משאל העם באיטליה הוא עוד שלב ולא התוצאה הסופית - כך עולה מסקירת מאקרו שבועית של אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות. להלן עיקריה:
"משאל העם באיטליה - כפי שכתבנו בשבוע שעבר, משאל העם שיערך היום באיטליה עשוי להיות אחד מהצמתים החשובים ביותר בעתידו של גוש האירו לשנים הקרובות. עם זאת, לאחר השיחות והשאלות עם חלק מהלקוחות בשבוע החולף נראה כי חשוב להדגיש שתי מילים ספציפיות במשפט לעיל: משאל העם שיערך היום באיטליה עשוי להיות אחד מהצמתים החשובים ביותר בעתידו של גוש האירו לשנים הקרובות.
"אמנם, ההדגשה הראשונה נראית כרגע מיותרת (הסקרים האחרונים נערכו לפני חודש והם נותנים יתרון של 4%-3% למצביעי ה"לא") אבל יש לזכור שלאחרונה הסקרים מזכירים יותר מדע בדיוני ממדע מדויק. ההדגשה השנייה היא אף חשובה יותר שכן בין הצבעה של "לא" במשאל העם לבין יציאה של איטליה מהגוש או קריסה של מערכת הבנקאות באיטליה יש מרחק גדול הן מבחינה הסתברותית והן מבחינת לוחות זמנים.
"משאל העם הוא רק השלב הראשון בתרחיש שעלול להוביל את איטליה מחוץ לגוש, תרחיש שעל מנת שיתממש צריך להתקיים תהליך שלם שבו ישנם עוד צמתים רבים שבכל אחד מהם ישנה הסתברות לא נמוכה לסיום התהליך מבלי שהתרחיש השלילי יתממש. מבחינה כרונולוגית ככה זה עשוי להראות:
"שלב א’ (היום) – משאל העם. אם האיטלקים יסכימו לאמץ את הרפורמות שמציע רנצי והתוצאה תראה "כן", הכל בסדר. אם לא, עוברים לשלב ב’.
"שלב ב’ (בימים הקרובים) - רנצי צריך להחליט אם הוא מתפטר בעקבות תוצאות המשאל. אם לא, הכל בסדר. אם כן, עוברים לשלב ג’.
"שלב ג’ (עד סוף השנה) - כעת כשרנצי התפטר, נשיא איטליה יצטרך להחליט מה עושים. האפשרות הסבירה יותר היא מינוי של ראש ממשלה טכנוקרט שיוביל את הקואליציה הנוכחית עד הבחירות ב-2018. במקרה כזה, הכל בסדר. במקרה שהנשיא יחליט שעדיף לפרק את הממשלה וללכת לבחירות, עוברים לשלב ד’.
"שלב ד’ (מחצית ראשונה 2017) – איטליה נערכת לבחירות, מה שכנראה יקח בכל מקרה כמה חודשים. תוצאות הבחירות הן שיקבעו את המשך הדרך. במידה שמפלגת השלטון הדמוקרטית זוכה שוב, הכל בסדר. במידה ומפלגת 5 הכוכבים זוכה בבחירות, עוברים לשלב ה’.
"שלב ה’ (רבעון שלישי 2017) – לפי הסקרים האחרונים, שיעורי התמיכה במפלגת 5 הכוכבים אינם מספיקים על מנת שזו תצליח להקים קואליציה אירו-סקפטית אמיתית. מכיוון ששילוב מפלגות מרכז בקואליציה ימסמס את כל העיקרון של מפלגת 5 הכוכבים. לכן, נראה כי גם במידה והמפלגה אכן תזכה בבחירות, היא לא תקים ממשלה כך שהכל בסדר. כמובן, במידה והסקרים האחרונים יתבררו, כמו אלו שלפניהם, כחסרי כל קשר למציאות ומפלגת 5 הכוכבים תזכה בשיעורי תמיכה גבוהים הרבה יותר, נעבור לשלב ו’.
"שלב ו’ (אמצע 2018) – מפלגת 5 הכוכבים הקימה ממשלה בעלת מאפיינים אירו-סקפטיים. המהלך הראשון של ראש הממשלה החדש: לבדוק איך אומרים בגרמנית "תחזיקו אותי כדי שאני לא אכריז על משאל עם ליציאה מהאיחוד". הכרזה זו היא ירית הפתיחה למו"מ ארוך ומייגע בין האיטלקים לאיחוד, מו"מ שיכול להמשך מספר חודשים ואף יותר מזה. בסיומו של המו"מ נציגי האיחוד יחזרו לראש הממשלה האיטלקי עם תשובה. אם התשובה תהיה כזו שתאפשר לממשלה החדשה לסייע לבנקים וליישם מדיניות פיסקאלית מרחיבה מבלי התחייבויות לרפורמות משמעותיות מדי, הכל בסדר. אם האיחוד יעמוד על רגליו האחוריות, כמו שעשה במקרה של יוון, ולא יסכים לוותר לאיטלקים על יישום הרפורמות תמורת הסיוע, עוברים לשלב ז’.
"שלב ז’ (סוף 2018) – האיטלקים הולכים למשאל עם בנוגע לחברות באיחוד. כדאי לזכור שבניגוד לבריטים, בעיית ההגירה באיטליה היא הרבה פחות משמעותית, כמו גם שהתלות של הכלכלה האיטלקית באיחוד היא גבוהה בהרבה מזו של בריטניה. במידה ותוצאות משאל העם הן חיוביות (כלומר להישאר באיחוד), הכל בסדר. עם זאת, כפי שראינו במקרים של הברקזיט, לא תמיד הרציונל הוא זה שמנצח. אם תוצאות משאל העם הן שהאיטלקים רוצים לצאת מהאיחוד, עוברים לשלב ח’.
