לידר שוקי הון: מתחילת השנה רשם מדד הבנקים תשואה שלילית של כ- 5%, זאת בשעה שמדדי המניות עלו בשיעור של כ- 10%. את שנת 2010 התחלנו בהמלצת תשואת שוק על סקטור הבנקים, לאור החשש מהשפעות המשבר העולמי, רווחי המימון הנמוכים (על רקע הריבית הנמוכה) והלחץ הצפוי על הסקטור כתוצאה ממכירת מניות המדינה דיסקונט ולאומי, וזאת כאשר מכפיל ההון הממוצע בסקטור היה בתחילת השנה גבוה יחסית (מעל 1.1). העובדה שמניות הבנקים ירדו בזמן שהבנקים המשיכו להרוויח, וגם לצבור הון בתיקי ניירות הערך שלהם, מביאה לכך שההון העצמי עלה, והיום מכפיל ההון הממוצע בסקטור נמוך מ- 1.
וזאת כאשר מצב הבנקים הולך ומשתפר:
תיק אשראי חזק: השיפור במצב המשק, ביחד עם ההתנהלות האחראית של הבנקים בשנים שלפני המשבר מחזקים הערכתנו כי תיק האשראי של הבנקים נמצא במצב מצוין וכי ההפרשות ימשיכו להיות נמוכות.
שיפור בתיקי ניירות הערך: תיקי ניירות הערך של הבנקים ממשיכים ליהנות מהשיפור בשווקים בארץ ובעולם. הבנקים נהנים מתוספת שווי משמעותית, כאשר לאומי הוא המרוויח הגדול.
גידול בהכנסות המימון: הצמיחה בתיק האשראי, העליה ההדרגתית בריבית, והתרומה של שוק ההון, כל אלה מביאים לגידול ברווחי המימון בבנקים, ואנו מעריכים כי מגמה זו תמשך.
כיצד צריך לתמחר בנקים כשהריבית ארוכת הטווח בשפל? אנו נוהגים לתמחר את הבנקים המקומיים במכפיל הנע סביב 10 (המשקלל מחירי היוון הנעים סביב 10%-11% וצמיחה נמוכה), וכפועל יוצא מכך כלל האצבע הוא שכשאר בנק מייצר סביב 10% על ההון (רווח מייצג) הוא ראוי להיסחר במכפיל הון של 1.
אבל חשוב להבין שכאשר הריביות ארוכות הטווח נמצאות בשפל הדבר משפיע גם על האלטרנטיבות, וכיום כאשר הריבית הממשלתית הארוכה הלא צמודה נמצאת מתחת ל- 5%, הדבר גוזר גם מחירי היוון יותר נמוכים לבנקים, בעיקר כאשר לאור ההתפתחויות החיוביות במשק הסיכון בבנקים קטן. ברמות תמחור אלה (הורדת מחירי ההיוון לכ- 9.5% - 9.0%), מכפיל ההון שהבנקים המקומיים זכאים לו עולה וביחד עם העובדה שתחזית הרווח שלנו לבנקים עולה, העליה במכפילי ההון שהבנקים ראויים להיסחר הינה משמעותית.
בשורה התחתונה הבנקים הישראלים נסחרים היום בזול הן בתמחור הכלכלי שלהם והן בהשוואה לאלטרנטיבות הקיימות בשוק ההון המקומי. האמת, גם בהשוואה לדירות מגורים ונכסי נדל"ן אחרים הבנקים מאד זולים...
אנחנו אופטימיים לגבי הזמן הקצר, ומנגד אנחנו זוכרים כי רמות התשואה על ההון של הבנקים לא צפויות לעמוד על רמה גבוהה בהרבה מ- 10% בטווח הארוך. יחד עם זאת, ברמות מכפילי ההון הנוכחיות, גם תשואה על ההון הגבוהה במעט מ- 10% מצדיקה אחזקה בבנקים במשקל גבוה.
ובנוסף הדיבידנדים חוזרים: השיפור בהלימות ההון והרווחיות הנאה מחזירה את הבנקים לחלק דיבידנדים. לאומי, מזרחי והבינ"ל כבר התחילו, פועלים יחזור לעשות כן ב- 2011 ורק דיסקונט בינתיים לא יחלק. אנו צופים תשואת דיבידנד של כ- 4%-5% בסקטור.
ברמות תשואה על ההון צפויה של 10% ויותר במרבית הבנקים, הם ראויים להיסחר במכפילי הון של 1.15 - 1.2 (2 הבנקים הגדולים מזרחי שבעיננו אף זכאי לתמחור גבוה מעט יותר), הבינ"ל ראוי להיסחר מעט מעל ההון, ואילו דיסקונט שעדיין מייצר רמת רווחיות קבועה של מתחת ל- 10% ראוי להיסחר במכפיל הון של כ- 0.85.
לאור האמור, ועל רקע העובדה שכבר חלק מהלחץ של מכירת מניות הבנקים מאחורינו אנו מעלים המלצתנו לכל הסקטור לתשואת יתר, כאשר לאומי הינו הבנק המועדף על ידנו.