אנשי אגף כלכלה בלאומי, בראשותו של ד"ר גיל בפמן, פרסמו הבוקר את סקירת המאקרו השבועית שלהם, "השבוע במאקרו". להלן עיקריה:
"המדד המשולב לבחינת מצב המשק –שנת 2016 התאפיינה בהתרחבות הצריכה הפרטית לצד חולשה בפעילות התעשייתית: המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש דצמבר 2016 ב-0.45% לעומת החודש הקודם. מדובר בקצב צמיחה גבוה משמעותית בהשוואה לממוצע החודשי בשנים האחרונות. בנוסף, יש לציין כי מאז חודש יולי 2011, היו שני חודשים בלבד עם שיעור עלייה חודשי גבוה יותר (ינואר 2013 ואוגוסט 2014).
"התרומה העיקרית לעליית המדד המשולב בחודש דצמבר אשתקד מקורה ביבוא של מוצרי צריכה. רכיב זה עלה בכ-27% לעומת נובמבר 2016 – העלייה החודשית החדה ביותר מאז חודש אוגוסט 2004. נציין כי עלייה זו חלה על רקע הקדמת רכישות של כלי רכב פרטיים על חשבון שנת 2017, שכן החל מינואר השנה חל שינוי בנוסחת המיסוי הירוק שהוביל לעליית מחירים במספר רב של דגמי רכב פרטי. נציין שהתפתחות זו באה לידי ביטוי גם בנתוני החשבונאות הלאומית.
"יתר הרכיבים שקשורים לפעילות הצריכה הפרטית, הפדיון בענפי המסחר והשירותים (לחודש נובמבר), עלו אף הם, אם כי, בשיעור מתון יותר. בנוסף, נציין כי חלה עלייה בייצור התעשייתי (לחודש נובמבר), אולם התחדשה הירידה ביבוא תשומות לייצור בחודש דצמבר אשתקד, רכיב אשר ירד בשמונה מתוך שנים-עשר החודשים של 2016. במקביל, נמשכה העלייה ביצוא השירותים.
"בחינה של הנתונים לתקופות זמן ארוכות יותר, מעלה כי קצב הצמיחה השנתי של המדד המשולב מצוי במגמת עלייה מתמשכת מאז הרביע הרביעי של 2014, עם סיום מבצע "צוק איתן". אז שיקף המדד המשולב סביבת צמיחה של כ-2.5%, בעוד בחודש דצמבר 2016 קצב הצמיחה השנתי עמד על כ-4.0% (דצמבר 2016 בהשוואה לדצמבר 2015), שהוא גבוה מממוצע הצמיחה בשנים 2010-2016.
"בהקשר זה, נציין כי מאז המחצית השנייה של 2016 התייצב שיעור הצמיחה השנתי של המדד המשולב סביב רמה של 4.0%, שהוא דומה לאומדן צמיחת התוצר הכולל והתוצר העסקי בשנת 2016 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).
"נתוני המדד המשולב משקפים את העלייה היחסית בסביבת הצמיחה של המשק הישראלי בשנה האחרונה, אם כי יש לציין שהתבססה לפחות באופן חלקי על גורמים בעלי אופי חד-פעמי.
"לסיכום, שנת 2016 הסתכמה בעלייה של כ-3.7% (בממוצע) במדד המשולב. עיקר התרומה לצמיחת המדד המשולב בשנת 2016 מקורה ברכיבים הבאים: יבוא מוצרי צריכה, יצוא שירותים והפדיון בענפי המסחר והשירותים. מנגד, הייצור התעשייתי ויצוא הסחורות הם הרכיבים אשר בלטו לשלילה אשתקד. נתונים אלה, מצביעים על המשך השינוי בהרכב הצמיחה, בהתאם למגמה של השנים האחרונות, תוך שהמשק הולך ומסתמך על צריכה פרטית ופעילות סקטור השירותים, לצד חולשה מתמשכת בענפי התעשייה, בדגש על יצוא הסחורות. במבט קדימה, שנת 2017 צפויה להערכתנו להסתכם בצמיחה של 3.2% לעומת 3.8% בשנת 2016, על רקע היחלשות הגידול בצריכה הפרטית, אשר התרחבה השנה בקצב חריג ב-2016, תוך הימשכותן של שאר המגמות שתוארו.
"בנק ישראל מסכם שנתיים רצופות של ריבית אפסית ברמה של 0.1%: הוועדה המוניטארית בבנק ישראל החליטה ב-23 בינואר להותיר את הריבית לחודש פברואר ללא שינוי ברמה של 0.1%. החלטה זו מסכמת שנתיים רצופות של ריבית אפסית בישראל. הוועדה המוניטארית ממשיכה להעריך כי ’המדיניות המוניטארית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב’, ולפיכך אנו לא צופים שינוי בריבית בחודשים הקרובים.
"באשר למטרה המרכזית של בנק ישראל (על-פי חוק בנק ישראל), שהיא עיגון האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה (1%-3%), נציין כי הוועדה המוניטארית ממשיכה להדגיש שהסיכונים להשגת יעד האינפלציה נותרו גבוהים, אם כי, במבט קדימה עליית השכר ועליית האינפלציה בעולם צפויים לסייע לאינפלציה לחזור אל היעד.
"בנוסף, צוין כי שנת 2016 הסתכמה אמנם באינפלציה שלילית (מינוס 0.2%), אולם האינפלציה מצויה במגמת עלייה בעת האחרונה. בנק ישראל מעריך כי האינפלציה הנמוכה היא, בין היתר, תוצאה של התיסוף בשקל, שינויים מבניים בכלכלת ישראל והתגברות התחרות במשק. כמו כן, ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה נותרו נמוכות מהגבול התחתון של היעד, אך קרובות למרכז היעד (2%) בטווחים הארוכים יותר.
