להלן דבריה של הממונה על הגבלים עסקיים, מיכל הלפרין, לסיכום הסימפוזיון על מחיר מופרז:
הסוגיה של מחיר מופרז עוררה עניין רב ודיון ציבורי ער כשפורסם לראשונה גילוי דעת 1/14. למעשה מאז לא ירדה הסוגיה בפועל מסדר היום. בצד ביקורת שהושמעה על גילוי הדעת 1/14 הוא הניב גם שורה ארוכה של תובענות ייצוגיות אשר ביקשו לעשות בו שימוש בשורה ארוכה של ענפי משק שונים. בנוסף רשות הגבלים עסקיים עצמה ריכזה מאמץ רב בניסיון למצוא באופן יזום תיק שבו ניתן יהיה לנקוט בצעדי אכיפה כנגד מחיר מופרז.
גם ההעמדה של גילוי הדעת לשימוע ציבורי מחודש באפריל האחרון עוררה דיון ציבורי ער. מאמרי דיעה, כתבות עיתונאיות וטלווזיוניות – כל אלה פרסו מגוון דעות רחב בכל הנוגע לעילה של מחיר מופרז.
אירוע הסימפוזיון של היום הוא אירוע שמסמן את סיום הליך השימוע המפורט והארוך שקיימנו בנושא הזה. במסגרת השימוע קיבלנו עמדות ממגוון גורמים החל מגורמי אקדמיה, המשך בגופים שעוסקים בהגשת תובענות ייצוגיות על מחיר מופרז, גורמים עסקיים ואנשי מקצוע מתחום ההגבלים העסקיים. כל העמדות שנשלחו לנו פורסמו באתר הרשות וניתן לעיין בהן. בנוסף ובמקביל התקיים דיון ציבורי ער בנושא במדיה – כתבות עיתונאיות וכתבות טלוויזיה עסקו בנושא והשמיעו דיעות שונות. במקביל לכל אלה גם רשות הגבלים עסקיים יזמה שיחות עם מומחים שונים.
הרשות פנתה גם לקבל את חוות דעתו של פרופ’ פרדריק ג’ני בנושא מחיר מופרז ומחיר לא הוגן. פרופ’ פרדריק ג’ני עומד מזה שנים רבות בראש וועדת התחרות ב- OECD ואחראי על מחקרי ה- OECD בתחום ההגבלים העסקיים ותחום התחרות. פרופ’ פרדריק ג’ני הוא מומחה בעל שם עולמי בתחום ההגבלים העסקיים. הוא פרופ’ לכלכלה ב- ESSEC Business School, Paris, הוא שימש בעבר כשופט בית המשפט העליון בצרפת. בימים אלה עומד פרופ’ ג’ני להשלים את חוות הדעת שלו לרשות הגבלים עסקיים בעניין מחיר מופרז. לכשתושלם גם חוות דעת זאת תפורסם.
על כל אלה מתווסף הסימפוזיון של היום, שאיפשר לנו לשמוע מגוון דעות, לחדד את העמדות, וזה היה מבחינתי מהלך מאוד מאוד מועיל.
בסימפוזיון של היום שמענו מגוון רחב של דעות בנושא מחיר מופרז. יש מי שאומר שאין להכיר בעילה של מחיר מופרז. מנגד העמדה הקוטבית היא שגילוי הדעת על מחיר מופרז אינו מרחיק לכת מספיק ויש להרחיב אותו ולהעמיק אותו. עמדה זאת יוצגה בפאנל של היום על ידי פרופ’ דיויד גילה. יש מי שמחזיק בעמדה שניתן להכיר בעילה של מחיר מופרז אבל יש לצמצמה למקרים שבהם אין כל סעד אחר.
יש מי שטוען שמקרים כאלה צריך להיות מטופל בדרך פיקוח על מחירים. יש מי שמוטרד מהשפעות שליליות שיכולות להיות להתערבות במחיר על התנהלותו התקינה והחופשית של המשק (למשל פרופ’ עומר מואב שהביע את חששותיו) ויש מי שסבור שהחשש מפגיעה בתמריצים הוא גדול מידי (פרופ’ יוסי שפיגל הדגיש את הדברים האלה). מגוון הדעות מלמד עד כמה הסוגיה היא כבדת משקל, מורכבת ולא טריוויאלית בכלל.
הסוגיה של מחיר מופרז היא בעלת פנים רבות. ראשית, קיימת השאלה הבסיסית, האם יש לראות מונופול שגובה מחיר גבוהה כעבריין, כמי שמפר את דיני ההגבלים העסקיים.
