אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות, מפרסם הבוקר סקירת מאקרו שבועית על רקע הבחירות הגורליות באיטליה ושואל - האם גם היא בדרך ליציאה מהגוש?
לקראת משאל העם באיטליה: "ביום ראשון הבא, מיד לאחר אספרסו הבוקר שלהם, יצאו האיטלקים להצביע במשאל העם בנושא הרפורמות במבנה הפרלמנט, משאל עם שעשוי להיות אחד מהצמתים החשובים ביותר בעתידו של גוש האירו לשנים הקרובות. מטרת המשאל היא להוציא לפועל שלושה שינויים עיקריים בחוקה האיטלקית: הראשון יאפשר הלכה למעשה לבית הנבחרים להיות המחוקק הראשי בעוד ש, בניגוד למצב היום, אישור הסנאט לחוק יידרש רק בנושאים מסוימים. השינוי השני יצמצם באופן משמעותי את גודלו של הסנאט מ-320 חברים ל-100 חברים בלבד.
"השלישי יהפוך את בית הנבחרים לגוף היחיד שרשאי להצביע הצבעת אמון בממשלה. במילים אחרות, מטרת הרפורמה היא להפוך את ממשלת איטליה מגוף מסורבל וחסר שיניים לכזה שיכול לקבל החלטות חשובות גם אם הן לא ממש פופולריות. נכון להיום, הסקרים האחרונים מראים רוב די ברור למצביעי ה"לא" אבל כפי שלמדנו בחודשים האחרונים, הקשר בין סקרים לתוצאות בפועל הוא מקרי בלבד.
"למה מדובר בהצבעה כל כך חשובה? אם העם האיטלקי יחליט, בניגוד לסקרים, שהוא מקבל את הרפורמות, הממשל הנוכחי יזכה לכוח פוליטי ויכולת משילות שלא היו באיטליה כבר שנים. כוח זה יאפשר לממשל ליישם רפורמות חשובות בשוק העבודה, במערכת הפנסיה ובמערכת הבנקאות, רפורמות שיכולות להוציא את המשק האיטלקי לדרך חדשה.
"מעבר לכך, רפורמות אלו יאפשרו להשיג שתי מטרות לא פחות חשובות מצמיחה מהירה יותר. ראשית, למי שפספס, הדבר היחיד באיטליה שיציב עוד פחות ממערכת הבנקאות הוא מעמדו של מאמן קבוצת אינטר מילאנו. עם שיעור הלוואות בעייתיות של למעלה מ-20%, אין ספק שהבנקים באיטליה זקוקים לסיוע ויישום הרפורמות יאפשר לממשל האיטלקי לקבל את הסיוע הנדרש מהאיחוד האירופי וה-ECB. שנית, הצבעה של "כן" תהווה חידוש מרענן לאחר משאל העם בבריטניה ותוצאות הבחירות בארה"ב ותשדר יציבות בתקופה כל כך עמוסה מבחינה פוליטית באירופה.
"לעומת זאת, במידה והעם האיטלקי יחליט להצביע "לא", יציבות היא הדבר האחרון שניתן להניח שיהיה באיטליה. הצבעה של "לא" במשאל העם תהווה קודם כל סוג של הצבעת אי אמון בממשל הנוכחי, מה שיוביל כנראה לכינון ממשלה טכנוקרטית בארץ המגף עד לבחירות הבאות במאי 2018. בתרחיש פחות חיובי, יתכן גם שהצבעת "לא" תוביל לבחירות מוקדמות באיטליה כבר במחצית הראשונה של 2017, בחירות בהן עשוי הממשל הנוכחי להפסיד את השלטון למפלגות האירו-סקפטיות ובראשן מפלגת חמשת הכוכבים.
"שלטון כזה לא יחכה ליישום הרפורמות כדי לבקש סיוע לבנקים האיטלקיים ויבחר כנראה להציב לאיחוד האירופי אולטימטום: או שתסייעו בלי להציב תנאים או שנלך למשאל עם על חברות באיחוד. מכיוון שליציאה של איטליה מהאיחוד עלולות להיות השלכות הרסניות, מנהיגי האיחוד יצטרכו לקפל את הזנב בין הרגליים ולוותר לאיטליה. בדרך הם יצטרכו כמובן גם לוותר למדינות נוספות שזקוקות או שהיו זקוקות לסיוע (ספרד, פורטוגל, יוון) על הצעדים שהן נדרשו ליישם בשנים האחרונות, צעדים שתרמו לא מעט לצמיחה האיטית בגוש האירו בשנים האחרונות. אמנם, ההסתברות לתרחיש זה (ובוודאי תרחיש בו המנהיגים באירופה מאפשרים לאיטליה לצאת מהאיחוד) היא עדיין נמוכה אך העלות שלו כל כך גבוהה שאין ספק שמדובר על אחד הסיכונים המשמעותיים שיש כיום בשווקים הפיננסיים.
"לקראת החלטת הפד: פרוטוקול החלטת הפד האחרונה (מתחילת נובמבר) מלמד שחברי הפד מרגישים מאוד בנוח עם העלאת ריבית נוספת בפגישה הקרובה והאחרונה של 2016 (ב-14 בדצמבר). שני משפטי המפתח שאפשר לקחת מהפרוטוקול הם "רוב חברי הועדה הביעו נכונות להעלאת הריבית בזמן הקרוב" ו-"חלק מהחברים ציינו שעל מנת לשמור על אמינות הריבית צריכה לעלות בפגישה הבאה".
"די ברור שאחרי שמשפט כזה נכנס לפרוטוקול אין לפד ברירה אלא להעלות את הריבית על מנת לשמור על אמינותו. בהתאם, נראה שהשווקים שמתמחרים את העלאת הריבית בדצמבר בהסתברות של 100% אינם טועים ואלא אם ברבור שחור גדול ממדים ינחת בשבועיים הקרובים על ראשה של ילן ויקנן שם הריבית אכן תועלה. עם זאת, מה שכמובן מעניין יותר זה כיצד, אם בכלל, הפד יתקשר את תוואי המדיניות המוניטארית המתוכננת על ידו להמשך.
"בעניין זה כדאי לשים לב שעל אף שמאז ניצחונו של טראמפ התחזק הדולר ב-3.8% מול הסל, מדד התנאים הפיננסיים בארה"ב ירד באופן משמעותי ומלמד שמבחינת הפד התחזקות הדולר אינה סימן בעייתי מדי. יחד עם זאת, שבועיים וחצי אחרי ההתלהבות הראשונית מטראמפ כדאי לזכור שהמגמות הבסיסיות בכלכלה העולמית כמו הדמוגרפיה הבעייתית או רמות החוב הגבוהות לא השתנו ולכן אנו מעריכים שבפד ינסו לשדר שתוואי הריבית העתידי ימשיך להיות מתון מאוד ואולי אף יפחיתו פעם נוספת את התחזית לריבית בטווח הארוך (הריבית ה"טבעית"). מהלך כזה עשוי כמובן לאותת לשווקים שעליית התשואות בחלק הארוך של העקומים מוגבלת", סיכם גרינפלד.