"מתחילת השנה ישנה עלייה בתנועות ההון הנכנסות נטו אשר עקביות עם ’שקל חזק’". כך עולה מסקירת המאקרו השבועית של לאומי, פרי עבודתם של אנשי אגף כלכלה בבנק בראשותו של ד"ר גיל בפמן. להלן הסקירה המלאה:
"מנתונים שפורסמו על ידי בנק ישראל, עולה כי ההשקעות הישירות במשק על ידי זרים ("FDI") הסתכמו בחודש יולי השנה בכ-0.5 מיליארד דולרים, כאשר עיקר הפעילות התרכזה בענפים: פעילות מקצועית, מדעית וטכנית; ומידע ותקשורת.
"מדובר בהיקף השקעה דומה לזה של החודשיים הקודמים, המצביע על המשך המגמה החיובית בהשקעות הישירות הנכנסות למשק מתחילת השנה. התפתחות זו, בשילוב עם מימושים של השקעות ישירות מצד ישראלים בחו"ל, הובילו להמשך הגידול בעודף בהשקעות הישירות הנכנסות נטו (ההשקעות הנכנסות לישראל בניכוי השקעות ישירות של ישראלים בחו"ל).
"במקביל, תושבי חוץ השקיעו בישראל השקעות פיננסיות בהיקף מתון ביותר, זאת בדומה להיקף ההשקעה בחודש יוני. עיקר ההשקעה התרכזה באגרות חוב ממשלתיות ובמניות, ומנגד נרשמו מימושים בהשקעות הפיננסיות קצרות הטווח (מק"מ).
"תושבי ישראל מימשו נטו השקעות פיננסיות בחו"ל בסכום של כ-450 מיליון דולר, בניגוד להשקעה של כ-240 מיליון דולר בחודש יוני. המימושים התבצעו באמצעות מכירה של מניות זרות בחו"ל על ידי משקיעים מוסדיים אשר קוזזו בחלקם על ידי השקעה באגרות חוב זרותוהשקעה במניות מצד משקי הבית. בסך הכול, חודש יולי מצביע על עודף של תנועות הון פיננסיות נכנסות נטו, זאת בהמשך למגמה מתחילת השנה.
"במבט כולל, בשנת 2016 (אומדן שנתי המבוסס על נתוני החודשים ינואר-יולי) קיים עודף הן מצד ההשקעות הישירות נטו והן מצד ההשקעות הפיננסיות. עודף זה, בשילוב עם העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, מהווים גורמים בסיסיים (בשילוב עם סביבה פיסקאלית יציבה) שממשיכים לתמוך ב"שקל חזק" יחסית מול סל המטבעות, זאת למרות פעילותו של בנק ישראל בשוק המט"ח, מעת לעת.
"הדבר מהווה אתגר לקובעי המדיניות הכלכלית בישראל, שכן חוסנו של השקלמקשה על התפתחות היצוא הישראלי בעיקר בענפים אשר הכנסותיהם רגישות לשינויים בשע"ח, ולכך ישנההשפעה שלילית רוחבית ומצטברת על הפעילות הכלכלית במשק.
"בנוסף, ה"שקל החזק" מקשה על החזרת האינפלציה לתוך גבולות יעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%), כיוון שמוצרי היבוא בסל הצריכה הינם זולים יותר במונחי שקל. מצב זה תומך בהמשך סביבת אינפלציה נמוכה מאוד בישראל, אשר בולטת גם בהשוואה בינלאומית.
"האינפלציה נמוכה מאוד בישראל ובולטת בכך גם בהשוואה בינלאומית: מדד המחירים לצרכן במדינות השייכות לארגון ה-OECD עלה בממוצע בשיעור של 0.8% ב-12 החודשים האחרונים שהסתיימו ביולי השנה. מדובר בעלייה קלה בקצב האינפלציה הממוצע בהשוואה לזה של שנת 2015 (0.6%), אולם עדיין מדובר באינפלציה שנתית מתונה, הנמוכה משמעותית בהשוואה ל-2014, אז עמדה האינפלציה השנתית על 1.7% בממוצע.
"ההתמתנות בקצב האינפלציה בקרב מדינות ה-OECD, נבעה בעיקר מהירידה במחירי האנרגיה והסחורות בעולם. ירידה זו הינה, בין היתר, תוצאה של צמצום בהיקפי הביקוש הגלובאלי, שחל על רקע האטה בפעילות הכלכלית ברחבי העולם. ירידת המחירים החלה במהלך שנת 2014 והחריפה בשנת 2015, ולכן תרמה לירידת האינפלציה במרבית המדינות המפותחות.
"שנת 2015 הסתכמה בירידה ממוצעת של כ-47% במחיר הנפט, זאת לאחר ירידה של כ-9% ב-2014. בנוסף, מחירי הסחורות בתחום המזון והמשקאות ירדו בכ-19% ב-2015, ומחירי התשומות לייצור בכ-15%. שנת 2016 צפויה אף היא להסתכם בירידות מחירים, אם כי, במידה מתונה יותר.
