ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, המשיכה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעה הממשלתית לתיקון פקודת התעבורה, שנועדה להסדיר את הענף מוניות השירות וקווי השירות. בתום הישיבה החליטה הוועדה לאשר הארכת רישיונות מוניות השירות לחצי שנה, עד 30 ביוני 2017, במהלכה תדון בצורה אינטנסיבית ברפורמה בכוונה לאשרה סופית עוד קודם לכן.
היו"ר כבל אמר כי הצעת החוק עדיין לא בשלה והמדינה לא החליטה אם היא רוצה את מוניות השירות או לא. הוא הוסיף כי הנחה לפנות למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, באשר למתווה של משרד התחבורה להמרת רישיונות קווי השירות לרישיונות מוניות ספישל בהנחה, ולקבל את חוות דעתו באשר לשאלה האם ניתן לכלול זאת בהצעת החוק שהגיש משרד התחבורה. עוד אמר היו"ר כבל כי "לא תהייה הצלחה אמתית לרפורמה ללא סוג של סובסידיה, בלי זה נעביר חוק שהוא לא שווה את קליפת השום. צריך לקבל החלטה, ואם המדינה רוצה להרוג את מוניות השירות שתעשה זאת באבחה אחת ולא בייסורים".
יו"ר ועדת המשנה לתחבורה ציבורית, ח"כ דב חנין, התייחס למסמך שהועבר אתמול בערב לוועדת הכלכלה ואמר כי מדובר בהתנהלות שערורייתית של הממשלה. "כבר לפני חצי שנה ושנה הפצירה הוועדה בנציגי משרד התחבורה לקבל את ההצעות לרפורמה וקראנו לנציגי הממשלה לחזור אלינו עם תשובות. היינו משוכנעים שיהיה פה דיון רציני, וברגע האחרון קיבלנו מהלך שהוא פרטץ’ מוחלט, ללא התייחסות לבני אדם וללא התייחסות לתחבורה. מה שקרה זה לא טעות, זאת מדיניות, ככה זה נראה כשלא רוצים לפתור בעיות", אמר.
ח"כ יעקב פרי ביקש התייחסות למספר נקודות בהן הכנסת מוניות השירות להסדר הרב קו, העלאת מספר הנוסעים, הארכת תקופת המעבר והארכת תקופת הזיכיונות בין מכרז למכרז והפחתת גובה הערבות שמשלמים בעלי הרישיון. ח"כ חמד עמאר מתח גם הוא ביקורת על כך שהרפורמה מגיעה ברגע האחרון וביקש לדעת כמה יעלה למדינה הסדר ההמרה, כמה מבעלי הרישיונות הביעו לכך נכונות וכיצד זה סוכם איתם. ח"כ עיסאווי פריג הוסיף כי לנהגי המוניות יש תחושה שבאים לחסל אותם, שכן התפתחות התחבורה הציבורית פוגעת בכדאיות הכלכלית של הפעלת מוניות שירות. הוא הוסיף כי "לא יעזור בין דין, רב קו חייב להיות במוניות השירות". ח"כ עבד אל חכים חאג’ יחיא אמר כי בחברה הערבית שירות האוטובוסים מוגבל ויש חשיבות רבה למוניות השירות, וקרא גם הוא לשלבם ברב קו.
אליהו אסולין ממוניות המכרז אמר כי כבר לפני 41 שנה שאלו נציגי מוניות השירות את שר התחבורה מה היעוד של מוניות השירות, והוא השיב כי הם "הידועה בציבור" שאחרי שנתיים תקבל זכויות מלאות, אולם עד היום הם לא יודעים מה קורה איתם. עו"ד אורי זליגמן, המייצג את בעלי מוניות השירות הפעילות, אמר כי החיפזון להעביר את הרפורמה הוא מהשטן. מנכ"ל ארגון 15 דקות, גיל יעקב, בירך על כך שהוועדה סירבה לבצע את הדיון בצורה חפוזה. הוא התייחס לרב קו ואמר כי מגיעות אליו שמועות שרוצים להכניס רב קו מיוחד לקווי השירות ואמר ש"זה בכלל לא רב קו זה בלוף". נציגים רבים של נהגי ובעלי קווי השירות ציינו כי המדינה אומרת שהיא רוצה את מוניות השירות אבל מצד שני הורגת אותם.
