אילנית שרף, מנהלת מחלקת מחקר ברוקראז’ בפסגות, פרסמה היום התייחסות להודעת ההתפטרות של מנכ"ל כיל, סטפן בורגס.
לדברי שרף, "התפטרותו הפתאומית של מנכ"ל כיל בסוף השבוע האחרון העלתה סימן שאלה גדול. שיחה עם החברה לא הועילה ביום שישי ורק הוסיפה ערפל סביב נושא העזיבה הפתאומית כאשר הכתבות בדבר הסיבות לעזיבתו רק הגבירו את סימני השאלה, והובילו אותנו לשאול שאלות לא רק סביב סיבת העזיבה האמתית אלא גם סביב תפיסת השוק את האמירות של החברה בנוגע לעזיבה וחוסר האמון שעשוי להירקם סביב הנושא.
"אנחנו כמובן לא יודעים לספק תשובות ולהצביע על הסיבה האמיתית אבל כשמנכ"ל עוזב טרם סיים לעצב מחדש וליישם את האסטרטגיה הרב שלבית שהוא מנהיג מיום כניסתו לתפקיד, לאחר שיוה"ר של הקבוצה עזב מספר חודשים לפני, אנחנו בוחרים להניח שסיבת העזיבה אינה קשורה בסיבות אישיות והיא כנראה נובעת בשל חוסר הסכמה פנימית לגבי המשך התוכנית האסטרטגית של קבוצת כיל, כפי שהנהיג אותה עד כה המנכ"ל היוצא.
"נוכח מצב שוק הדשנים בשנים האחרונות והעלייה הצפויה בהצעים בשנים הבאות, שם לו בורגס למטרה לצמצם את ההוצאות בקבוצה ולשנות מיקוד. שינוי מיקוד בתוכנית האסטרטגית נקבע בשני רבדים: גידול הפעילות מחוץ לישראל בכדי להקטין תלות בזיכיון של ים המלח. הרובד השני מתייחס לגידול בפעילות של דשנים מורכבים על חשבון פעילות דשני סחורות נוכח הירידה הדרמטית במחירים שנובעת בין היתר מגידול הצפוי בהצעים.
"לחברת כיל אין השפעה על שוק הדשנים, על הכמויות והמחירים. לכן שינוי יכול להיות רק כתוצאה משינוי בתוך החברה וגם אז הוא מאוד מוגבל! הרי שורש הבעיה בתעשייה נובע מגידול בכמויות הפוטנציאליות בעתיד כתוצאה מהגדלת מכרות קיימים והקמה של מכרות חדשים. לכיל אין באמת יכולת לשנות את פני התעשייה ונראה כי הרצון של המנכ"ל היוצא להגדיל את הפעילות בחו"ל ולבצע רכישות על מנת להקטין את התלות בים המלח, כאשר המצב בתעשייה נראה לא יציב כרגע, לא בא בקנה אחד עם הרצונות של הבעלים.
"כן אפשר לציין את אסטרטגיית ההתייעלות ומיקוד בדשנים מורכבים כאסטרטגיה שאמורה לשפר את שולי הרווחיות של החברה, אך להערכתנו ההשפעה של מיקוד במוצרים מורכבים תבוא לידי ביטוי בדוחות של כיל כאשר רמת המחירים באשלג הינם סביב 200 דולר והיא כמעט ולא תהיה מורגשת ברמות מחירים של 400 דולר לטון. כלומר, מחירי האשלג ממשיכים להיות מאוד דומיננטיים ולקבוע את היקף הרווחיות של החברה ולכן לאסטרטגיה הזו יש השפעה מאוד מוגבלת ואת תוצאות הפעילות עדיין קובעת התנודה במחירי האשלג.
"ההבנה שלנו שההצלחה של עקיבא מוזס נשענה על שוק בו רמות המחירים נסקו ואף הגיעו ל- 700 דולר לטון מובילה אותנו גם להבנה שהאתגר שהתמודד עמו בורגס בשנות כהונתו נשען על הנסיגה במחירי הדשנים לרמות שפל של העשור האחרון לכ- 200 דולר והשינויים שהנהיג בורגס בתקופת כהונתו יכולת מוגבלת באשר לשינוי התוצאות.
"נזכיר רק שחמש השנים האחרונות (השנים הרעות) בשוק הדשנים האחרונות היו בסימן מאבק החברות בירידה בביקושם כתוצאה מהרעה במצבם של החקלאים בשווקים הרלוונטים, נוכח הירידה במחירי הסחורות החקלאיות ונוכח שינויים חדים שנרשמו ביחסי המטבעות המקומיים אל מול הדולר. אלו הובילו לירידה חדה במחירי הדשנים ובעיקר במחירי האשלג. חמש השנים הבאות (השנים היותר רעות?) צפויות להיות בסימן מאבק בעלייה בהיצעים כתוצאה מהרחבת מכרות קיימים ופתיחת מכרות חדשים שצפויים להוסיף כ- 12 מיליון טון אשלג עד שנת 2020.
"השינוי במצב החברות תלוי ביכולת של החברות הגדולות לשלוט בכמויות. שליטה בכמויות והידוק השוק יובילו לעלייה במחירים (בדומה למגמה לה אנו עדים בשבועות האחרונים, ומאז החתימה על החוזים בסין והודו). ההפך כמובן יותיר את השווקים ברמות המחירים הנוכחיות ואף גרוע מכך. כפי שציינו, למרות שכיל מספקת כ- 10% מהכמויות הנמכרות מידי שנה בשווקים, היא אינה מספיק גדולה כדי לשנות את המציאות בשווקים והיא תמשיך להתנהל בתוך התעשייה בהתאם למגמות המוכתבות על ידי השחקניות הגדולות ובהתאם לביקושם, כאשר זהות המנכ"ל כנראה לא תשנה את המציאות הזו", סיכמו בפסגות.