ב-2011 מצאה ועדת טרכטנברג שקרוב ל-50 אלף דירות עומדות ריקות, חלקן בבעלות משקיעים זרים. הממשלה העבירה ב-2013 הוראת שעה שתאפשר לרשויות להכפיל את הארנונה על דירות ריקות עד 2016, אך תוצאותיה טרם פורסמו - זאת על אף שבחודש הקרוב יוטל על הכנסת לחדש אותה.
סגן ראש עיריית ירושלים עופר ברקוביץ’ אמר הבוקר בדיון בוועדת השקיפות של הכנסת בראשות ח"כ סתיו שפיר, כי הכלים העומדים לרשות העיריות לאיתור דירות רפאים אינם מספקים. "התחלנו לחייב השנה בעלי דירות רפאים בארנונה מוגדלת אך אנחנו לא מספיק חזקים לממש את תקנות השעה וההחלטות שהוחלטו".
עם חקיקת תקנות ההסדרים בוועדת הכספים של הכנסת בשנת 2013, נקבע כי ההגדרה למבנה מגורים שאינו בשימוש היא "מבנה מגורים שלא התגורר בו איש דרך קבע בתשעה מבין שנים עשר החודשים שקדמו ל-1 בדצמבר שלפני שנת הכספים שבעדה מוטלת הארנונה".
משה לוי, מנהל אגף הגביה בעיריית ירושלים אמר: "הסתמכנו על קריאות מונה מים נמוכות ושלחנו לתושבים מכתבי התראה שהם עומדים להיות מחויבים בארנונה גבוהה. איתרנו בסופו של דבר 1400 דירות שפירושן חיוב נוסף של 10 מיליון ₪ . עד עכשיו הצלחנו לגבות כ-4 מיליון ₪". עוד אמר כי יש פניות ועררים של התושבים. "בסיכומו של יום בגלל שאנחנו מסתמכים רק על מים, אנחנו מטרטרים את הציבור. היינו רוצים להשתמש גם בנתונים של חברות החשמל."
ח"כ דב חנין הציע לגבש הצעת חוק לאפשר נגישות לנתוני הגז והחשמל כדי לאפשר איתור אפקטיבי של דירות רפאים. "זהו אחד האתגרים החשובים ביותר שעומדים לפנינו אם אנחנו רוצים לאפשר לערים להיות ערים של מגורים לבני אדם. ציבור שוכרי הדירות – כ-2 מיליון ישראלים, נמצא במצוקה מאוד והממשלה באופן עקבי מתעלמת ממצוקות הציבור הזה".
אלי מלאכי מעיריית תל אביב ציין כי בתל אביב ישנן רק 1000 דירות שהעירייה מצליחה לגבות מבעליהם ארנונה מוגדלת. "בתל אביב החלטנו שאם הצריכה של מים היא אפס אזי מדובר בדירת רפאים".
ח"כ תמר זנדברג אמרה בדיון כי הרבה מהכלים שאנחנו רוצים להשתמש בהם כדי להגדיל את היצע דירות השכירות בשוק הגיעו מהשטח, מאקטיביסטים ומהרשויות המקומיות, "אבל התחושה היא שכל הזמן שומעים למה לא, ובינתיים בשטח יש עוד ועוד דירות פנויות".
יובל טלר ממשרד האוצר התייחס לנתונים שהוצגו :"התקבלה החלטת ממשלה על הארכה של תקנות השעה והן צריכות להגיע לכנסת לדיון בוועדת הכספים. מדובר בפיילוט ואנחנו לא יודעים להגיד כמה התקנות הועילו בפועל".
לפי משרד האוצר ההערכה היא כי כיום ישנן 43 אלף דירות ריקות, בעיקר בירושלים, תל אביב, חיפה ונתניה. עם זאת, עד כה הצליחו הרשויות להטיל כפל ארנונה רק על 1400 דירות ריקות בירושלים, 1000 בתל אביב וכמה מאות בחיפה.
יו"ר הוועדה ח"כ שפיר סיכמה את הדיון: "הממשלה חוזרת פעם אחר פעם להתמודד עם מצוקת הדיור אבל לוקח לה המון זמן לתקן את התיקונים הנדרשים בחוק. אנחנו כבר נגררים עם זה כבר חמש שנים ובשנה השישית אין מספיק נתונים לגבי יעילות החקיקה".
היא הוסיפה כי יש פער גדול מדי בין ה-48,000 דירות הרפאים עליהן דובר בנתוני ועדת טרכטנברג לעומת 3000 הדירות שאותרו על ידי העיריות שהשתתפו בפיילוט הגביה המוגדלת.
"אני מצפה ממשרדי הממשלה לערוך מעקב ברור ושקוף על הנתונים ולבדוק יעילות, כדי לבחון כלים נוספים שניתן לספק לרשויות כדי שישוחררו דירות לשוק השכירות והרכישה.
אין הצדקה לעיכוב שלחמש שנים מיום זיהוי בעיה לרגע התחלת הביצוע. אם הממשלה מבינה את גודל משבר הדיור עליה לפעול ביעילות רבה בהרבה".
חה"כ שפיר ביקשה שלקראת הדיון בוועדת הכספים על חידוש התקנות לשנת 2017 יתקיים מפגש בין השלטון המקומי , למשרד האוצר ולמשרד הפנים על מנת להחליף נתונים "כי עלה מן הדיון בוועדה שלא היה שיח שוטף של העברת נתונים בין הרשויות השונות".