השיפור ביצוא הסחורות נמשך בתחילת 2017, בהובלת הענפים: רכיבים אלקטרוניים, כימיקלים ותרופות. כך עולה מסקירת המאקרו השבועית של אגף כלכלה בלאומי בראשות ד"ר גיל בפמן.
כלכלני לאומי מציינים בסקירה כי "יצוא הסחורות הסתכם בחודש ינואר 2017 בכ-3.9 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אניות, מטוסים ויהלומים). נתון זה, משקף עלייה קלה של 0.3% לעומת החודש הקודם, ועלייה גדולה יותר של 1.2% בהשוואה לינואר אשתקד.
"יש לציין שבשלושת החודשים האחרונים (נובמבר 2016 – ינואר 2017), ניכרת עלייה בפעילות יצוא הסחורות הישראלי בהשוואה לחודשים שקדמו. כך, בתקופה זו עמד היקף היצוא החודשי הממוצע על כ-3.9 מיליארד דולר, שהוא גבוה בכ-6.5% בהשוואה לממוצע בעשרת החודשים הראשונים של 2016 (3.66 מיליארד דולר). דהיינו, נתונים אלה מלמדים על שיפור בערך הדולרי של יצוא הסחורות הישראלי בעת האחרונה, אם כי, לא מדובר בשינוי כמותי (נפח היצוא).
"העלייה ביצוא בחודש ינואר השנה, חלה על רקע עליות בהיקפי היצוא בחלק מהענפים העיקריים, ובראשם: רכיבים אלקטרוניים, בו נרשמה עלייה חדה של כ-22.8%, לאחר שהיה במגמת ירידה במרבית שנת 2016, על רקע פרויקט שדרוג המפעל של אינטל בקריית גת שגרם לירידה זמנית בפעילות; כימיקלים (עלייה של כ-17%); ותרופות (עלייה של כ-14.6%). מנגד, ביצוא של מוצרי מתכת חלה ירידה של כ-7.8%.
"ההתפתחויות העתידיות בענפים אשר תוארו לעיל יושפעו מפעילותן של שלוש חברות היצוא הגדולות של המשק - טבע, כי"ל ואינטל - וכפועל יוצא ימשיכו להשפיע על התפתחות סך כל היצוא התעשייתי. זאת, בשילוב עם גורמים נוספים, כגון: מגמות בכלכלה העולמית בדגש על שותפות הסחר העיקריות של המשק והתפתחויות עתידיות בשער החליפין של השקל מול המטבעות המובילים (דולר, אירו וליש"ט).
"במבט קדימה, איננו צופים צמיחה ביצוא התעשייתי בשנת 2017, אך תחום יצוא השירותים צפוי להמשיך ולהתרחב בקצב מהיר יחסית.
"להערכת קרן המטבע, נדרשת תמיכה משמעותית יותר של המדיניות התקציבית בפוטנציאל הצמיחה של המשק: פעילות הממשלה בחודש ינואר הסתכמה בעודף של 4.2 מיליארד ₪ בתקציב. יש לציין כי בכמעט כל שנה חודשי ינואר מתאפיינים בעודף תקציבי משמעותי עקב הוצאה עונתית נמוכה מהרגיל בחודש זה וגביית מיסים גבוהה.
"על פי הודעת משרד האוצר, הכנסות המדינה ממסים הסתכמו בחודש ינואר 2017 ב-28.5 מיליארד ₪, נתון המשקף עלייה של כ-4% (שיעור ריאלי, בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות) ביחס לינואר אשתקד. עלייה זו, חלה כתוצאה מעלייה של כ-16% בהכנסות ממסים ישירים. נתון זה הושפע, על פי משרד האוצר, מסכום חד-פעמי של 1.2 מיליארד ₪ מרווח הון ממכירה של חברה גדולה (על פי ההערכות הלא רשמיות מדובר במכירה של 80% מחברת כתר פלסטיק ביולי 2016).
"מנגד, חלה ירידה של כ-10% בגבייה של מסים עקיפים. יש לציין כי עיקר הירידה מקורה ביבוא נמוך של כלי רכב, זאת לאחר היקף גבוה באופן חריג בחודש דצמבר 2016, לפני עדכון נוסחת המיסוי הירוק (ב-1.1.17) שהובילה לעליית מחירים של מספר דגמי רכב.
