מרכז המחקר של קרדיט סוויס מפרסם היום (חמישי) דוח הנקרא "להתגבר על הגלובליזציה", בו הוא מפרט את האופן שבו הכלכלה הגלובלית הולכת ונהיית יותר רב-קוטבית והיציבות שלה תלויה בחוקים ובמוסדות שהוקמו בעבר. הדוח מסיק, תוך שימת דגש על מספר סיכונים, כגון העלייה בפרוטקציוניזם, מלחמות מטבע וסכסוכים גאופוליטיים, כי במקום לעצור את הגלובליזציה באופן מוחלט, ניתן לנקוט בצעדים שיניבו תוצאה מאוזנת יותר.
אורס רונר (Urs Rohner), יו"ר קרדיט סוויס, " הגלובליזציה היתה בעלת ההשפעה הגדולה ביותר על הכוחות הכלכליים בעשורים האחרונים. ב 2016 חזינו בשינויים שהביאו את הגלובליזציה למה שהיא היום. מנקודת מבט של העסקים הבין לאומיים, הקצב המשתנה של השינויים החלים במסחר הגלובלי ותהליך הביזור הפוליטי, יהיו מאתגרים".
מייקל אוסליבן, מנהל השקעות ראשי במחלקת ניהול הון בינלאומי בקרדיט סוויס: "גלובליזציה הייתה הכוח הכלכלי החזק ביותר ב-70 השנים האחרונות, אך 2016 עשויה להיזכר בהיסטוריה בתור השנה שבישרה את סופה של הגלובליזציה כפי שאנו מכירים אותה. שעון הגלובליזציה של קרדיט סוויס מאיר על הגלובליזציה המקרטעת ועל עולם שעדיין מעוגן במסגרת רב-קוטבית. קבלת ’הדרך אל הרב-קוטביות’ היא פרספקטיבה יותר מציאותית לדעתנו, ובהחלט מדובר בתרחיש שעדיף על תוצאת ’סופה של הגלובליזציה’. עם זאת, אלה שממשיכים להאמין בעולם הגלובלי שהתרגלנו אליו הולכים להתאכזב".
המחקר החדש מעדכן את הדוח של המרכז בנוגע לעתיד הגלובליזציה, שפורסם בסוף 2015, ומנתח שלושה תרחישים: ’הגלובליזציה ממשיכה’, ’עולם רב-קוטבי מתחזק ברמה כלכלית, פוליטית וחברתית’ והתרחיש הדרמטי יותר, ’הגלובליזציה מגיעה לקיצה’ (ניתן למצוא את טבלת התרחישים בנספח.)
באמצעות כלי ניתוח חדשניים, כגון שעון הגלובליזציה של קרדיט סוויס, הדוח מנסה למדוד ולכמת את הגלובליזציה ואת הרב-קוטביות על פניה הרבות. בשלב הפוליטי, מספר אירועים – הצבעת הברקזיט, תוצאת הבחירות לנשיאות ארה"ב וסוף תהליך השותפות הטראנס-פסיפית – מצביעים על כך שיתכן ו-2016 תיזכר בתור השנה שבה יצאה לגלובליזציה הרוח מהמפרשים. הדוח של המרכז מצביע על אי-שוויון וההגירה כשני האיומים המרכזיים לגלובליזציה, שמסתמן שהניעו את התנהגות המצביעים במדינות המפותחות.
עשרה דברים שיש לצפות להם ב-2017: אם 2016 היא השנה ששברה את הגלובליזציה, אז ב-2017 אנו צפויים לראות את היווצרותו של עולם רב-קוטבי יותר, ולאיום של משבר סחר. המרכז מונה עשרה נושאים שיש להתייחס אליהם בהקשר זה:
בריאות הסחר: קצב ובריאות הסחר הם כנראה המשתנה העיקרי שיש לשים אליו לב, במצב בו השותפות הטראנס-פסיפית (TPP) ושותפות ההשקעה והסחר הטראנס-אטלנטית (TTIP) לא יאושררו, ולאור הניסיונות ההולכים וגוברים לחבל בסחר.