גם אם חצינו את השלב הזה, עולה השאלה המהותית מהו מחיר מופרז (או מחיר בלתי הוגן) – האם כל מחיר שהוא מעל מחיר שהיה נגבה בשוק תחרותי משוכלל הוא מחיר מופרז או שראוי לאמץ עמדה שלא כל מחיר שהוא מעל מחיר תחרותי הוא מחיר מופרז.
שלישית, עולה השאלה אם בקביעה כי נגבה מחיר מופרז יש להתחשב גם בעקומת הביקוש ובנכונותם של לקוחות לשלם עבור מוניטין, איכות, יוקרה, אופנה. אם מישהו רוצה לקנות שטוחים במקום בייגלה – והוא מוכן לשלם עבור כך – האם יש לכך משמעות מבחינתנו.
השאלה הרביעית שנדרשת בדיון בעילת מחיר מופרז היא, איך מייצרים כלל וודאי מהו מחיר מופרז כך שמונופולים יוכלו להתאים את התנהגותם לסטנדרט שנקבע ולהתנהל באופן שהם יודעים שאינם חשופים לסנקציות ובאופן שירתיע אותם בצורה אפקטיבית. בהקשר זה עולה השאלה, האם יש לקבוע רף כלשהו כדוגמת כלל נמל המבטחים שנקבע בגילוי דעת 1/14 ואם קובעים כלל נמל מבטחים איך מתאימים אותו לכל ענפי המשק אשר שונים זה מזה באופיים ובמודל העסקי שלהם.
כמו כן מתבקשת השאלה איך מונעים את התופעה לה היינו עדים במהלך השנתיים וחצי מאז פורסם גילוי דעת 1/14, ולפיה כלל נמל המבטחים הפך בפועל מנמל מבטחים לנורמה קובעת ולפיה כל חריגה מנמל המבטחים מהווה למעשה הפרה של הדין.
השאלה החמישית היא איך יוצרים מנגנון טיפול במחיר מופרז שמתכתב עם משטר הפיקוח על מחירים שקיים במדינת ישראל ומפוזר בין רגולטורים שונים.
ולבסוף עולה השאלה שהיא האחרונה אבל לא בהכרח הפחות חשובה – כיצד ניתן לייצר אכיפה אפקטיבית של מחיר מופרז והאם התשומות הרבות הדרושות מהרשות לצורך בחינת מחיר מופרז והוכחתו שוות את התוצאה שתביא עימה פעולת האכיפה של מחיר מופרז.
העילה של מחיר מופרז היא עילה חריגה בחוק ההגבלים העסקיים. שאר העילות שבהן עוסק חוק ההגבלים העסקיים הן בכללן עילות שנועדו לקדם תחרות והן מבוססות על ההנחה הבסיסית שעלינו לחתור למשק תחרותי ולהסיר את המפגעים שעומדים על דרכה של התחרות. עילת המחיר המופרז היא אחרת. העילה מניחה שלא ניתן להגיע לתחרות. ההנחה הטמונה בבסיס העילה היא שלא ניתן יהיה להביא לשיפור המצב באמצעות הכנסת תחרות לענף / לשוק ולכן לכל הפחות צריך לרסן את המונופול ולוודא שאינו גובה מחירים מופרזים. משמעות הדברים היא שעילת המחיר המופרז "מרימה ידיים" בכל הנוגע לאפשרות להשיג תחרות.
ישנו עקרון אחד שעליו אני אשמור בקפידה רבה – עקרון של מדיניות שקופה וברורה. אם יש לרשות מדיניות מסוימת היא צריכה לשקף אותה החוצה בדיוק ובפתיחות ולנהוג לאחר מכן בהתאם למדיניות שנקבעה על ידה. לציבור מגיע לדעת מהי עמדתה של הרשות ומה מדיניות האכיפה שלה והקהילה העסקית חייבת לדעת על מנת שתוכל להתאים את עצמה ולהיערך בהתאם.
בימים הקרובים אנו מקווים לקבל את חוות הדעת של פרופ’ פרדריק ג’ני. אנו נעמיד אותה לעיון הציבור כמובן. אנו מתכוונים לפרסם בשבועות הקרובים לשימוע ציבורי את טיוטת גילוי הדעת החדש של רשות הגבלים עסקיים בעניין מחיר מופרז. הטיוטה תבטא הרבה מהתובנות שלמדנו מהשוק בחודשים האחרונים והיא עצמה תעמוד כמובן להערות וביקורת.
אני מודה לכולכם שבאתם והשתתפתם בדיון על הנושא החשוב הזה. מן הסתם הדיון לא תם ועוד נשוב להידרש לסוגייה בעתיד.