כלכלני אגף כלכלה בבנק לאומי ברשות ד"ר גיל בפמן פרסמו היום את סקירת המאקרו השבועית, ממנה עולה כי מדד המחירים לצרכן במדינות השייכות לארגון ה-OECD עלה במהלך שנת 2016 (דצמבר 2016 בהשוואה לדצמבר 2015) בשיעור של 1.8%.
בשונה מיתר מדינות ה-OECD, האינפלציה בישראל נותרה בתחום השלילי גם במהלך 2016, זו השנה השלישית ברציפות. שיעור האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים שהסתיימו בדצמבר 2016 הסתכם במינוס 0.2%, והצביע על התמתנות בקצב ירידת המחירים בהשוואה לשנת 2015, במהלכה עמדה האינפלציה על מינוס 1.0%. כלכלני לאומי מציינים שהאינפלציה בישראל הייתה הנמוכה ביותר בקרב מדינות ה-OECD במהלך שנת 2016, ונמוכה גם בהשוואה לממוצע האיחוד האירופי.
במבט קדימה, מעריכים כלכלני לאומי כי "סביבת האינפלציה" צפויה לעלות באופן הדרגתי (שכן חלק מירידות המחירים אינן בעלות אופי מתמשך) ולהגיע לסביבת הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%) במהלך שנת 2017.
מדד המחירים לצרכן במדינות השייכות לארגון ה-OECD עלה במהלך שנת 2016 (דצמבר 2016 בהשוואה לדצמבר 2015) בשיעור של 1.8%. מדובר בעלייה בקצב האינפלציה בהשוואה לשנת 2015, אז עמדה האינפלציה על 0.9% (דצמבר 2015 לעומת דצמבר 2014), וכמו כן מציינים בלאומי שזהו קצב האינפלציה הגבוה ביותר מאז שנת 2012, במהלכה עלתה האינפלציה בשיעור של 1.9%.
העלייה בקצב האינפלציה בקרב מדינות ה-OECD, נבעה בעיקר מעלייה של 3.3% במחירי האנרגיה במהלך 2016, זאת, בין היתר, על רקע גיבוש הסכם לצמצום תפוקת הנפט מצד יצרניות הנפט בחודש נובמבר אשתקד. עלייה זו חלה לאחר שנתיים רצופות של ירידות. כך, במהלך שנת 2015 ירדו מחירי האנרגיה ב-8.6% ובמהלך 2014 ירדו ב-6.3%. בנוסף, כלכלני לאומי מציינים שההתאוששות במחירי הסחורות האחרות (כגון: מזון ומתכות) במהלך 2016 תרמה אף היא לעליית האינפלציה. מנגד, בנטרול מוצרי מזון ואנרגיה, עמדה האינפלציה על 1.8% במהלך שנת 2016, זאת בדומה לקצב של השנים הקודמות, שהוא מעט נמוך מהיעד של 2%. במבט קדימה, מעריכים כלכלני לאומי כי מגמת העלייה בקצב האינפלציה צפויה להישמר גם במהלך 2017. זאת, בין היתר, לאור הציפיות להמשך ההתאוששות במחירי הסחורות במהלך השנה, לצד מדיניות פיסקאלית מרחיבה בחלק ממדינות ה-OECD, כדוגמת ארה"ב.
בשונה מיתר מדינות ה-OECD, האינפלציה בישראל נותרה בתחום השלילי גם במהלך 2016, זו השנה השלישית ברציפות. שיעור האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים שהסתיימו בדצמבר 2016 הסתכם במינוס 0.2%, והצביע על התמתנות בקצב ירידת המחירים בהשוואה לשנת 2015, במהלכה עמדה האינפלציה על מינוס 1.0%. נציין שהאינפלציה בישראל הייתה הנמוכה ביותר בקרב מדינות ה-OECD במהלך שנת 2016, ונמוכה גם בהשוואה לממוצע האיחוד האירופי (ראה\י תרשים). זאת, בין היתר, בשל מגמה של תיסוף מתמשך בשער החליפין של השקל מול סל המטבעות שנמשכה גם במהלך שנת 2016 (תיסוף של 4.8%), וכן כתוצאה מירידות מחירים נוספות, ייחודיות לישראל, רובן ביוזמה ממשלתית, כגון: הפחתת מחירי המים, הפחתות מחירים בתחום התחבורה, ירידה במחירי כרטיסי הטיסה עקב רפורמת "שמים פתוחים", המשך ירידה מחירי המזון על רקע רפורמות בתחום, כגון "רפורמת הקורנפלקס" ועוד. התפתחות זו, בשילוב עם ציפיות אינפלציה (על פי שוק ההון) נמוכות, מצביעה על "סביבת אינפלציה" נמוכה מאוד בישראל, אשר בולטת בהשוואה בינלאומית. במבט קדימה, בלאומי מעריכים כי "סביבת האינפלציה" צפויה לעלות באופן הדרגתי (שכן חלק מירידות המחירים אינן בעלות אופי מתמשך) ולהגיע לסביבת הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%) במהלך שנת 2017.
