חברי הכנסת לוי-אבקסיס ושמולי יזמו את הדיון בוועדת הכלכלה, אליו הצטרפו חברי הכנסת קארין אלהרר, אילן גילאון ואורן חזן, בהמשך לשני אירועים בהם פונו משפחות באלימות מדיור ציבורי לאחר שפלשו לדירות שהיו ריקות במשך שנים. ובתוך כך באופן רחב יותר בדיור הציבורי, בדירות ציבוריות שנמצאות אצל עמותות וארגונים, בהגמשת הקריטריונים עליהן הכריז שר השיכון.
חברי הכנסת כינסו את הדיון בהמשך לשני אירועים בהם פונו משפחות באלימות מדיור ציבורי לאחר שפלשו לדירות שהיו ריקות במשך שנים. במקרה הראשון, בבוקר נר ראשון של חנוכה, פונתה שרונה אוחיון לעיני שתי בנותיה המייבבות והחרדות, בגילאים 4 ו-9, וגורשה עם חפציה לרחוב. לאחר האירוע ובהתערבות הח"כים היוזמים וראש עיריית באר שבע מר רוביק דנילוביץ’, שרונה אוחיון עברה לדירה שכורה ומקבלת סיוע מוגדל בשכר דירה עד שימצא עבורה פתרון ארוך טווח. המקרה השני אירע ביום שלישי האחרון בו פונו אם ובתה, זכאיות לדיור ציבורי, האם נכה והבת עם פיגור שכלי, מדירת קרקע ריקה אליה פלשו בשל קשייה של האם לעלות ולרדת במדרגות, קושי שהותיר אותה כלואה בדירתה בקומה הרביעית עם בתה במשך חודשים. הפינוי נעשה באלימות תוך התעלמות מניסיונותיה של האם להסביר שמדובר בצעירה עם פיגור שכלי והפצרותיה שלא יאזקו את בתה. במהלך הפינוי נשברה לאם אצבע ולבת שן. השתיים בילו את לילן הראשון מחוץ לדירה בבית החולים, וכרגע מתגוררות אצל משפחתה של בת נוספת של האם, ממתינות לפתרון.
את הדיון פתח ח"כ שמולי: "המדינה הפקירה את אוכלוסיית הדיור הציבורי ופשוט דחפה אותה לתהום. על 40 בתים מפונים בעמונה כל הממשלה הזאת על הרגליים, על אלפי מסכנים שמסתובבים עם פתק זכאות לדיור הציבורי שאין מה לעשות איתו כי אין דירות - לאף אחד שם לא אכפת. מי שיצר את העוול הזה הן ממשלות ישראל שגזלו את הכספים של הדיור הציבורי ובמקום לפתח אותו פיתחו מדיניות אגרסיבית של פינויים בכוח מול הדיירים. אנחנו תובעים להפסיק את הפינויים לאלתר ובהתאם לכוונת שר השיכון - בכל מקום בארץ להעביר תהליך של הגמשת קריטריונים.
ח"כ לוי-אבקסיס: המקרים הפרטניים מעידים על הכלל. הייתה עדה בחנוכה לפינוי תחת גשם כשאין תיאום בין משרד הרווחה לשיכון בנוגע לפינוי, כשאין מסגרת חינוך או כל מסגרת כלשהי. עד שטופל המקרה המקורי קרה המקרה הנוסף של הקשישה ובתה המוגבלת. המשפחות "פולשות" כי הדירה הייתה ריקה שנה וחצי. הפולשות האחרות פלשו לדירה אחרי שהוגדרו כזכאיות ולא קיבלו דירה. בפינוי – תיאור המקרה המזעזע. המשטרה אינה צריכה לפנות בכוח. פינוי הוא קשה, בוודאי כשמדובר באוכלוסייה מוחלשת. חמור יותר: יש קריטריונים שגורמים לכך שאנשים זכאים להשתתפות בשכר הדירה אבל לא לדיור ציבורי. הגמשת הקריטריונים, איפה שנעשתה, סייעה מאוד לקיצור התורים.
ח"כ אלהרר: "בוועדה לביקורת המדינה דנים מספר רב של פעמים שיש הרבה מאוד דירות שרשומות ע"ש הדיון הציבורי אבל חולקו כשלל לכל מיני גופים, נפתחו מועדוניות, ישיבות, בתי כנסת וכו’, אבל הנכסים נועדו לדיור הציבורי ועל כן יש לפנות אותם, בעיקר היכן שיש מחסור. המקרה לגביו הוגשה הבקשה לדיון מהיר – מזעזע: תיאור פרטי המקרה. יש להתנצל על הפינוי ולפצות על הנזקים. לא זורקים משפחה עם ילדה מוגבלת לרחוב ואומרים לה שתסתדר.
