אנשי אגף כלכלה בלאומי, בראשותו של ד"ר גיל בפמן, פרסמו הבוק (חמישי) את סקירת המאקרו השבועית שלהם, להלן עיקריה:
"עלייה משמעותית בסביבת הצמיחה בשנת 2016, אם כי חלקה נבע מגורמים זמניים - אומדן ראשון של הפעילות הכלכלית במשק הישראלי ברביע הרביעי של 2016 מלמד כי התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) צמח בשיעור גבוה של 6.2%, לעומת הרביע הקודם (במונחים שנתיים, נתונים מנוכי עונתיות). נציין שזהו שיעור הצמיחה הרבעוני הגבוה ביותר מאז הרביע השני של 2013. התוצר העסקי, שלא כולל את תרומת ההוצאה הממשלתית לתמ"ג, וכן רכיבי פעילות קטנים יחסית נוספים, צמח ב-7.8% (שנתי).
"נדגיש כי יש להתייחס לנתונים הרבעוניים בזהירות רבה מכיוון שמדובר באומדן ראשוני בלבד אשר עשוי להתעדכן באופן משמעותי בחודשים הבאים, כפי שכבר קרה מספר פעמים בעבר. לאור זאת, אנו מעדיפים לבחון את הצמיחה של המשק בפרקי זמן ארוכים יותר של מחציות שנה. כך, במחצית השנייה של 2016 התמ"ג צמח בשיעור של 5.0% (במונחים שנתיים) לעומת המחצית הראשונה אשתקד, בה נרשמה צמיחה של 3.8%. כפי שניתן לראות בתרשים, קצבי צמיחה אלה הינם גבוהים מהממוצע ארוך הטווח שעומד על 3.6%, במונחים שנתיים, (בשנים 2000-2016), ומשקפים עלייה בסביבת הצמיחה של המשק הישראלי בהשוואה לשנים קודמות, בהן חלה התמתנות מתמשכת בקצב הצמיחה של המשק.
"יש לציין שצמיחה זו הינה, לפחות באופן חלקי, תוצאה של עלייה חריגה במספר גורמים בעלי אופי חד-פעמי אשר סביר להניח שלא ימשכו בקצב דומה גם במהלך 2017, ובראשם: היקף חריג של יבוא כלי רכב, הן לשימוש פרטי והן לצורכי השקעה; ועלייה חריגה בהשקעות בענפי המשק (בעיקר מכונות וציוד) על רקע פרויקט שדרוג המפעל של חברת "אינטל" בקריית גת. לפיכך, אנו צופים האטה מסוימת בקצב הצמיחה השנה ל-3.2% לעומת צמיחה של 4.0% אשתקד (לפי האומדן העדכני של הלמ"ס). שיעור זה, משקף צמיחה שנתית של כ-1% לנפש, זאת בדומה לצמיחה הצפויה באירופה ובמרבית המדינות המפותחות.
"ברביע הרביעי של 2016 חלה האטה במרבית רכיבי הצריכה הפרטית למעט רכישות של כלי רכב: בחינת רכיבי התוצר במחצית השנייה אשתקד מצביעה על המשך צמיחה חיובית בכל רכיבי התוצר, תוך האטה בקצב. במובן הזה, יש לציין שהצמיחה אשתקד הייתה מאוזנת יותר בהשוואה לשנים קודמות. לצד צמיחה מהירה בהשקעות בענפי המשק, כפי שצוין בפסקה הקודמת, ההשקעות בבנייה (למגורים, וגם שלא למגורים במחצית השנייה של 2016) צמחו גם הן בקצב מהיר יחסית. במקביל, יצוא הסחורות והשירותים הציג צמיחה חיובית בשתי המחציות של 2016, לראשונה מאז שנת 2011, כשמרבית רכיבי היצוא רושמים צמיחה חיובית במחצית השנייה של השנה.
"במחצית השנייה של 2016 חלה האטה בקצב התרחבות הצריכה הפרטית (שמשקלה כ-60% מהתוצר), שמהווה את מנוע הצמיחה העיקרי והיציב של המשק בשנים האחרונות. כך, במחצית השנייה של השנה נרשמה צמיחה של 4.9% (במונחים שנתיים) לעומת 7.4% במחצית הראשונה. האטה זו הייתה רוחבית ושיקפה האטה בכל רכיבי הצריכה הפרטית.
"התמונה מתחדדת כשבוחנים את הנתונים הרבעוניים, ולכן יש מקום לנתח אותם זאת למרות התנודתיות שמאפיינת אותם. בחינה זו, מלמדת כי ברביע הראשון של 2016 מרבית הרכיבים הציגו צמיחה חיובית אשר הואצה ברביע השני, זאת בהובלת צריכה של מוצרים בני-קיימא (שהינם לרוב עתירי יבוא) ותוך כדי גידול חד ברכישות של כלי רכב. מנגד, ברביע השלישי של השנה חלה האטה במרבית הסעיפים, ואף בחלקם חלה ירידה של ממש. מגמה זו, נמשכה גם ברביע הרביעי אשתקד, למעט סעיף רכישות של כלי רכב שצמח בשיעור חריג ביותר של כ-144% (במונחים שנתיים), ולמעשה "משך" את הצריכה הפרטית כלפי למעלה.