מנתונים שפורסמו על ידי בנק ישראל, עולה כי ההשקעות הישירות במשק על ידי זרים ("FDI") הסתכמו בשנת 2016 בכ-11.2 מיליארד דולר . מדובר בהיקף השקעה דומה לזה של 2015, אם כי, מעט נמוך מזה של שנת השיא 2013. התפתחות זו, מצביעה על האמון שרוכשים המשקיעים הזרים למשק הישראלי, בעיקר בתחומי הטכנולוגיה.
במקביל, היקף ההשקעות הישירות של תושבי ישראל בחו"ל הסתכם בשנת 2016 בכ-12 מיליארד דולר, שהוא גבוה מההיקף בשנים הקודמות. זאת, בעיקר על רקע פעילות חריגה ברביע השלישי אשתקד (ובפרט בחודש אוגוסט), בו עמד היקף ההשקעה על כ-8.6 מיליארד דולר. על הרקע הזה, חלה ירידה מסוימת בהשקעות הישירות הנכנסות נטו (ההשקעות הנכנסות לישראל בניכוי השקעות ישירות של ישראליים בחו"ל) בשנה החולפת.
בשנת 2016 היקף ההשקעות הפיננסיות של תושבי ישראל בחו"ל היה מתון משמעותית בהשוואה לשנים הקודמות, והסתכם במימושים נטו בהיקף קטן. זאת, כתוצאה מהיקף גדול יותר של מימושים במניות מאשר זה של ההשקעות באג"ח. מנגד, ההשקעות הפיננסיות של תושבי חוץ בישראל היו אשתקד בהיקף דומה לזה של 2015, והתרכזו בעיקר במניות ישראליות שנסחרות בחו"ל. בסך הכול, שנת 2016 הסתכמה בעודף של תנועות הון פיננסיות נכנסות לישראל נטו, זאת בניגוד למגמה בשנים הקודמות.
בסך הכול, תנועות ההון נטו (ההפרש בין השקעות ישירות והשקעות פיננסיות נכנסות ויוצאות) הסתכמו בשנת 2016 בעודף של כ-2.5 מיליארד דולר. עודף זה, לצד הערכותינו כי העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים יישמר גם בשנים הבאות, על רקע עודף מתמשך בחשבון השירותים של ישראל, מהווים גורמים בסיסיים (בשילוב עם סביבה פיסקאלית יציבה) שממשיכים לתמוך בעוצמתו של השקל מול סל המטבעות המצוי כיום בנקודת שפל. לכך, יש השפעה שלילית מתמשכת על פעילות יצוא הסחורות של המשק, ובפרט בקרב היצואנים להם נתח פעילות משמעותי מול בריטניה וגוש האירו, שכן התיסוף בשקל הינו משמעותי יותר מול האירו והליש"ט. בנוסף, התיסוף המתמשך בשקל מהווה את אחד הגורמים לסביבת האינפלציה הנמוכה מאוד בישראל שבולטת גם בהשוואה בינלאומית (כפי שהוסבר בפסקה הקודמת).
בחודש ינואר 2017 נכנסו לישראל בדרך האוויר כ-249 אלף תיירים (נתון מנוכה עונתיות). מדובר בנתון גבוה מהממוצע החודשי של שנת 2016 שעמד על כ-220 אלף תיירים, ודומה להיקף הממוצע של התיירות הנכנסת בחודשים נובמבר-דצמבר 2016 (כ-253 אלף תיירים). דהיינו, הרמה הגבוהה יחסית של התיירות הנכנסת לישראל, בשלהי 2016, נשמרה גם בתחילת 2017.
בחינה של הנתונים לתקופות זמן ארוכות יותר, מצביעה על האצה בקצב כניסות התיירים לישראל בדרך האוויר. כך, בשלושת החודשים שהסתיימו בינואר 2017 חלה עלייה של כ-17.2% לעומת שלושת החודשים שקדמו, זאת לאחר עליות מתונות יותר של 16.1% בשלושת החודשים שהסתיימו בדצמבר אשתקד ו-12.8% בשלושת החודשים שהסתיימו בנובמבר (ראה/י תרשים). יש לציין שקצבי גידול אלה הינם גבוהים משמעותית בהשוואה לתקופה שבין פברואר 2015 לבין אוקטובר 2016 אז עמד קצב הגידול הממוצע על 1.4%. זאת, על רקע הרעה במצב הביטחוני במזרח התיכון בכלל ובישראל בפרט, תיסוף מתמשך בשקל (בעיקר מול האירו), ירידה בתיירות הנכנסת מרוסיה ועוד.
לסיכום, הנתונים מלמדים על התאוששות בהיקף התיירות הנכנסת לישראל בעת האחרונה, אשר עשויה, אם תמשך לאורך זמן, להשפיע לחיוב על פעילות ענף התיירות, שסובל מחולשה מתמשכת מאז סוף שנת 2014. במבט קדימה, הפעילות בענף התיירות תמשיך להיות מושפעת מהמגמות העולמיות והשלכותיהן על היקף התיירות הנכנסת לישראל, שמהווה כ-40% מכלל פעילות הענף.