"בחינה של הנתונים לפרקי זמן ארוכים יותר, מעלה כי הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הסתכם בכ-25.7 מיליארד ₪, שהם כ-2.1% תוצר (על פי אומדני משרד האוצר). מדובר בנתון דומה לסך הגירעון השנתי אשתקד, זאת בהמשך למגמה של החודשים האחרונים. מאז חודש יולי 2015 חלה ירידה בגירעון המצטבר, אשר נמצא מאז סביב רמה של כ-25 מיליארד ₪ לעומת כ-30 מיליארד ₪ בחודשים שקדמו. בהתחשב בכך שהתוצר המשיך לגדול בתקופה זו, הרי שהיחס גירעון/תוצר ירד. הירידה בהיקפי הגירעון ביחס לתוצר, משקפת את מגמת השיפור במצב הפיסקאלי בישראל, אשר בא לידי ביטוי גם בירידה של היחס חוב/תוצר ל-60.4% בשנת 2016, כך לפי אומדני הלמ"ס.
המצב הפיסקאלי החיובי של המשק קיבל ביטוי גם בדו"ח הראשוני של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) על ישראל לשנת 2016, שהועבר לשר האוצר ולנגידת בנק ישראל ב-8.2.17. למרות העמידה ביעדי הגירעון והקטנת החוב, קרן המטבע מציינת שהמדיניות הפיסקאלית צריכה לעשות יותר כדי לתמוך בפוטנציאל הצמיחה של המשק, באמצעות השקעות ארוכות טווח במגוון תחומים; כגון: חינוך, הכשרה מקצועית, תחבורה ועוד; אשר בכוחן להגדיל את פוטנציאל הצמיחה של המשק. כמו כן, צוין כי יישומן של רפורמות אלה הינו חיוני גם במחיר של עלייה זמנית בגירעון מעבר ליעדים שנקבעו.
"בחודש ינואר חלה הטבה בפעילות ענפי המסחר והתעשייה. מנגד, חלה הרעה בענף המלונאות: על פי סקר הערכת מגמות בעסקים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחודש ינואר 2017 עמד מאזן הפעילות הכוללת על 19.7%. כלומר, מספר המנהלים שדיווחו על הטבה בפעילות היה גבוה יותר מאלו שדיווחו על הרעה בפעילות. נתון חודש ינואר מצביע על עלייה קלה במאזן הכולל לעומת החודש הקודם. התפתחות זו, מלמדת על המשך ההתרחבות בפעילות הסקטור העסקי גם בתחילת 2017.
"הפירוט הענפי מצביע על עלייה במאזן של ענפי המסחר בחודש ינואר, לצד עלייה מתונה יותר במאזן של ענפי התעשייה. מנגד, חלה ירידה במאזנים של ענפי הבינוי והמלונאות, לצד קיפאון בענפי השירותים. באשר לציפיות קדימה, נציין שבמרבית הענפים הציפיות הן להמשך התרחבות בפעילות. בענפי התעשייה צופים המשך התרחבות גם בפעילות לשוק המקומי וגם לגבי היצוא, זאת תוך ירידה במספר המועסקים. מנגד, בענף המלונאות צופים התמתנות בפעילות ובמספר המועסקים, זאת בניגוד לנתוני התיירות הנכנסת שמצביעים על עלייה במספר התיירים הנכנסים לישראל בעת האחרונה.
"במבט קדימה, שינויים בסביבה העסקית בישראל שמשפיעים על כושר התחרות ומצב רווחיות החברות, בשילוב עם המגמות העתידיות בכלכלה העולמית, ימשיכו להשפיע על ציפיות הסקטור העסקי בישראל. בהמשך לדברים שצוינו בנושא הקודם, נראה כי ביכולתה של הממשלה ליזום וליישם במידה רבה יותר תכניות במגוון תחומים שבכוחן לעודד ולתמוך בפעילות העסקית בישראל, ובכך להביא לשיפור הסביבה העסקית בישראל", סיכמו בלאומי.