינה ש"חברת הביטוח רשאית לסרב סירוב סביר אם יש נכה שיש לגביו מידע רפואי סביר, שיש סיכון לחייו. 45 ימים הם תקופה ארוכה וסבירה שבהם חברת הביטוח תודיע לנכה אם מסרבת אם לאו".
נציגת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, חן פליישר: "הפתרון צריך לבוא מצד המדינה, מתוך ערכים של ערבות הדדית ואם המדינה חושבת שיש זכות לדירה עליה למצוא פתרונות, אולי תקציביים, לנושא".
נציג ארגון נכי צה"ל, שי פלבר, טען ש"הבעיה היא שברוב המקרים חברות הביטוח לא מסרבות לתת ביטוח חיים באופן רשמי, אלא קובעות פרמיות כל-כך גבוהות שבעלי מוגבלויות פשוט מוותרים. יש מקרים למשל שאנשים נדרשים להחזר חודשי על המשכנתא בסך 2,500 ₪ והפרמיה שלהם על ביטוח חיים עומדת על 2,000 ₪ בחודש. בפועל המשמעות שלא ייקחו משכנתא".
מנהל מטה משכנתאות בבנק מזרחי, דרור פלדמן, השיב לטענות שעלו בדיון נגד הבנקים בעניין הדרישה לביטוח חיים: "מטרת הביטוח היא למצב שבו אדם הלך לעולמו, לוודא שלא יישאר נטל חוב על משפחתו. זו מטרת הביטוח, שהמשפחה לא תאלץ לאבד את ביתה וכדי לא להגיע למצב של מימוש נכסים ע"י הבנקים, תוך פינוי אנשים מביתם. כלומר, חברת הביטוח נכנסת לנעליו של בעל המשכנתא, שמבוטח בביטוח חיים והחוב יורד מהשאירים".
יוזמת החוק, ח"כ אלהרר, הדגישה כי "המטרה שלנו בין השאר בחוק, היא שהמפקחת על הביטוח תוכל באמת להשליט סדר על חברות הביטוח ותטיל סנקציות על חברות שיסרבו סירוב לא סביר".
יו"ר ועדת הכספים גפני הודיע, כי אינו מתכוון לתת מענה שלם לכל הבעיות שעלו במהלך הדיונים על הצעת החוק עד כה וכי בכוונתו להביאה לאישור בקריאה ראשונה ולאחר-מכן בהכנתה לקריאה שנייה ושלישית ועדת הכספים תבצע את התיקונים הנדרשים.
גפני: "כיום לנכים ולאנשים עם מוגבלות אין יכולת לקנות דירה כי לא עושים להם ביטוח. המצב הזה לא יכול להימשך. אני שמח על-כך שהחוק הזה עבר לוועדת הכספים. מדובר במצב שמדינה מתוקנת בעולם המערבי לא יכולה להסכים לו, ודאי לא מדינה יהודית. לממשלה היתה אפשרות משך עשרות שנים לקבוע כללים בנושא ולהסדיר אותו יכלו לדבר עם בנק ישראל, עם חברות הביטוח והבנקים ולא עשו את זה, כי יש כוחות חזקים: הבנקים וחברות הביטוח והם לא יאפשרו לפתור הבעיה הזו, אם לא יהיה בחקיקה. עכשיו זה הולך לחקיקה. מכיוון שיש שאלות פתוחות, אנחנו מאשרים את זה לקריאה ראשונה ואת התיקונים הנדרשים נבצע לקראת קריאה שנייה ושלישית. בסוף התהליך הזה נכה יוכל לקבל משכנתא".