בתגובה לפרסום מהבוקר לפיו הסכמי הגג בין הממשלה לעיריות עלו עד כה 8 מיליארד שקל לקידום כ-135 אלף דירות ב-10 ערים, ועתידים לעלות עוד כ-6 מיליארד נוספים, ובסך הכל כ-14 מיליארד שקל לקידום כ-230 אלף דירות ב-18 ערים, אומר שמאי המקרקעין ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין: "בזבוז של מיליארדים של כספי ציבור. בונים לנו ערי רפאים". אדר’ רותי הרשקוביץ: "במקום הסכמי גג, יש לקדם תכנית התחדשות עירונית לאומית שתכיל 600 אלף דירות".
כהן הוסיף כי "חישוב שמאי פשוט שערכנו במשרדנו: יחידת דיור אחת, במסגרת הסכמי הגג, עולה פי 2.25(שנים ורבע) יותר לעומת דירה שהייתה נבנית בערים ותיקות, עם תשתית קיימת ו/או התחדשות עירונית. זה איננו "מספר יבש". זוהי הוצאה של מיליארדים של כספי ציבור, שאליה יתווספו מן הסתם עוד מיליארדים שיילכו לריק בפקקים האדירים שיווצרו, וכבר נוצרים כיום, בין "ערי הסכמי הגג" לבין מקומות העבודה במטרופולין. והתרחיש החמור ביותר עלול להיות "ערי רפאים" ללא דיירים ש"יצביעו ברגליים" וימשיכו להתגורר בשכירות במרכז. תרשמו את התרחיש הזה".
אדריכלית רותי הרשקוביץ, ממשרד "בר הרשקוביץ אדריכלים": "זו הולכת להיות הכותרת הבאה של דו"ח מבקר המדינה. מישהו בדק בכלל לאן כספי הציבור האדירים הללו נזרקים? מישהו בדק היתכנות האם מאות אלפי ישראלים אכן רוצים ויכולים להתגורר בערים אלה? האם יהיו להם מקומות עבודה? והאם לא ניתן ואפשר היה בסכומים לא ייאמנו אלה, לקדם בנקל תכנית התחדשות עירונית לאומית מקיפה באיזור הביקוש במרכז הארץ, שתכיל להערכתי יותר מ-600 אלף דירות חדשות שישדרגו לאין שיעור את חזות מרכזי הערים הוותיקות, ימצו כהלכה את זכויות הקרקע ועל ידי כך יחסכו סכומי עתק, אולי מיליארדים נוספים, של יוממות נסיעה למאות אלפי ישראלים ממקום המגורים בפריפריה למקומות העבודה במרכז הארץ? למקבלי ההחלטות פתרונים".
היזם יהודה הרציג, הרציג נדל"ן והשקעות:"בתור מי שיוזם ובונה רבות בפריפריה, בין היתר בקצרין ובטבריה, אני תוהה לפי אילו קריטריונים קיבלה הממשלה תיעדוף לערים מסוימות ולא לערים אחרות במסגרת הסכמי הגג? טבריה, לדוגמא, העיר היחידה במדינת הארץ השוכנת לחוף אגם, בדומה לערי קייט מאוד מבוקשות באירופה, ניתן ואפשר היה זה מכבר לשלב בה פיתוח שכונות חדישות לצד התחדשות עירונית. הבעייה עם הסכמי הגג, הינה בכך שהם נעשו באופן גורף מידי, ובלי לבדוק לגופו של עניין כל עיר עיר ועיר, מה כמות הביקושים, והיכן צריך וכדאי להשקיע. הייתי ממליץ לממשלה לעשות "פאוזה" ולנסות לבדוק באופן פרטני ומדוקדק כל עיר ועיר, מה רמת התשתיות ומבני הציבור ורק אחר כך לקדם".