חוב: הודות לשיעורי ריבית אפסיים ושליליים, העולם היה יכול להתעלם מהחוב, ובמקרים רבים אף לקחת על עצמו עוד. אבל כעת כשהשיעורים עולים, הדבר עלול להפעיל לחץ על חברות ומדינות מסוימות. הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים מזהיר ובצדק שרמות החוב כיום גבוהות יותר ממה שהיו ב-2007.
הגירה: הגירה היא אולי הנושא הפוליטי הלוהט ביותר באירופה, והיא הסיבה לכך שרבים בבריטניה הצביעו בעד הברקזיט. האיחוד האירופי זקוק לתוכנית שתצליח לשכנע את כל המדינות החברות בו שההגירה תפסיק להיות נושא פוליטי מעורר מחלוקת.
מתי יגיע המיתון הבא? בשבע השנים האחרונות, ניתן לטעון שהשווקים לקחו בחשבון כארבעה מיתונים. מכיוון שרמות החוב בסין מתוחות מאוד ושולי הרווח של התאגידים נמוכים, ההתאוששות של ארה"ב מתחילה לעלות, הגיוני שהמיתון הטבעי הבא יגיע בקרוב.
’תרחיש סטריינג’לאב’ – עימות צבאי מקרי או מתוכנן: איזור הים הדרומי של סין מוזכר לעיתים קרובות על ידי פרשנים כזירה לעימות של המעצמות הגדולות, אבל ככל שהמלחמה בסוריה הולכת ונהיית מורכבת יותר, ישנם אזורים אחרים שעלולים להצית עימות צבאי.
מתקפות חשאיות או מלחמת סייבר: מתקפות סייבר נגד חברות נפוצות יותר כיום, אך מסיבות ברורות אנחנו שומעים פחות על מתקפות של מדינות נגד מדינות. יתכן וזה רק עניין של זמן עד שמתקפה שכזאת תגרום לנזק רציני, או תגרור תגובה משמעותית.
תאונת בנקאות מרכזית: מהלך של מדיניות עלול לגרום לבנק מרכזי לאבד את אמינותו: דמיינו למשל את הבנק של יפן מנסה להעלות את שיעור האינפלציה יותר מדי, וגורם לזינוק של הין כתוצאה מכך.
לאנשים נמאס מצרכנות: צרכנות היא סימן ההיכר של הגלובליזציה, בעיקר בשווקים מתעוררים רבים. עם זאת, תנאי עבודה קשים בחלק מהמדינות (ב-2016 הצרכנים ברוסיה, דרום אפריקה וטורקיה היו פסימיים או פחות אופטימיים בנוגע לתחזית ההכנסות שלהם), אי השוויון הכלכלי ההולך וגובר ומעמד הביניים המתכווץ עלולים להקהות את המשיכה לסגנונות חיים שאפתניים ולהשגת רווחה חומרית.
סמכויות רב-קוטביות מתקשחות: מדינות מסוימות חשות כי לאור הנוחות הנובעת מהסטטוס שלהן כמעצמה גאופוליטית או כלכלית, הן יכולות להרשות לעצמן להתעלם מהחוק הבינלאומי. לפיכך, אזורים שונים מתחילים לאמץ דרכי פעולה משלהם, העלולות לפגוע בסחר ואף בזכויות אדם.
אקלים: שינויי האקלים הם חלק אינטגרלי מהגלובליזציה הן במונחים של השפעתה על האקלים והן במונחים של המענים (הרגולטוריים והטכנולוגיים) שפותחו במטרה לעצור אותם. 2016 הייתה השנה החמה ביותר בהיסטוריה ושנה נוספת כזאת תכביד על חוות ושרשראות אספקת מזון רבות ועלולה להוביל למשברים הומניטריים.