כפי שהודיע בנק ישראל ב-28.7.2016, בחנה הועדה המוניטרית את תדירות קבלת החלטות הריבית בישראל. בתום מספר דיונים שהתקיימו בנושא, החליטה הועדה לעבור במהלך שנת 2017 מתדירות של 12 החלטות בשנה, הנהוגה כעת, לתדירות של 8 החלטות בשנה.
בשבועות הקרובים יודיע בנק ישראל על המועד המדויק שבו יתבצע השינוי, ויפרסם את לוח מועדי החלטות הריבית לשנת 2017.
כלי המדיניות המרכזי של בנק ישראל, כמו גם של רוב הבנקים המרכזיים בעולם, הוא הריבית המוניטארית. ההחלטה על הריבית מתבצעת בתדירות קבועה מראש, אך תדירות ההחלטות במדינות ה-OECD אינה אחידה. במספר בנקים מרכזיים, וגם בישראל, תדירות ההחלטות על הריבית היא חודשית, אולם ברוב הבנקים ובכללם של המשקים הגדולים, מתקבלות החלטות 8 פעמים בשנה (פעמיים ברבעון), או פחות מכך -בחלק מהבנקים מתקבלות החלטות בתדירות של 6 או 4 פעמים בשנה.
בבנק ישראל מציינים כי השונות בעולם, כמו גם הפחתת התדירות במספר בנקים מרכזיים בשנים האחרונות, מצביעות על כך שאין בהכרח תדירות קבלת החלטות אחת שהיא הנכונה, והשאלה מהי התדירות האופטימאלית נותרת שאלה פתוחה. שאלה זו נבחנה עתה בבנק ישראל מחדש, ובייחוד נבדקו יתרונותיה וחסרונותיה, והאפשרות להפחית את מספר ההחלטות בשנה ל-8 כאמור.
הבדיקה מעלה שקיימים יתרונות וחסרונות למצב בו תדירות ההחלטות היא 8 בשנה, לעומת המצב הקיים. שלושה מתוך ארבעה חברי ועדה סברו שהיתרונות במעבר לתדירות של פעמיים ברבעון גדולים מהחסרונות שיש בו, ואילו חבר ועדה אחד סבר שהחסרונות עולים באופן משמעותי על היתרונות, ולכן התנגד להחלטה.