יוג’ין קנדל, לשעבר ראש המועצה הלאומית לכלכלה, נשא דברים בפתיחת הכנס בנושא מחיר מופרז. קנדל טען בין היתר כי "רשות הגבלים היא הגוף האחרון שצריך לפקח על מחירים". להלן עיקרי הדברים:
"אני חושב שאני בין הבודדים בישראל שהעביר חוק בכנסת להגבלת מחירים, למרות התנגדות של הגבלים עסקיים, בנושא ספרים. בשבוע אחד קרא לי עיתון גם בולשביק וגם קפיטליסט חזירי, בשני עניינים שונים... לפעמים צריך להתערב בסוגיית המחירים..
"אני לא רוצה מחיר גבוה כשאני בצד הקונה, לכן זה משהו מאוד פופולרי. בהרבה מקרים אנשים צודקים כשהם אומרים שגם מבחינת יעילות וגם מבחינת אקוויטי זה לא יעיל להשתמש במחירים לאלוקציה של מוצרים במחסור. למשל, אם יש אוניה טובעת ומגיעים אנשים עם פציעות - אתה לא רוצה שמי שיכול לשלם הכי הרבה יטופל ראשון. זה גם לא יעיל וגם לא פייר. בתחומים רבים אנחנו יוצאים מהתחום הזה. אבל ברוב המקרים לא.
"יש כמה סיבות טובות למה ממשלה לא צריכה להתערב במחירים. כלכלן רוסי כתב ב-1923 ואמר שבלי מחירים שנקבעים על ידי שוק אי אפשר לנהל כלכלה כי בעצם אין שום יצירת ערך אוטונומית, אתה לא יודע מה הערך של הדברים לפני שאתה נותן למחירים לנוע. זה היה למזלו רק לפני התקופה הסוציאליסטית ולכן זרקו אותו מערבה ולא מזרחה. רוסיה הלכה עד הסוף בנושא הזה ואמרה שלא צריך את השוק, קבעה את המחירים ויצרה חוסרים רבים. יש את הגישה האחרת, האומרת שאתה לא יכול לדעת מה המחירים. עדות שלו אפשר לראות בקנדה, שם נאמר שבעבר ניסינו לפקח על מחירם הגז אך המחירים משתנים כל כך מהר כך שהמחיר או יצר מחסור או היה גבוה מדי. זה בוטל ב-84, כמו האמריקאים.
"יש סיבה נוספת המדברת על תמריצים: עצם זה שאני יודע שיכול להיות פיקוח מחירים יוצרת אי-וודאות, דבר שמעלה את ערך ההון ומביא לעליית מחירים. הממשלה לא מתייחסת לזה, שכשהיא מפילה אי וודאות היא מעלה את העלות לתעשייה ולצרכנים. נקודה נוספת היא נקודה של קושי לבטל פיקוח מחירים. במיוחד אם המחירים נקבעים נמוך מדי או גבוה מדי.
"כמו שראינו גם בארגנטינה וגם במצרים, ארגנטינה באותו זמן מכרה גז ב-3 דולר לצרכנים וייבאה ב-14 דולר. אי אפשר היה לשנות זאת פוליטית כי זה היה מביא למחאה חריפה מדי. בישראל יש פיקוח על כל נושא הבריאות. מערכת המחירים לגמרי לא נכונה, קל להראות זאת, אך אי אפשר לשנות זאת כי המערכת התרגלה לכך ועשתה לזה אופטמיזציה. בכלכלה פוליטית קשה מאוד לזוז. אם אתה נכנס לפיקוח מחירים אתה צריך לדעת שזה להרבה זמן.
"דבר אחרון: פעם המדינה ניסתה לשלוט בסחר החליפין של הדולר ועדיין היתה סוחרת בשוק שכל אדם היה מפרסם את מחיר הדולר השחור בעמוד הראשון. לא קובה ולא אחרים הצליחו לפקח על המחירים. זה מייצר השפעות נלוות דוגמת שוחד, שוק שחור וכו’. אנחנו רואים איך זה זולג בחזרה למערכת הבריאות. זה לא ילך כי זה לעולם לא הלך.