"מגמה של ירידה בקצב האינפלציה, נרשמה גם בישראל. כך, שיעור האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים שהסתיימו ביולי השנה, הסתכם במינוס 0.6%, לעומתמינוס 0.2% בסוף 2014 ו-1.8% בסוף 2013. עם זאת, יש לציין שהנתון לחודש יולי משקף עלייה קלה בהשוואה לסוף 2015, אז עמדה האינפלציה השנתית על מינוס 1.0%. שיעור השינוי השנתי של המדד בישראל מצוי בתחום השלילי ברציפות מאז חודש ספטמבר 2014, והינו נמוך בהשוואה לרוב מדינות ה-OECD האחרות ונמוך אף בהשוואה לממוצע האיחוד האירופי.
"בהקשר זה, נציין כי ירידת מדד המחירים לצרכן בישראל הייתהחדה יותר מאשר ב-OECD, בין היתר, כתוצאה מירידות מחירים נוספות, ייחודיות לישראל, רובן ביוזמה ממשלתית ובעלות אופי חד-פעמי, כגון: הפחתת המע"מ, הפחתת מחירי המים והחשמל, הוזלת ביטוח החובה, ביטול אגרת הטלוויזיה ועוד; וכן בשל תיסוף מתמשך בשער החליפין של השקל. התפתחות זו, לצד הרמה הנמוכה של האינפלציה הצפויה במבט קדימה (על פי שוק ההון), מצביעה על "סביבת אינפלציה" נמוכה מאוד בישראל, אשר בולטת בהשוואה בינלאומית.
"במבט קדימה, שיעור השינוי השנתי של מדד המחירים לצרכן בישראל, צפוי לעלות באופן הדרגתי מאוד ולצאת מהתחום השלילי ולעבור לסביבה חיובית מתונה מאוד לקראת סוף השנה, כאשר סעיף הדיור (מבוסס שכר דירה) צפוי להמשיך להיות גורם ההתייקרות הדומיננטי במדד בחודשים הבאים.פירוש הדבר, שהאינפלציה בשנת 2016 תוסיף להיות נמוכה באופן משמעותי מיעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%).
"בחודש אוגוסט חל שיפור בפעילות ענפי התעשייה, בעוד שבענף הקמעונאות חלה הרעה: על פי סקר הערכת מגמות בעסקים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחודש אוגוסט השנה עמד מאזן הפעילות הכוללת על 18.2%. כלומר, מספר המנהלים שדיווחו על הטבה בפעילות היה גבוה יותר מאלו שדיווחו על הרעה בפעילות. נתון זה מצביע על ירידה קלה במאזן הכולל בהשוואה לחודשיים הקודמים בהם עמד המאזן על 18.6%. הפירוט הענפי מלמד שהירידה חלה בעיקר על הרעה במאזן של ענף הקמעונאות.
"מנגד, חל שיפור במאזן של ענפי התעשייה והמלונאות, ויציבות בענפי הבינוי והשירותים. יש לציין כי סדרות הנתונים עודכנו לאחור על ידי הלמ"ס והותאמו לשאלון החדש, ולכן ניתן להציגם החל מינואר 2015.
"ההרעה המשמעותית ביותר בסקר הנוכחי נמדדה בענף הקמעונאות, זאת בניגוד למגמה החיובית המתמשכת בצריכה הפרטית שמשתקפת גם בנתוני החשבונאות הלאומית. המאזן הכולל בענף זה נמצא ברמתו הנמוכה ביותר מאז חודש דצמבר 2015, ובנוסף חל גידול בהיקף מלאי הסחורות שמחזיקות החברות בענף, על רקע ירידה חדה יחסית בהיקף המכירות בחודש אוגוסט. עם זאת, יש לציין שהחברות הפועלות בענף צופות שיפור בחודש הבא בכל רכיבי המאזן.
"מנגד, בענפי התעשייה חל שיפור במאזן, הודות לשיפור במרבית מדדי הפעילות, ובכללם: היקף הייצור, היקף ההזמנות ליצוא ולשוק המקומי ומספר המועסקים, בעוד שבהיקף המכירות נרשמה ירידה. במבט קדימה, הציפיות לחודש הבא הן לשיפור בהיקפי הייצור וההזמנות.
"בנוסף, יש לציין כי שיעור ניצולת הייצור בתעשייהירד במהלך שמונת החודשים הראשונים של השנה (ינואר-אוגוסט). כך, שיעור הניצולת עמד באוגוסט על 82.3% לעומת 83.4% בדצמבר אשתקד. הירידה הבולטת ביותר חלה בענפי הטכנולוגיה המסורתית, בעוד שבענפי הטכנולוגיה המעורבת-עילית ומעורבת-מסורתית נרשמו ירידות מתונות יותר. התפתחות זו, מצביעה על ירידה בתפוקה המיוצרת בפועל ביחס להיקף הייצור הפוטנציאלי. דהיינו, ישנה עלייה בכמות גורמי הייצור (בעיקר מכונות וציוד) שלא מנוצלים, דבר אשר מפחית את הדרישה להשקעות חדשות בתחום זה. מנגד, בענפי הטכנולוגיה העילית נרשמה עלייה ושיעור ניצולת הייצור בקבוצה זו הינו גבוה בהשוואה ליתר הקבוצות.
"במבט קדימה, להערכתנו, הערכות החברות בחודשים הבאים ומידת האופטימיות שלהן יושפעו מצעדי המדיניות הכלכלית העתידיים של הממשלה, אם יגובשו, להאצת הצמיחה בסקטור העסקי מעבר לנעשה בתחום הבנייה למגורים", סיכמו בלאומי.