מושגים כלכליים

מדיניות מוניטרית

על ערכו של מטבע וגובה הריבית ככלי בידי הבנק המרכזי לניהול הצד שלו בכלכלה

משה שלום 01/02/2017 08:27

א+א-

בכל ממשל תקין אמורה להיות חלוקה ברורה בין שלושת ענפיו, והם: הזרוע המבצעת (הממשלה), הזרוע המחוקקת (הפרלמנט), והזרוע השופטת.

 

בכלכלה קיימת מעין חלוקה דומה בין שני ענפים ברורים, וזאת ברוב המדינות הרואות את עצמן כמתקדמות: הזרוע הפיסקאלית (האוצר, ובמיוחד צד המיסוי בו), והזרוע המוניטרית (הבנק המרכזי).

 

לא ארחיב כאן על האוצר, ותפקידיו הרבים, אבל מספיק לומר שהוא עוסק בכל הקשור בהכנסות ובהוצאות של המשק. המדיניות המוניטארית, עליה הבנק המרכזי ממונה על פי חוק, מכילה אחריות על יציבות המחירים, ולעיתים על דברים נוספים, כאשר בידיו כלי הריבית במשק, ניהול המטבע, וכל צד הפיקוח על המערכות הפיננסיות. לענייננו נעסוק כאן בשני חלקים בלבד, והם המטבע, והריבית.

 

ערכו של מטבע

יציבות ערכו של המטבע של מדינה הוא בסיס לניהול תקין של כלכלת אותה מדינה. מספיק להצביע על תקופות של אינפלציה אדירה, או תקופות של מטבע חזק מדיי, כדי להבין כמה הדברים יכולים להיות קשים. במקרה הראשון, כולם רצים להפוך את הניירות חסרי הערך לדברים ממשיים, וזאת עד שקצב הריצה מקריס לחלוטין את הייצור והשירותים. ובמקרה השני, מטבע חזק מדיי יכול בהחלט לגרום לנזק בלתי הפיך לסקטור הייצוא החשוב כל כך למשק מודרני.

 

וכך, נתונה בידי הבנקאים המרכזיים היכולת לעשות צעדים הגורמים לירידת, או עליית, ערכו של המטבע על מנת לייצר עקומת יציבות בפרמטרי המקרו. ניתן לעשות זאת על ידי רכישה או מכירה מטבע זר, הדפסת מטבע, עלייה או הורדה בריבית וכו… כל צעד כזה הוא בעל יתרונות, וחסרונות. אגב, חלק מן הצעדים מופעלים לעיתים בצורה כה חובבנית שיעילותם נתונה אז בהרבה ספק.

 

בסופו של דבר, המטבע שווה בדיוק כאמון הניתן בו על ידי אזרחי אותה המדינה, והזרים המחזיקים אותו. כאשר אמון זה נשבר, יעבור הרבה זמן לשיקומו, ורוב הפעמים נראה מטבע חדש ונוצץ שיחליפו. האם ערכו היחסי של המטבע, מול מטבעות רזרבה, מהווה אכן קנה מידה להצלחה של כלכלת המדינה עצמה? במידה מועטה כן. הרי זרים יבואו וירצו להשקיע במדינה משגשגת, וכך ימירו את המטבע שלהם לזה של אותה מדינה, אבל הצד הפיננסי (ולעיתים הספקולטיבי) יכול להוות משקל נגד, חזק, למהות הזו ולגרום לערך יחסי בלתי תלוי למהות המקרו של המדינה המדוברת.

 

הריבית

כאמור, גובה הריבית הוא כלי בידי הבנק המרכזי לניהול הצד שלו בכלכלה. תחילה, הריבית מהווה עידוד, או מניעה, לעשות עסקים. ריבית גבוהה מדי תעודד משקיעים להפקיד את כספם, ולא לסכן אותו ביזמות מסוכנת. ריבית גבוהה גם תעודד ספקולציה זרה, ותייצר תחרות לשוקי המניות, שהממשל בהחלט מעוניין לקדמו. כאן יש לזכור שתפקידו הראשוני של שוק המניות הוא גיוס הון לחברות ועל ידי כך לגידול חלק ההשקעה בכלכלה האמיתית.

 

ריבית נמוכה מדי מייצרת חוסר בחסכון בריא לעתיד, ותופעות של "בועה" בכל מה שנתפס כאלטרנטיבה להשקעה סולידית. אבל, ריבית נמוכה מהווה תמריץ עקרוני לפעילות כלכלית אמיתית. זאת כאשר שני דברים נוספים מתקיימים גם כן: ניתן לקבל כסף בקלות יחסית להתחיל באותה יזמות (מגבלות של בטוחות ורגולטוריות), ושנית כאשר יש סביבה של צמיחה בה יש סיכוי להצלחה עסקית, ולמילוי פנקס ההזמנות. כאשר שני גורמים אלו לא קיימים ריבית נמוכה, ואף ברמות רצפה, אינה מייצרת את האפקט הרצוי.

 

לסיכום

המדיניות המוניטארית של הבנק המרכזי משמשת לו כלי לביצוע משימותיו. זה כבר כמה שנים שאנו רואים את הבנקאים המרכזיים לוקחים על עצמם את תפקיד "המציל", ו"המשקם" של הכלכלה הגלובלית בגלל חוסר האונות, או לפחות התפיסה של חוסר האונות, של הפוליטיקאים הממונים על הצד הפיסקאלי.

 

למרות הקשר הסיבתי הישיר המוסבר לנו בספרי הכלכלה בין גובה הריבית ומה שאמור להיות תוצאתה ראינו שהמציאות קצת יותר מסובכת. ומעל הכול: כאשר אתם עוסקים במטבעות יש לראותם כנכס פיננסי לכל דבר, ולכן לפעול על פי מגמתם בפועל ולא על פי מה שאנו חושבים שהם צריכים לעשות.

 

***

 

משה שלום מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במידה ונעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.

 

כתבות נוספות

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה