משלחת קרן המטבע הבינלאומית הגישה היום לשר האוצר ולנגידת בנק ישראל את הדוח הראשוני לשנת 2016
משלחת קרן המטבע הבינלאומית, בראשות מר קרייג בוימונט (Craig Beaumont), הגישה הבוקר לשר האוצר, משה כחלון, ולנגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, מסמך המסכם את עבודת המשלחת על כלכלת ישראל לשנת 2016. קרן המטבע הבינלאומית צפויה לפרסם בתוך חודשיים את הדו"ח הסופי אודות כלכלת ישראל לשנת 2016.
בדוח נכתב כי המשק הישראלי צומח בקצב יציב והאבטלה ירדה, אך האינפלציה עודנה נמוכה. הערכות מוקדמות מצביעות על 3.8 אחוזי צמיחה ב-2016, אם כי שיעור זה משקף גורמים חד-פעמיים ובמיוחד עלייה חדה ברכישות כלי רכב. קיים גידול משמעותי במשרות בשיעור שהתתקרב ל-3 אחוזים ב-2016, מה שסייע להפחית את שיעור האבטלה ל-4.4 אחוזים בלבד ברבעון הרביעי ותומך בעליית השכר מרמות נמוכות. האינפלציה הנמדדת ע"י מדד המחירים לצרכן עמדה על 0.2 אחוזים ב-2016, כאשר האינפלציה במדד מחירי הליבה (לא כולל ההשפעה של עלויות האנרגיה, מחירי הפירות והירקות, וצעדים ממשלתיים) נמוכה אך חיובית, עמדה על 0.4 אחוזים.
בנוסף סבורים בקרן המטבע כי האינפלציה צפויה לעלות בהדרגה אך יש חוסר ודאות באשר לעיתוי של עלייה זו, וכן כי יש להמשיך במדיניות מוניטרית מרחיבהעד לעלייה באינפלציה ובציפיות האינפלציה.
הדוח התייחס גם לשוק הנדל"ן: מחירי הדיור עלו לרמות גבוהות היות שעליית הביקוש נתקלת בהיצע בלתי מספק, כאשר ההשפעות הכבדות ביותר הן על משקי בית בעלי הכנסה נמוכה. אפילו לאחר שהוכפלו במונחים ריאליים מאז 2007, מחירי הדיור בישראל עלו בכמעט 8 אחוזים בממוצע ב-2016. היקפי גמר הבנייה אינם עומדים בקצב היווצרותם של משקי בית חדשים. נשׂיגוּת הדיור נמוכה, ויחס מחירי הדיור להכנסה עלה לרמות גבוהות משמעותית מאלה שבמדינות רבות אחרות. בעשור האחרון שיעור הולך וגדל של משקי בית נאלץ אפוא לשכור דירות, והשכירות העולה מקטינה את ההכנסה הפנויה להוצאות אחרות, במיוחד עבור משקי בית בעלי הכנסה נמוכה. רפורמות אחרונות בשוק הדיור כוללות צעדים מועילים, אך כמה מן היוזמות כרוכות בעלות גבוהה והתועלות מהן לא בהכרח יתמידו לאורך זמן.
עוד עולה מהדוח כי התחזית הכלכלית לטווח הקצר חיובית אך האתגרים יתגברו בהמשך. עליית הביקוש המקומי צפויה להתמתן, אך התחזקות הייצוא תסייע לשמור על גידול ריאלי בתוצר סביב ה-3 אחוזים ב-2017. הצמיחה צפויה להישאר בסביבות 3 אחוזים בטווח הזמן הבינוני, אם כי קיימים סיכונים משמעותיים כתוצאה ממתחים אזוריים וחוסר ודאות לגבי הצמיחה של שותפי סחר. בראייה פנימה, עלולים להיות חסמים לצמיחה אם יתפתחו צווארי בקבוק בתחומי התשתיות והמיומנויות, או אם ההתקדמות לסגירת פערי ההשתתפות בשוק העבודה והפריון במגזר החרדי או של ערביי שראל לא תהיה מספקת.
