הבוקר פורסמה הסקירה הכלכלית השבועית, "השבוע במאקרו", מאת אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן - להלן עיקרי הדברים:
"שיעור האבטלה במשק נותר בחודש יולי ברמת שפל של 4.7% - בחודש יולי שיעור האבטלה בקרב בני 15 ומעלה נותר על 4.7%, בדומה לרמתו מהחודש הקודם (נתון מנוכה עונתיות). במקביל, חלה עלייה מתונה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה ל-64.3% לעומת 64.2% בחודש יוני.
"עלייה זו, חלה על רקע תוספת של כ-19.5 אלף מועסקים (מרביתם בגילאי העבודה העיקריים), אשר הייתה גבוהה משמעותית מהחודשיים שקדמו. עם זאת, יש לציין כי חלה ירידה במספר המועסקים במשרות מלאות לצד עלייה של 23.7 אלף מועסקים במשרות החלקיות – התוספת הגדולה ביותר מאז חודש נובמבר 2015 – זאת בניגוד למגמה בחודשים האחרונים.
"בקרב גילאי העבודה העיקריים (גילאי 25-64), להם מיוחסת השפעה גדולה יותר על שוק העבודה ועקב כך גם על הביקושים המקומיים במשק (בעיקר מסיבות של גודל כוח העבודה ושכר גבוה יותר ביחס לגילאי עבודה צעירים יותר) נרשמה עלייה קלה בשיעור האבטלה ל-4% לעומת 3.9% בחודש יוני, ובמקביל, חלה עלייה בשיעור ההשתתפות לרמה של 80.0% לעומת 79.8% בחודש הקודם.
"יש לציין כי מרבית המועסקים שנוספו לשוק העבודה בשנים האחרונות נקלטו בשכר נמוך מהממוצע. הענפים הבולטים הם: ענפי המסחר, שירותי אירוח ואוכל, חינוך ובריאות, המהווים יחד כ-50% מכלל תוספת המועסקים בתקופה שבין הרביע הראשון של 2014 לרביע השני של 2016.
"בתקופה זו, השכר הנומינאלי הממוצע בענפים שהוזכרו היה נמוך מהשכר הממוצע במשק, בטווח שבין 12%-54%. דהיינו, אמנם נתוני התעסוקה החיוביים בשנים האחרונות מעידים על שיפור במצבם של משקי הבית, אך מדובר בתקופה ממושכת שבמהלכה קליטת המועסקים מתרכזת בעיקר בענפים המתאפיינים בשכר נמוך יחסית (וכפועל יוצא, כנראה גם בפריון נמוך). מגמה זו התרחשה תוך כדי כך שנרשמה ירידה במספר המועסקים בענפי התעשייה, בהם השכר גבוה מהממוצע, וכך גם התפוקה למועסק ולשעת עבודה.
"המדד המשולב למצב המשק בחודש יולי: נמשכת הצמיחה ברכיבי הצריכה הפרטית, זאת לצד חולשה ביצוא הסחורות - המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש יולי ב-0.17% לעומת החודש הקודם. מדובר בקצב צמיחה דומה לממוצע החודשי מתחילת השנה, אולם נמוך ביחס לממוצע החודשי בשנה החולפת. בנוסף, הנתונים מלמדים כי קצב הצמיחה השנתי של המדד המשולב התמתן מעט ביחס לחודשים האחרונים ועמד על כ-2.3%, זאת בדומה לקצב הצמיחה של הסקטור העסקי בשנים האחרונות.
"חשוב להדגיש כי בנק ישראל מציין בהודעתו שנתוני המדד המשולב לשלוש השנים האחרונות עודכנו כלפי מעלה. זאת, עקב עדכון של נתוני התוצר העסקי מצד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אשר פורסם בשבוע שעבר (ראה/י סקירתנו בנושא מה-17.8.16), לצד עדכונים נוספים בנתונים החודשיים של הייצור התעשייתי ויצוא סחורות ושירותים.
