יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל, כינס היום את הוועדה לדיון מיוחד שיזם ונועד להביא להוזלת אגרת רישוי הרכב לנהגים. זאת לאחר שדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת העלה כי הנהגים בישראל משלמים את הסכומים הגבוהים ביותר, לעומת מדינות מערביות אחרות שנבדקו, עבור אגרת הרישוי.
היו"ר כבל פתח את הדיון וציין כי הסקירה שביצע מרכז המחקר והמידע של הכנסת העלה פערים של 300 ואפילו 400 אחוזים בין ישראל למדינות אחרות בעולם, ואמר כי מדובר בלא פחות מחזירות. הוא הוסיף כי הדבר נוגע בכיסו של כל אזרח ויעידו על כך כמות השיתופים והצפיות שקיבל הסרטון שעסק בכך במסגרת תוכנית "הצינור" בערוץ 10. אמנם היו"ר כבל ציין כי למשרד התחבורה אין יד ורגל בקביעת האגרה, אך הוסיף: "אין מדינה בעולם שגובה אגרת רישוי יותר מישראל, מדובר בלא פחות מחזירות ואנחנו יוצאים למסע להורדה משמעותית של האגרה", אמר.
ח"כ אוסאמה סעדי, שביקש גם הוא לקיים דיון בנושא בעקבות הצעת חוק שהגיש יחד עם ח"כ אחמד טיבי, אמר כי הצעתם הייתה לקבוע שסכום האגרה לא יעלה על 10% מהשכר הממוצע במשק. "שר התחבורה הודיע שהוא בעד ההצעה, אבל יש בעיה תקציבית עם משרד האוצר", אמר. ח"כ יעקב פרי התייחס לממצאי הסקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת לפיהן האגרה בישראל היא הגבוה מבין המדינות שנבדקו ואמר: "שר האוצר אומר שהוא נלחם בכל כוחו ביוקר המחייה, אבל אחד הגורמים המשמעותיים לו הם האגרות והמסים העקיפים בעיקר בתחום הרכב".
לדבריו, אם החלופה של תחבורה ציבורית הייתה ראויה אפשר היה להבין זאת, אך בגלל שלציבור אין אלטרנטיבה ראוי שישראל תיישר קו עם שאר המדינות בעולם ותפחית את האגרה. הוא אף פנה לנציגי הממשלה ואמר: "רכבים חדשים משנת 2016 לא נדרשים לבצע מבחן רישוי שנתי במשך שנתיים, אבל את האגרה משלמים במלואה, ואני לא יודע מה לפניות מהציבור שמבקש לדעת למה לשלם אגרה מלאה למרות שאין צורך בטסט". ח"כ טיבי הוסיף כי תפקיד חברי הכנסת הוא לטפל בכך, וח"כ עבד אל חכים חאג’ יחיא אמר כי ענף הרכב הוא אחד המקורות המרכזיים להכנסות המדינה.
לפי הדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נהגי הרכב הפרטי בישראל משלמים אגרה שנעה בין 705 ל-1,611 שקלים בשנה, בעוד שהתשלום הממוצע ב-12 מדינות אחרות שנבדקו עומד על 252 שקלים בלבד. נציגת המרכז, נטע משה, הוסיפה כי מדי שנה נכנסים לקופת המדינה 4 מיליארד שקלים רק מאגרות רישוי, שמהוות 98% מהאגרות של משרד התחבורה. יו"ר ארגון נהגי המוניות, יהודה בר אור, אמר כי על רכב פרטי ששווה 40 אלף שקל הוא משלם אגרה שנתית של 1,543 שקלים והוסיף: "כמה עוד אתם רוצים לסחוט את הציבור? אתם חושבים שהכל מותר לכם והאזרח הקטן יתכופף וישלם והגיע הזמן שתפסיקו לייצר כסף בלי היגיון".
מנהלת אגף הכלכלה במשרד התחבורה, דנה עין דור, הסבירה כי האגרה משולמת עבור הרישוי השנתי של הרכב והשימוש בתשתיות, ולא עבור בדיקת הכשירות (טסט) שמשולמת בנפרד למכון הרישוי. לדבריה, משרד התחבורה תומך בהפחתת אגרת הרישוי, אולם האגרות משולמת לאוצר המדינה ולא מגיעות למשרד התחבורה, והוא לא יכול להשפיע על גובהן ללא אישור של משרד האוצר. רכז תחבורה באגף התקציבים במשרד האוצר, דור בלוך, אמר כי האגרה הממוצעת עומדת על 1,370 שקל, בעוד שהעלות השנתית של התשתית בה משתמש הרכב עומדת על 2,100 שקלים, כך שההשקעה בתשתית גדולה מעלות האגרה. ח"כ פרי אמר כי "מה שהאוצר אומר זה שמהמדינה בעצם מפסידה עלינו, ומי שלא נהנה מהתשתית עדיין משלם". ח"כ חאג’ יחיא אמר לח"כ פרי: "זה אומר שאנחנו מסבסדים את הכבישים שלך", וח"כ כבל אמר: "לא ידעתי שכל ילד נולד בישראל עם חוב".
היו"ר כבל אף הקריא מסרון ששלח לו שר התחבורה, ישראל כץ, בעניין. השר כץ כתב ליו"ר כבל: "למען הסר ספק, אגרות רישוי ורכב הם באחריות מוחלטת של משרד האוצר – כמו בכל תחום אחר, ושקל מזה לא מגיע למשרד התחבורה. עמדתי, כפי שהבעתי אותה גם בממשלה, היא להפחית את האגרה בצורה משמעותית". היו"ר כבל סיכם את הדיון ואמר כי חברי הכנסת חלוקים על תפיסת האוצר. "לא יתכן שבישראל העלויות של המדינה על הכבישים יותר גבוהות מכל מדינה אחרת בעולם", אמר. הוא דרש מהאוצר להעביר לוועדה נתונים שיסבירו עבור מה נגבית האגרה, מה תכליתה, מה ההכנסות ממנה וכמה מתוכם חוזר לציבור והוסיף: "יצאנו למסע ארוך שבסופו נביא להפחתת האגרה".