אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן, פרסמה היום את הסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", להלן עיקריה:
אומדנים ראשוניים לחשבונאות הלאומית בשנת 2016 מצביעים על צמיחה מהירה של 3.8%. מפרסום האומדנים המוקדמים, של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), לחשבונות הלאומיים בשנת 2016, עולה כי המשק צמח אשתקד בשיעור מהיר (וגבוה מההערכות המוקדמות) של 3.8% (ריאלי), זאת לאחר צמיחה של 2.5% ו-3.2%, בהתאמה, בשנתיים הקודמות.
בחינת רכיבי התוצר מצביעה על האצה בצמיחה של כל הרכיבים, בהובלת הצריכה הפרטית וההשקעות. הצריכה הפרטית (שמשקלה כ-60% מהתוצר) ממשיכה להיות מנוע הצמיחה העיקרי והיציב של המשק כשצמחה ב-6.1%, שיעור הצמיחה הגבוה ביותר מאז שנת 2007, ואילו ההשקעות בנכסים קבועים עלו ב-11%, שיעור הצמיחה הגבוה ביותר מאז שנת 2011.
הגידול בצריכה הפרטית הוא בעיקר תוצאה של צמיחה מהירה בצריכת מוצרים בני-קיימא (כלי תחבורה, רהיטים וציוד חשמלי), רכיב מבוסס יבוא, המהווה כ-10% מסך הצריכה הפרטית, אשר הינו תנודתי יותר בהשוואה לרכיב העיקרי – הצריכה השוטפת (כ-80% מהצריכה הפרטית). הגידול ברכיב זה נתמך בצמיחה יוצאת דופן של 24.2% בצריכה של כלי תחבורה אישיים, זאת לאחר ירידה של 9.5% ב-2015.
על פי משרד האוצר, היבוא של כלי רכב פרטיים היה בשנת 2016 גבוה מהממוצע של 5 השנים האחרונות. זאת, כתוצאה משילוב של מספר גורמים, ובהם: שחרור מלאים של כלי רכב לחברות הליסינג וההשכרה, מבצעים מיוחדים מצד יבואני הרכב והקדמת רכישות עקב העלייה הצפויה במיסוי על חלק גדול מהרכבים החל מינואר 2017 במסגרת המיסוי הירוק. רכיב זה אמנם עתיר יבוא, אולם תרם לצמיחה דרך הכנסות הממשלה ממיסים כאמור, וכן מהפעילות המקומית של היבואנים. תרומתו לצמיחת התוצר, לפי חטיבת המחקר של בנק ישראל, הסתכמה בכ-0.5 נקודת אחוז.
לסיכום, הצמיחה בשנת 2016 הושפעה משני גורמים עיקריים שבחלקם בעלי אופי חד-פעמי, והם: יבוא מוגבר של כלי רכב (לצריכה ולהשקעה) ועלייה בהשקעות במכונות וציוד בשל פרויקט שדרוג המפעל של חברת אינטל בקריית גת. במבט קדימה לשנת 2017, אנו צופים התמתנות מסוימת בקצב הצמיחה ל-3.2%, בין היתר, כיוון שלהערכתנו צפויה האטה בצמיחה של סעיפים אלה. כמו כן, הצריכה הפרטית צפויה לצמוח בכ-4.0% (דומה לקצב הגידול ארוך הטווח) וההשקעות בנכסים קבועים בכ-2.0%, בעוד שביתר רכיבי התוצר צפויה צמיחה בקצב דומה לזה של 2016.
החוב של ממשלת ישראל ביחס לתוצר נכון לשנת 2016 קרוב ליעד ה-60% ונמוך בהשוואה בינלאומית: במסגרת סיכום השנה הכלכלית 2016, פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אומדן ראשוני ליחס חוב/תוצר של מדינת ישראל לשנת 2016, לפיו מגמת הירידה בחוב הממשלתי נמשכת. אומדן הלמ"ס ליחס חוב/תוצר של ישראל לשנת 2016 עומד על 60.4% תוצר, קרוב ליעד הממשלתי לשנת 2020. נתון זה משקף ירידה של כ-2 נקודות אחוז לעומת 2015, ירידה של כ-9 נקודות אחוז בהשוואה לשנת 2010 וירידה של כ-30 נקודות אחוז ביחס לשנת 2003 אז עמד החוב הממשלתי על כ-90% מהתוצר. התפתחות זו מהווה גורם חיובי מבחינת פרופיל הסיכון הפיסקאלי ודירוג האשראי של ישראל.
הירידה ביחס חוב/תוצר לשנת 2016, נבעה מגירעון ממשלתי נמוך, 2.2% תוצר (לפי אמדן הלמ"ס) לעומת יעד ממשלתי של 2.9%, ומשיעור צמיחה גבוה יחסית (5.2%, על פי אומדן הלמ"ס שיתכן ויתעדכן בהמשך) של התוצר הנומינאלי, שהוא התוצר הרלוונטי לחישוב יחס זה. נציין כי הצמיחה המהירה בתוצר הנומינאלי משקפת התרחבות בפעילות הכלכלית הריאלית של המשק, שכן התוצר הריאלי צמח ב-3.8% על פי אומדני הלמ"ס, בשילוב עם עלייה של 1.3% במחירי התוצר (מחירים אלה שונים מהמחירים לצרכן).
הגירעון הממשלתי הנמוך בשנת 2016 הינו, בין היתר, תוצאה של הכנסות גבוהות יותר מהתכנון המקורי. זאת, על רקע מספר גורמים, אשר חלקם לפחות בעלי אופי זמני ולא פרמננטי כך שיתכן כי לא יתרמו תרומה דומה גם בשנים הבאות, ובראשם: יבוא מוגבר של כלי רכב פרטיים, המשך הפעילות הערה בשוק הנדל"ן והגברת האכיפה ומאמצי הגבייה של רשות המסים.