"הצמיחה במדד המשולב לחודש יולי חלה על רקע האצה בקצב הצמיחה של התוצר העסקי ברביע השני של השנה, עלייה בפדיון של ענפי השירותים, עלייה בייצור התעשייתי (לאחר חודשיים של ירידות) ועלייה ביבוא תשומות לייצור. מנגד, חלה ירידה ביצוא הסחורות וביבוא של מוצרי צריכה בחודשים יוני-יולי, זאת בניגוד למגמה בחודשים שקדמו.
בראייה ארוכת טווח, הנתונים מדגישים את ההסתמכות של הרכב הפעילות הנוכחי על צריכה פרטית בעיקר, לצד חולשה מתמשכת ביצוא הסחורות וקיפאון בייצור התעשייתי.
"מאז חודש ספטמבר 2014, לאחר סיום מבצע "צוק איתן", ועד יוני 2016, צמח הפדיון בענפי המסחר בכ-7% והפדיון בענפי השירותים צמח בכ-11%, ומנגד, מאז ועד יולי השנה חלה ירידה של כ-11% ביצוא הסחורות, זאת על אף שנתוני החודשים הקודמים עודכנו כלפי מעלה. החולשה ביצוא הינה, בין היתר, תוצאה של חולשה מתמשכת בביקושים החיצוניים למשק מצד חלק משותפות הסחר של ישראל, בשילוב עם ירידה בתחרותיות של היצואנים הישראליים על רקע התיסוף המתמשך בשקל ואירועים נקודתיים בשלוש היצואניות הגדולות (טבע, כי"ל ואינטל).
"במבט קדימה, אנו מעריכים שסביבת הצמיחה המתונה של השנתיים האחרונות תימשך גם במהלך 2016, וכי שיעור הצמיחה השנה של התוצר המקומי הגולמי של ישראל יעמוד על 2.6%, מעט גבוה מזה של שנת 2015 (2.5%).
"בחודשים האחרונים נבלמה הירידה בהיקף היצוא למדינות אירופה: נתוני סחר החוץ בחודשים האחרונים מצביעים על שונות מסוימת בפעילות יצוא הסחורות של ישראל מול יעדי היצוא העיקריים. כך, בחינה של נתוני היצוא (במונחים דולריים) לפי מדינות, מלמדת כי בחודשים האחרונים, נבלמה הירידה ביצוא הסחורות הישראלי (ללא אניות, מטוסים ויהלומים) למדינות אירופה, על רקע עלייה משמעותית ביצוא לבלגיה ולספרד.
"מנגד, נמשכת הירידה ביצוא למדינות אסיה, על רקע ירידה ביצוא לוייאטנם, סין ומלזיה, וביצוא ליתר הארצות, עקב ירידה ביצוא לרוסיה, ברזיל וטורקיה. במקביל, היצוא לארה"ב נותר יציב.
"במבט קדימה, בשנת 2016 אנו צופים המשך נסיגה ביצוא הסחורות, אם כי בשיעור מתון מזה של 2015. בשנת 2017 צפויה להתחדש הצמיחה ביצוא הסחורות הישראלי, בין היתר, על רקע כניסת ההרחבה של מפעל אינטל לשלב של ייצור ויצוא. למרות הירידה ביצוא לאסיה בחודשים האחרונים, עיקר הגידול בפעילות היצוא צפוי להמשיך ולהתרכז סביב ה"גוש הדולרי", כלומר ארה"ב וחלק ממדינות אסיה שמתמחרות את פעילותן במונחים דולריים ולכן הסחר עימן מתבצע בדולרים, תוך שיפור יחסי ברווחיות של פלח יצוא זה.
"עם זאת, יש לזכור כי חלק מרכיבי היבוא מאירופה הוזלו/יוזלו (ראי לציין שכמחצית מיבוא הסחורות של ישראל מגיע מאירופה), על רקע היחלשות האירו והליש"ט, התפתחות אשר עשויה להשפיע לחיוב על רווחיות היצואנים שמסתמכים בעיקר על יבוא מאירופה", סיכמו בלאומי.