"אז מחד, אנחנו לא רוצים לשחרר את המחירים לגמרי וצריך איזשהו פיקוח. מצד שני, כשיש את האפשרות, זה הדבר הכי פופולרי שקל להסביר ולכן יש לחץ בלתי נלאה לדבר הזה. מה זה אומר לאנשים שהם לא פוליטיקאים אלא לאנשי מקצוע בממשלה? אני משווה את זה לחומה ולשוער בבעיטת עונשין. מבחינת חומה, צריך להיות חזק ואיתן ולהגן על אזורים רגישים בגוף...
"מבחינת שוער, זה אומר שאסור לפספס אף כדור. אנחנו צריכים ללמוד ממקומות אחרים. אם במקום אחר עשו כבר את הטעויות, למה לחזור על זה אצלנו? יש בעיה: מחיר הוגן זה מושג לא מוכר בכלכלה. אני לא בטוח שהוא מוכר במשפטים. מה זה אומר? למשל - אם עולה לי לייצר תרופה 10$. מהו מחיר סביר לתרופה? 100$? אי אפשר לשכנע אף אחד שלגבות 100$ על משהו שעולה 10$ זה הוגן. כולם יגידו שזה לא הוגן. ברגע זה הרגנו את המחקר הרפואי. אז אולי אפשר להגיד להם ’הם השקיעו הון’? אז בואו ניתן להם תשואה נורמלית על ההון. אך קשה להסביר את זה, לפקידים ולפוליטיקאים. אם אני משקיע בתיק מבוזר של אותו תחום.
"איזו חברה בראש צלול תכנס לפרויקט כשהיא תצטרך להשקיע את זמן הניהול ותשומת הלב, כשהיא יכולה לקבל את אותה תשואה בשוק המניות בשוק מבוזר? זה פשוט חוסר הבנה ואי אפשר לשכנע אף אחד. אנחנו צריכים ללמוד מימון עד הסוף ולא רק את המבוא. אנחנו צריכים לקחת יועצים, כממשלה, שאנחנו לא יודעים מה הם יגידו מראש. שיתנו לנו קונטרה. ואנחנו צריכים תמיד להשוות את האלטרנטיבות. יש צורך בשת"פ בין המשרדים הממשלתיים וזה דבר קשה.
"אך מי צריך לעשות את זה? אני חושב שרשות ההגבלים היא האחרונה שצריכה לעשות את זה. מכמה סיבות: ראשית, אין לה סט של כלים, בעיקר כלכליים. כשאתה למשל שוקל אם הגבל עסקי הוא חוקי או לא, אתה לא שואל אם הוא העלה מחירים או לא. אם הוא לא חוקי, אז הוא לא חוקי per se. לכן אני לא מבין איזה סט כלים יש לרשות ההגבלים לדבר על מחיר הוגן. דבר שני, זה מסוכן לתת להגבלים לעסוק בשני הדברים האלה ביחד. בעיני, הגבלים הם השופט בקרב איגרוף בין שתי חברות. עכשיו אתה אומר - אם השופט לא הצליח וצד אחד ניצח, אנחנו מאפשרים לשני, החלש יותר, לתת נוק אאוט עם מקל בייסבול.
"מאיפה זה מגיע? הלחץ הציבורי והלחץ מירושלים נובע מזה שיש רצון להוריד מחירים ויש פה גוף שאפשר דרכו לעשות את זה. יש לי כמה הצעות בשבילכם: יש צה"ל, משטרה, שב"כ... בואו ניתן גם להם ונעשה תחרות, מי מוריד מחירים יותר. הכי פשוט זה לתת לכל ח"כ תעשייה משלו שהוא או היא יוכלו להוריד שם מחירים", סיכם קנדל.