רפי לנקרי המייצג בעלי מוניות שירות טען כי עלות הסובסידיה תעמוד על פחות מ-100 מיליון שקל בשנה. בן בדרי מהנהלת ארגון מוניות השירות התייחס להמרה ואמר כי נציגי הארגון ישבו עם נציגי משרדי התחבורה והאוצר בעניין הזה, וזה לא משהו שבא בהפתעה היום. סגנית ראש עיריית תל אביב, מיטל להבי, אמרה כי מסתכלים על הענף בצורה של כדאיות כלכלית, בעוד שמה שצריך להיות זה הפעלה דווקא של הקווים הלא כלכליים, במקומות הלא רווחיים שבהם לאנשים אין כסף. "אם זה יעבוד רק לפי כדאיות כלכלית אז איבדנו את מוניות השירות", אמרה. באשר לסובסידיה היא הוסיפה כי מדובר ב-70 מיליון שקל בלבד, שהם כשני שקלים לנוסע.
ח"כ דוד ביטן העיר: "שיהיה ברור, לא נאשר את הרפורמה בלי הרב קו וסובסידיה של האוצר". נציג האוצר, אלון מסר, אמר כי מטרת הרפורמה היא לא רק לשמור על הענף אלא להביא להכפלתו. "הרגולציה לא נתנה לו להתפתח ובשיטה החדשה הוא יהיה יותר כלכלי", אמר. מנהל אגף תחבורה ציבורית במשרד התחבורה, דרור גנון, אמר כי אם רוצים להחיות את הענף צריך להסתכל עליו מנקודת מבט כלכלית, שלמפעילים יהיה כדאי להפעיל וגם לנוסעים יהיה כדאי להשתמש בשירות.
כאמור, היו"ר כבל סיכם וביקש לאשר את הארכת הרישיונות לחצי שנה בלבד והוועדה אישרה זאת. הוא הוסיף כי הצעת החוק עדיין לא בשלה, אך הבהיר כי כבר בינואר תחל הוועדה בדיונים אינטנסיביים כדי לאשר את הרפורמה מוקדם ככל האפשר. עוד הוא הזכיר כי פנה למשנה ליועמ"ש לממשלה ליכט, על מנת שיתייחס לנושא ההמרה וכדי לוודא שבעתיד לא יהיו טענות שמדובר בנושא שלא ניתן להוסיף להצעת החוק, או עתירות לבג"ץ, שיתקעו את הרפורמה ויסכנו את הענף. הוא פנה לאוצר ואמר: "לא תהייה הצלחה אמתית אם לא תתחילו לחשוב על סוג של סובסידיה. בלי זה נעביר חוק שהוא לא שווה את קליפת השום. במציאות המתקיימת צריך לקבל החלטה, ואם רוצים להרוג אותם אז צריך לעשות את זה באבחה אחת ולא בייסורים".
בהמשך, הוועדה התכנסה לדיון מיוחד במחסור של קייסים מהעדה האתיופית למתן הכשר באירועים של יוצאי העדה. בפתח הישיבה ציין היו"ר כבל כי זימן את הדיון בדחיפות לנוכח פנייה שקיבל מנציג הקייסים גדי יברקן ועו"ד ערן חרמוני המייצג אותם בהתנדבות, ממנה עולה כי מספרם של הקסים הולך ומצטמצם בעוד שמספרם של יוצאי אתיופיה נמצא בעלייה והמחסור מקשה על בני הקהילה לקבל שירותים בשמחות ובאבל.
יברקן סיפר כי מדובר בקהילה שמאחוריה אלפיים שנות גלות בהם נשמרה יהדותה רק בזכות הקייסים, שדווקא בישראל לא מוצאים את עצמם ולא זוכים להכרה. "מאחורי הקייסים עומד ציבור שלם של עשרות אלפים ואנחנו לא מתכוונים להיעלם, עליית יהודי אתיופיה היא לא תקלה לא מוצלחת מבחינת המדינה", אמר. הוא הוסיף כי הממשלה אישרה תקצוב של 15 קייסים בחצי משרה, ואמר כי הם מקבלים שכר של 2,000 שקל בחודש. לדבריו, הדרישה היא לאשר משרה מלאה ל-15 הקייסים המכהנים ולהוסיף עוד 13 קייסים במשרה מלאה, כדי שיוכלו לטפל בצרכי הקהילה ובכלל זה שחיטה ועריכת טקסים דתיים.