החוב הנמוך של ממשלת ישראל בולט אף בהשוואה בינלאומית. היחס חוב/תוצר של ישראל נמוך מזה של מדינות מפותחות רבות כגון: ארה"ב, קנדה, בריטניה ומדינות גוש האירו, ונמוך אף מזה של סלובניה שנמצאת בקבוצת מדינות הייחוס של ישראל, על-פי הגדרת משרד האוצר. ישראל אף בולטת בהשוואה בינלאומית של השינוי ביחס חוב/תוצר מאז שנת 2008, עם פרוץ המשבר הפיננסי העולמי. כך, בזמן שבמרבית המדינות המפותחות חלה עלייה בחוב הממשלתי ביחס לתוצר, שכן מרביתן נפגעו מהמשבר, ישראל הינה אחת המדינות הבודדות בהן חלה ירידה.
לסיכום, המדיניות התקציבית האחראית בשנים האחרונות תרמה לחיזוק מצבה הפיסקאלי של ישראל בעיקר בסביבה כלכלית עולמית בה אי הוודאות גדולה. התפתחות זו, עשויה לבוא לידי ביטוי בעלויות גיוס נמוכות יותר של כספים לפעילות התקציבית השוטפת, דבר אשר יתרום להקטנת הנטל של תשלומי הריבית על החוב, ובעתיד תיתכן אף עלייה בדירוג האשראי של ישראל מצד חברות הדירוג המובילות.
ככל שהחוב הממשלתי קטן, והוא קרב ליעד ארוך הטווח, וככל ששיעור הריבית הריאלית של הגיוס הממשלתי נמוך משיעור הצמיחה הריאלי, ניתן לנקוט במדיניות תקציבית מרחיבה יותר הפועלת לטובת מטרות ארוכות טווח שבכוחן להגדיל את הצמיחה הפוטנציאלית של ישראל (ובכך להמשיך בהורדת היחס חוב/תוצר שכן התוצר יגדל מהר יותר).
מבחינת הנושאים במיקוד עבור המדיניות התקציבית נדגיש צעדים התורמים להגדלת פריון העבודה, ולהגדלת ההשתתפות בכוח העבודה באוכלוסיות עם שיעורי השתתפות נמוכים. כמו כן, התנאים התקציבים ותנאי המשק מתאימים במיוחד להשקעה גדולה בתשתיות, כמו חיזוק הפריפריה וחיבור מהיר יותר שלה למוקדי התעסוקה העיקריים במרכז הארץ, האצת הרחבת השימוש בגז טבעי בענפי המשק השונים, שיפור הסביבה העסקית בישראל ועוד.
האצה בקצב הרכישות בכרטיסי אשראי בנובמבר, זאת בניגוד למגמה בחודשים האחרונים: הרכישות בכרטיסי אשראי על ידי צרכנים פרטיים עלו בחודש נובמבר השנה בשיעור (ריאלי) של כ-4.1% לעומת החודש הקודם (נתונים מנוכי עונתיות) – העלייה החודשית הגבוהה ביותר מאז חודש ספטמבר 2014. על רקע זה, חלה עלייה בקצב הרכישות בכרטיסי אשראי, זאת בניגוד למגמה בחודשים האחרונים.
כך, בתקופה שבין החודשים ספטמבר-נובמבר השנה חלה עלייה של כ-4.4% (במונחים שנתיים) לעומת שלושת החודשים שקדמו, זאת לאחר צמיחה מתונה של כ-0.9% בשלושת החודשים שהסתיימו באוקטובר. למרות העלייה, יש לציין שקצבי גידול אלה עדיין נמוכים מהממוצע הרב שנתי.
העלייה בחודשים ספטמבר-נובמבר חלה כתוצאה מעלייה ברכישות של כל קבוצות המוצרים, בהובלת ענפי השירותים. בלטו במיוחד רכישות של מוצרי מחשבים ותוכנה (מקבוצת מוצרים ושירותים אחרים); רהיטים (מוצרי תעשייה); ושירותי טיסות, תיירות ואירוח (שירותים).
בחינה של התפתחות האינדיקטורים לפעילות הצריכה הפרטית בחודשים האחרונים מצביעה על מגמה מעורבת. מחד, נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי ויבוא מוצרי הצריכה הציגו התאוששות מרשימה בחודש נובמבר לאחר מספר חודשים של התמתנות, לצד המשך העלייה במדד אמון הצרכנים של הלמ"ס. מנגד, נתוני הפדיון של רשתות השיווק כמו גם הפדיון בענפי המסחר והשירותים (מעודכנים לחודש אוקטובר) מצביעים על המשך התמתנות בפעילות. עם זאת, ראוי לציין כי הסביבה המאקרו כלכלית ממשיכה להתאפיין באבטלה נמוכה מאוד, עלייה בשכר, סביבת ריבית נמוכה שלא צפויה להשתנות בחודשים הקרובים ואינפלציה מתונה, לצד גידול חד בצריכה הפרטית במהלך השנה כולה לפי אומדני החשבונאות הלאומית לשנת 2016.
לאור זאת, אנו מעריכים כי גורמים אלה צפויים להמשיך ולתמוך בהרחבת הצריכה הפרטית גם בחודשים הקרובים ולבסס את מעמדה כקטר הצמיחה המוביל והיציב של המשק בטווח הקצר-בינוני. לאור זאת, הפעילות בכרטיסי האשראי עשויה להמשיך ולהתרחב גם בחודשים הבאים.