שר האוצר, משה כחלון: "דו"ח קרן המטבע שם את מדינת ישראל בחזית הכלכלות המובילות בעולם. הדו"ח מצביע על כך שהכלכלה שלנו צומחת, חזקה, יציבה, עם אחוז אבטלה נמוך. בימים הקרובים הכלכלן הראשי במשרד האוצר יפרסם דו"ח שיצביע על כך שהצמיחה הגבוהה של המשק הגדילה את ההכנסה הפנויה של האזרחים, וחלחלה גם לעשירונים התחתונים. דו"ח הקרן מעניק רוח גבית לכל הרפורמות שהובלנו בתקציב האחרון ומציין שהן יסייעו להמשך צמיחת המשק והפחתת הריכוזיות. הדו"ח מציין לטובה את הפעולות שעשינו בתחום הדיור, כולל העברת כל הסמכויות תחת קורת גג אחת למשרד האוצר. המדיניות הכלכלית שאנחנו מובילים – כלכלה חופשית ואחראית עם חמלה ורגישות חברתית מוכיחה את עצמה כיעילה ונושאת תוצאות. אנחנו מתכוונים להמשיך בדרך הזאת – רפורמות, הגברת התחרות, הפחתת הריכוזיות והמשך הפחתת נטל המס המוטל על האזרחים."
נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג: "אני מודה לאנשי המשלחת מקרן המטבע על עבודתם המקצועית והיסודית שביצעו כאן בימים האחרונים. ראויה לציון התמיכה של המשלחת באופן ניהול המדיניות המוניטרית על ידי בנק ישראל. המשלחת מפרטת מספר המלצות שיישומן הינו תנאי הכרחי להשגת צמיחה מכלילה ולשיפור בפיריון בטווח הארוך. חשוב שהממשלה תאמץ המלצות אלו ותפעל ליישומן בעקביות."
1. המשק הישראלי צומח בקצב יציבוהאבטלה ירדה, אך האינפלציה עודנה נמוכה. הערכות מוקדמות מצביעות על 3.8 אחוזי צמיחה ב-2016, אם כי שיעור זה משקף גורמים חד-פעמיים ובמיוחד עלייה חדה ברכישות כלי רכב. קיים גידול משמעותי במשרות בשיעור שהתתקרב ל-3 אחוזים ב-2016, מה שסייע להפחית את שיעור האבטלה ל-4.4 אחוזים בלבד ברבעון הרביעי ותומך בעליית השכר מרמות נמוכות. האינפלציה הנמדדת ע"י מדד המחירים לצרכן עמדה על ‑0.2 אחוזים ב-2016, כאשר האינפלציה במדד מחירי הליבה (לא כולל ההשפעה של עלויות האנרגיה, מחירי הפירות והירקות, וצעדים ממשלתיים) נמוכה אך חיובית, עמדה על 0.4 אחוזים.
2. התחזית הכלכלית לטווח הקצר חיובית אך האתגרים יתגברו בהמשך. עליית הביקוש המקומי צפויה להתמתן, אך התחזקות הייצוא תסייע לשמור על גידול ריאלי בתוצר סביב ה-3 אחוזים ב-2017. הצמיחה צפויה להישאר בסביבות 3 אחוזים בטווח הזמן הבינוני, אם כי קיימים סיכונים משמעותיים כתוצאה ממתחים אזוריים וחוסר ודאות לגבי הצמיחה של שותפי סחר. בראייה פנימה, עלולים להיות חסמים לצמיחה אם יתפתחו צווארי בקבוק בתחומי התשתיות והמיומנויות, או אם ההתקדמות לסגירת פערי ההשתתפות בשוק העבודה והפריון במגזר החרדי או של ערביי שראל לא תהיה מספקת.