ח"כ יחיאל חיליק בר אמר כי זה בושה שיש מישהו שעובד במתן שירותי דת תמורת אלפיים שקל בחודש בלבד. "הקהילה האתיופית מרגישה כנטע זר שנכפה על החברה הישראלית, ההתייחסות שלנו כחברה כמו בפרשה המזעזעת של המוהל מחדרה שבושה שהוא חזר לעבור, זה אומר את הכל", אמר. ח"כ איילת נחמיאס ורבין הוסיפה כי צריך להפסיק להתנשא על הקהילה ולאפשר להם לקבל את שירותי הדת שהם צריכים. ח"כ אברהם נגוסה ציין כי מדובר ביום היסטורי, בו הושבעו שתי שופטות מהקהילה, ואמר כי הוא פועל מול משרד ראש הממשלה והשר לשירותי דת בעניין, וציין כי מדובר בתקציב של 4 מיליון שקל בשנה.
ח"כ נורית קורן ברכה גם היא על מינוי השופטות מהעדה האתיופית שיזמה, ואמרה כי היא מזועזעת מכך שקייס משתכר 2,000 שקל עבור חצי משרה. ח"כ עמר בר לב אמר כי האפליה היא עקבית ומתמשכת, ומינוי שתי השופטות זה טיפה בים. "חיפשנו בספר התקציב איפה מופיעות השורות של תקציב לקידום העדה האתיופית ולא מצאנו", אמר.
עו"ד חרמוני אמר כי יש אלפיה ממסדית וגזענות ממוסדת, וסיפר כי כשרצה להינשא לבת הקהילה לא יכול היה להירשם במועצה הדתית. הוא הצטרף לדרישה לאפשר ל-15 הקייסים המכהנים להיות במשרה מלאה ולהוסיף להם 13 קייסים נוספים. לדבריו, כיום יש 12 קייסים שפועלים בהתנדבות. הוא אף קרא לקבל החלטה צופה פני עתיד, שתאפשר תוספת תקנים לקייסים. הקייסים שהשתתפו בישיבה סיפרו כי הם נאלצים לתת שירות דת בביתם הפרטי, חלקם אף צעירים ונאלצים להמשיך לגור עם ההורים ולתת שם את שירותי הדת. הקייסים הוסיפו כי הם רוצים לשמר את המסורת ולהמשיך להיות קייסים, ולא להפוך לרבנים.
יועץ השר לשירות דת, צחי חמדני, אמר כי כדי לאפשר ל-15 הקייסים משרה מלאה ולהוסיף עוד 21 תקנים דרוש תקציב של 3.4 מיליון שקל, וכדי לאפשר להם הכשרות דרוש תקציב נוסף של 600 אלף שקל. לדבריו, השר דוד אזולאי תומך במתן תקן של משרה מלאה לקייסים המכהנים, ורוצה להוסיף עוד 21 תקנים ליוצאי העדה אך בהכשרה של רבנים ולא כקייסים. הוא הסביר כי זאת על מנת שהם יוכלו לכהן בעתיד גם כרבני ערים. באשר לשכר הוא טען כי הדבר נקבע במשרד האוצר. רפרנט דתות באגף התקציבים באוצר, יובל טלר, אמר כי סוכם עם המשרד לשירותי דת על מינוי 46 רבנים במסגרת תקציב 2017-2018, וככל שהמשרד יחליט הוא יכול להקצות מתוך זה מינויים לקייסים חדשים או קיימים.
היו"ר כבל סיכם ואמר כי יפנה כבר מחר לשר האוצר בדרישה לאפשר לאתר תוספת למשרה מלאה ל-15 הקייסים המכהנים. "יש גזענות קשה ואפליה קשה והניסיון לסייד את זה במילים יפות לא נותן שום מענה לקהילה. החברה הישראלית היא חברה משוסעת, שבה המוחלשים חוטפים הכי הרבה וזאת עובדה", אמר. לדבריו, אי אפשר לשנות מנהגים של אלפי שנים, לעשות להם סוג של המרה וללמד אותם את ההלכות של שאר הקהילות. הוא אף מתח ביקורת על כוונת המשרד לשירותי דת להפוך אותם לרבנים, ודרש מהמשרד להציג תוכנית שתאפשר להם להמשיך להיות סמכות רבנית בקהילות שלהם. עוד הוסיף היו"ר כבל כי ייפגש בעניין עם השר אזולאי ואמר: "אין לי התנגדות שבעתיד הקייסים יהיו גם רבנים, ואז נראה אם ימנו אותם לרבני שכונות גם במקומות שלא מתגוררים אתיופים".