בתגובה לדברי אשל ארמוני, מנכ"ל משרד השיכון, כי צריך לשקול לקדם השתתפות הממשלה בהתחדשות עירונית, אומר הבוקר שמאי המקרקעין ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין: "בערבית יש פתגם: אל כלאם, מוש עלי ג’ומרוכ, ובעברית ’על מילים שאתה אומר, אין מסים’. לצערי אין שום גיבוי לדברי ארמוני. התרחיש לפיו נערי האוצר יסכימו להשקיע מתקציב המדינה מאות מיליוני, אולי מיליארדי שקלים, בהתחדשות עירונית, שקול לסיכוי שמחר יתחילו פינוי בינוי בצד האפל של הירח. מקסימום, אולי, יקימו ועדה שתקדם את ההתחדשות העירונית מ’שומקום לשומקום’".
אדריכלית רות הרשקוביץ, בר הרשקוביץ אדריכלים, מומחית להתחדשות עירונית: "הממשלה יכלה לקדם התחדשות עירונית כוללת כבר לפני 10 שנים, כשלא היה כלל לחץ בשוק של מחסור בדיור וחבל מאוד שלא עשתה זאת. מאז זרמו מים רבים בירקון, אולם לצערי הממשלה מתעקשת על תכניות חסרות תוחלת דוגמת הסכמי גג ובניית מאות אלפי יחידות דיור במקומות שאיש אינו רוצה לגור בהם, וקיים מחסור כרוני בתשתיות. מוטב היה אם במקום הצהרות ספוראדיות, היו מקדמים תכנית לאומית כוללת להתחדשות עירונית באיזור הביקוש במרכז הארץ, היכן שהקרקע יקרה וקיים בזבוז משווע של זכויות בנייה. רק פעולה כזו יכולה באמת להוציא את שוק הדיור מהמשבר בו הוא נתון כרגע".
היזם חיים מאירוביץ, בעלי קבוצת מאירוביץ-גלנור: "מצחיק אותי. סבתא שלי היתה אומרת: ’נו שויין’. לקח למטה הדיור של האוצר כמה שנים לאשר עוד טיפטיפה זכויות לתמא 38, ואילו כעת מצהיר מנכ"ל משרד השיכון שהממשלה בה הוא חבר צריכה לשקול השתתפות בהתחדשות עירונית. זה מעט מידי ומאוחר מידי. עד כה קידמה הממשלה אלפי יחידות דיור בודדות במשך עשור שנים באמצעות תמא 38, שלא לדבר על עצירה כמעט מוחלטת בפינוי בינוי. במקום לדבר, אני ממליץ, שיתחילו לעשות: לסייע לעיריות, ליזמים, להסביר לתושבים. בינתיים, כך נראה, אין חדש תחת השמש".