"שלב ח’ (מחצית שנייה 2018) – האמת זה לא ממש שלב אלא יותר הזדמנות חוזרת למקבלי ההחלטות באיחוד להחליט אם הם מעלים את ההימור ומציעים לאיטלקים הצעות מרחיקות לכת על מנת שיישארו באיחוד או עושים call כדי לבחון אם האיטלקים מבלפים. במידה והאיחוד יבחר באפשרות הראשונה והאיטלקים ישתפו פעולה או שהבלוף מתגלה, 5 הכוכבים פורשת מהממשלה והכל בסדר. במידה והאיחוד בוחר באפשרות השנייה ומתברר שלא מדובר בבלוף או שהאיטלקים לא מקבלים גם את ההצעה הטובה ביותר שהאיחוד יכול להציע, עובדים לשלב ט’.
"שלב ט’ – איטליה יוצאת מהאיחוד ומגוש האירו, חוזרת ללירטה ומציתה גל של פשיטות רגל בסקטור הפיננסי. בסדר כבר לא יהיה.
"בשורה התחתונה, גם אם תוצאת משאל העם תהיה שלילית זה ממש לא אומר שגוש האירו קורס או שהמשבר הפיננסי עומד בפתח. מה שכן, זה בהחלט מעלה עוד קצת את רמת הסיכון העומדת מול המשקיע. לכן, בהחלט ניתן לצפות לתנודתיות חדה לאחר תוצאות המשאל אבל אין שום סיבה להניח שינוי מגמה בשווקים".
גרינפלד התייחס בסקירה גם לדו"ח התעסוקה שפורסם בארה"ב: "דו"ח התעסוקה של חודש נובמבר הוא בבחינת הקיסם למדורת העלאת הריבית של חודש דצמבר. עם העלייה במחיר הנפט ובציפיות האינפלציה לאחר ההסכם של אופ"ק, נראה שגם ללא הדו"ח הפד היה מעלה את הריבית בעוד שבוע וחצי. לכן, כעת, לאחר פרסום הדו"ח העלאת הריבית מובטחת. לצורך העניין, גם תגובה שלילית של השווקים למשאל העם באיטליה לא תשנה בהכרח את החלטתו של הפד, בעיקר לאחר שבפרוטוקול ההחלטה הקודמת נאמר בפירוש שיש חברים בוועדה שמבינים שללא העלאת הריבית בדצמבר תירשם פגיעה באמינות הפד.
"נק’ עיקריות מהדו"ח: תוספת המשרות עמדה על 178 אלף, מעט נמוך מהקונצנזוס שעמד על 180 אלף משרות. כתוצאה מכך, תוספת המשרות החודשית הממוצעת בששת החודשים האחרונים עומדת על 205 אלף, שיפור משמעותי לעומת חודש שעבר אז הקצב החצי שנתי הראה תוספת של 179 אלף משרות "בלבד".
"אמנם יש עוד חודש עד לסוף השנה אבל ניתן כבר לומר שקצב תוספת המשרות ב-2016 יהיה נמוך יותר מזה של 2015. נכון לנובמבר, קצב תוספת המשרות החודשי עמד השנה על 180 אלף, זאת לעומת 229 אלף בשנה שעברה. למרות ההאטה חשוב לשים דברים בפרופורציה. ראשית, המשק האמריקאי התמודד ב-2016 ביתר שאת עם השלכות הירידה במחיר הנפט והתחזקות הדולר בשנתיים האחרונות. שנית וחשוב יותר, ככל שהמשק מתקדם לעבר תעסוקה מלאה כך גם קצב גידול העובדים החודשי אמור לרדת. למעשה, להערכתנו המשק האמריקאי אמור לייצר כיום כ-160 אלף משרות בחודש ממוצע כך שעדיין מדובר על מספרים יפים.
"שיעור האבטלה ירד בחדות מ-4.9% ל-4.6%, זאת במקביל לירידה של0.2 נ"א בשיעור ההשתתפות בכח העבודה לרמה של 62.7%. בשנתיים האחרונות שיעור ההשתתפות בארה"ב כמעט ולא משתנה וזאת למרות המגמות הדמוגרפיות הברורות שתומכות בהמשך ירידה בו. נקודה זו מלמדת כנראה יותר מכל על עוצמתו של שוק העבודה האמריקאי.
"בשל ירידה חדה במספר העובדים במשרה חלקית מסיבות כלכליות (כאלו שהיו רוצים לעבוד במשרה מלאה אבל לא מוצאים כזו כרגע), שיעור האבטלה בהגדרתו הרחבה יותר (U-6) ירד ב-0.2 נ"א נוספות ועומד על 9.3% בלבד.
"נתוני השכר בדו"ח דווקא אכזבו כאשר השכר השעתי ירד ב-0.1%, מה שהוביל את קצב הגידול השנתי לרדת מ-2.8% ל-2.5%. למרות הירידה, קשה להתווכח עם מגמת השיפור בשכר בשנה האחרונה, מגמה שעומדת בקנה אחד עם זה ששיעור האבטלה הגיע לרמות הקרובות כנראה לתעסוקה מלאה", סיכם גרינפלד.