ח"כ גילאון: קורת גג צריכה להיות חוק יסוד בישראל. ההבטחה של שר השיכון הנוכחי – שלא יפונה דייר מהציבור הציבורי. לכל אדם בישראל שזקוק לזה מגיע דיור ציבורי. מה שקרה לחברה שלנו הוא מי שמנהל אותה הם סוכני מחירות שהאנשים הפרטיים לא מעניינים אותם.
שרונה אוחיון שפונתה כאמור מביתה עם שתי בנותיה, סיפרה כי "כבר 5 שנים גרה בשכירות עם סיוע, במהלכן אני מגישה וועדות שנדחית מהן כי לא זכאית לדירת עמידר בגלל גודל המשפחה. אני לא בריאה. לא יכולה להרשות לעצמי לשכור דירה, יש ילדה מוגבלת בלקות דיבור, חיה על ביטוח לאומי. אני רואה מסביבי דירות ריקות במשך עד 5 שנים. הדירה ממנה פוניתי עמדה שנה וחצי ריקה. הפינוי נעשה בחנוכה, השוטרים ניסו לפרוץ לבית וביקשתי שיחכו עוד שבוע בגלל החג, לא נעים שהילדים יראו את הסיטואציה. לא עניין אותם ואזקו אותי בידיים וברגליים כי לדעתם היוותי סכנה להם או לציבור. אמרתי להם תבינו שאתם זורקים אותי לרחוב."
מירי אבוטבול, בתה של האישה הקשישה שפונתה באלימות במקרה השני עם בתה עם המוגבלות אמרה כי אמה "דיירת עמידר 37 שנה. בצעד נואש היא פלשה לבית שקרוב ל-11 בתים ריקים במשך שנים כמו הרבה דירות בב"ש. עמידר מושחתת ולא מסייעת ואני מפנה אצבע מאשימה כלפי משרד השיכון ומשטרת ב"ש. לא מצדיקה פלישה אבל זה היה נואש – לא הייתה שוטרת אישה, השוטר נתן אגרופים ושבר שן לאחותי המוגבלת כי צעקה וטען שאמי איימה עליו אבל לא מתקבל על הדעת שקשישה נכה מסוגלת לאיים."
לדברים הגיב מנכ"ל עמידר, ראובן קפלן, שאמר כי הוא "מתמודד שנה וחצי עם המקרים קשים מאוד ולא יכול להסתכל בעיניים של הפולשים. המקרה של שרונה לא יחיד ויש אלפים עד עשרות אלפים ללא פתרון. פולשים לדירות של זכאים משוריינות שמיועדות לאנשים שצריכים להיכנס אליהן. שבוע שעבר פלשו לדירה שכבר מאוכלסת. פלישה טרייה ע"פ דין צריכה להתבצע כדי לתת דיור ציבורי למי שהדירה הוקצתה לו ונשמח לא לפנות אבל תור הזכאים יהיה חסר ערך אם ירימו ידיים ויתנו לפלישות להתקיים ללא דין – ייווצר תוהו ובוהו.
יו"ר ועדת כלכלה, ח"כ כבל סיכם ואמר כי "יש הדרדרות ברבות השנים בעיסוק בדיור הציבורי. הממשלה ריסקה את החוק של רן כהן שבא לעשות טוב ואנו נמצאים לקראת שוקת שבורה. אני דורש לקבל דו"ח בחלוקה יישובית של כמה דירות בדיור הציבורי מאוכלסות, פנויות, מוגדרות "בחזקת המדינה" שאינן בשימוש הדיור הציבורי. רוב האנשים שממתינים בתור עושים זאת בשקט, מקרי פלישה הם של אנשים במצב קיצוני. לא מסכים שאנשים שממתינים בתנאים בלתי אפשריים ואינם פולשים יישכחו מאחר יש אנשים שלא מודעים לזכויותיהם ולמי לפנות. משרד הבינוי והשיכון לא יכולים להתחבא מאחורי עמידר והגופים המשכנים האחרים. הם קובעים את הקריטריונים וההוראות כולל זכאות ופינויים. עמידר וגופים אחרים הם גופים מבצעים. במקרים רבים אזרחים נלחמים בעמידר ולא בגופים הנכונים האחראיים."