"לראייה, הצריכה הפרטית ללא בני-קיימא צמחה ברביע הרביעי אשתקד ב-0.9% (שנתי) בלבד לעומת סך הצריכה הפרטית שצמח ב-3.5%. כמו כן, יש לציין שהצריכה השוטפת (שמהווה יותר מ-80% מהצריכה הפרטית) צמחה ב-1.7% בלבד – הצמיחה המתונה ביותר מאז הרביע השלישי של 2014 – בעיקר על רקע ירידות בצריכה של שירותים ומזון.
"לסיכום, אומדני נתוני החשבונאות הלאומית מצביעים על התמתנות הצריכה הפרטית בעת האחרונה, אולם יש להמתין ולבחון את נתוני הרביעים הבאים בכדי לקבוע האם מדובר בשינוי מגמה של ממש. זאת, משום שבראשית השנה שיעורי הגידול היו גבוהים באופן משמעותי בהשוואה לממוצעים ארוכי הטווח (בפרט, בתחום הצריכה השוטפת) וייתכן שהאטת קצבי הגידול במחצית השנייה של 2016 מקורה בהתאמה נדרשת. במבט קדימה, אנו מעריכים כי בשנת 2017 הצריכה הפרטית תצמח בקצב מתון יותר בהשוואה לזה של 2016, בעיקר על רקע התמתנות ברכישות של מוצרים בני-קיימא, אולם תמשיך לשקף צמיחה של כ-2.0% לנפש, זאת בדומה לממוצע בשנים האחרונות.
"האינפלציה ב-12 החודשים שהסתיימו בינואר 2017 חזרה לתחום החיובי (0.1%) לראשונה מאז יולי 2014: בחודש ינואר מדד המחירים לצרכן ירד בשיעור של 0.2%, זאת בהתאם למרבית ההערכות המוקדמות. למרות זאת, "סביבת האינפלציה", אשר מתחשבת בהתפתחות בפועל של המחירים בחודשים האחרונים ובשנה האחרונה וכן בהתפתחות הצפויה לשנה הקרובה, עלתה קלות בהשוואה לחודש הקודם. כך, האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים (ינואר 2017 בהשוואה לינואר 2016) חזרה לתחום החיובי לראשונה מאז חודש יולי 2014 ועמדה על 0.1%, וב-12 החודשים הבאים המדד צפוי, להערכתנו, לעלות בכ-1.0%.
"ההתפתחויות הבולטות במדד ינואר כללו את סעיף הלבשה והנעלה שירד בחדות, זאת מעבר לעונתיות המאפיינת את חודשי ינואר לאורך השנים; כמו כן, נרשמה ירידה חריגה במחירי ביטוח הרכב; מנגד, מחירי המזון (ללא פירות וירקות) עלו בינואר לאחר חודשיים של ירידות, בעיקר עקב עלייה במחירי העופות. עם זאת, יש לציין שבראייה שנתית (שיעור השינוי ב-12 החודשים האחרונים) מחירי המזון מצויים במגמת ירידה מאז חודש דצמבר 2015.
"באשר לסעיף הדיור, בחודש ינואר חלה ירידה של 0.8% בתת-סעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם (המשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים) בעיקר מסיבות של עונתיות. למרות זאת, קצב העלייה השנתי של מחירי השכירות (שיעור השינוי ב-12 החודשים האחרונים) עלה מעט ל-1.5% לעומת 1.4% בחודש הקודם, אם כי, יש לציין שמדובר עדיין בקצב מתון בהשוואה לחודשים קודמים.
"במקביל, חלה האטה חדה יחסית בקצב העלייה השנתי של מחירי הדירות (על פי סקר הדירות החודשי של הלמ"ס שאינו נכלל במדד המחירים לצרכן). כך, בחודשים נובמבר-דצמבר 2016 היו מחירי הדירות גבוהים בשיעור של 5.9% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת, לאחר עלייה שנתית של 8.1% בחודש הקודם. עם זאת, יש לציין שמדובר בנתון זמני אשר עשוי להתעדכן בהמשך.
"במבט כולל, סעיף הדיור צפוי להמשיך ולהיות גורם ההתייקרות הדומיננטי במדד, כאשר בנוסף יש להתחשב גם במשקלו הגבוה. בהקשר זה, נציין שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עדכנה בינואר 2017 את סל מדד המחירים לצרכן, וכתוצאה מכך עודכנו גם משקלות הסעיפים. כך, משקלו של סעיף הדיור במדד עלה מעט ל-25.0% (לעומת משקל קודם של 24.7%), והוא מהווה את הסעיף בעל המשקל הגבוה ביותר במדד. סעיפים נוספים בעלי משקל גבוה הם: תחבורה ותקשורת (19.3%), מזון ללא פירות וירקות (13.7%) וחינוך, תרבות ובידור (11.9%).
"במבט קדימה, אנו מעריכים כי "סביבת האינפלציה" צפויה לעלות באופן הדרגתי ולהגיע לסביבת הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%) לקראת סוף שנת 2017. חזרתה של האינפלציה לטווח היעד, מהווה תנאי הכרחי, אך לא מספיק, להעלאת ריבית ראשונה בישראל לקראת סוף 2017", סיכמו בלאומי.