"בחינת מכלול השיקולים העומדים בפני הוועדה המוניטארית מציגה תמונה מעורבת. מחד, העובדה שסביבת האינפלציה (בפועל והצפויה) הינה נמוכה מאוד ומצויה מחוץ ליעד יציבות המחירים, שכן האינפלציה בפועל נמצאת מתחת ליעד זה 31 חודשים ברציפות, מהווה גורם מרכזי בהחלטה להותיר את הריבית ברמתה הנוכחית. בנוסף, מגמה מתמשכת של תיסוף בשער החליפין של השקל מול סל המטבעות (השקל התחזק בכ-6.2% ב-12 החודשים האחרונים), ובפרט מול האירו והליש"ט, שמכבידה על פעילות יצוא הסחורות של ישראל והאינפלציה, תומכת אף היא במדיניות הריבית הנוכחית של בנק ישראל. בהקשר זה, ניתן לציין בנוסף את המשך המדיניות המוניטארית המרחיבה בקרב מרבית המדינות המפותחות: גוש האירו, בריטניה ויפן.
"מנגד, ישנם גורמים שעשויים לתמוך בטווח הארוך יותר בעליית הריבית בישראל, וביניהם: הפחתת הצורך לתמיכה בפעילות הכלכלית בעזרת כלי הריבית, זאת לאור המגמה החיובית בפעילות הכלכלית במשק בעת האחרונה לצד חוסנו המתמשך של שוק העבודה; אינפלציה של מחירי נכסים, בעיקר בתחום הנדל"ן; והצורך של בנק ישראל להחזיר את כלי המדיניות העיקרי שלו (הריבית) לשיעור "נורמלי", בכדי שיוכל להתמודד עם האטה כלכלית אפשרית בעתיד. זאת, לאור סיכוני הצמיחה הקיימים בכלכלה העולמית כגון: אפשרות של האטה כלכלית וחוסר יציבות פיננסית בסין, בין היתר, על רקע המינוף הגבוה של הסקטור העסקי; פגיעה אפשרית בסחר העולמי, בטווח הקצר-בינוני, כשלב מעבר של שינויים בתחום הסכמי הסחר, בהובלת ממשל טראמפ וגם על רקע הברקזיט; עלייה משמעותית בסיכונים הפוליטיים באירופה; ועוד.
"במבט כולל, אנו מעריכים כי עליית ריבית ראשונה בישראל עשויה להתרחש במהלך השליש האחרון של 2017. יש להדגיש כי תנאי הרקע ההכרחיים לאפשרות של העלאת ריבית, כוללים: חזרת האינפלציה (בעיקר הצפויה) לתוך תחום יעד יציבות המחירים, מספר העלאות ריבית בארה"ב והמשך התרחבות של הפעילות הכלכלית הריאלית במשק. בטווח הארוך יותר, אנו מעריכים כי קצב העלאת הריבית בישראל עשוי להיות מעט מהיר יותר מזה שחוזה חטיבת המחקר של בנק ישראל (0.50% בסוף 2018), על רקע אפשרות לתגובות שוק חדות יחסית בעקבות פתיחת פער ריביות משמעותי מאוד מול ארה"ב.
"סקר החברות של בנק ישראל – ענפי השירותים, מסחר ותחבורה ותקשורת בלטו לחיוב ברביע הרביעי אשתקד
סקר החברות של בנק ישראל, המבוסס על דיווחים איכותיים (ולא כמותיים) של חברות מענפים שונים בסקטור העסקי, מצביע על המשך ההתרחבות בפעילות הכלכלית במשק במהלך הרביע הרביעי של 2016, תוך האטה מסוימת בקצב. זאת, לאחר שברביע השלישי אשתקד מאזן הנטו עמד על ערכו הגבוה ביותר בשנים האחרונות.
"ענפי הפעילות שהציגו מאזני נטו חיוביים (ההפרש שבין אחוז החברות שמדווחות על עלייה בפעילות לבין אחוז החברות שמדווחות על ירידה), דבר אשר מצביע על התרחבות בפעילות, הם: מסחר, שירותים ותחבורה ותקשורת. מנגד, ענפי התעשייה והבינוי מצויים בקיפאון, בעוד ענף המלונאות בולט לשלילה (נתון אשר אינו מתיישב עם נתוני הפעילות האחרונים על כניסות התיירים והיקף הלינות בבתי מלון). מגמות אלה, עקביות עם הרכב הפעילות הנוכחי של המשק, כפי שהוסבר בפסקה הראשונה.
"במבט קדימה, על פי ציפיות החברות שהשתתפו בסקר, במהלך הרביע הראשון של 2017 פעילות הסקטור העסקי צפויה להתרחב בכל ענפי הסקטור העסקי, פרט לענף המלונאות בו הציפיות הן להרעה בפעילות. מידת הביטחון והאופטימיות של החברות הפועלות בסקטור העסקי בישראל, תמשיך להיות תלויה רבות בהתפתחויות בכלכלה העולמית ובמשק המקומי אשר ישפיעו על הביקושים המקומיים והחיצוניים, וכתוצאה מכך גם על היקפי הפעילות. נדגיש כי שיפור הסביבה העסקית בישראל בשילוב עם תוכניות ממשלתיות לתמיכה בפעילות, עשויות לפעול להרחבת הפעילות העסקית בישראל", סיכמו בלאומי.