בדיון אודות התופעה עלה כי בשנת 2015 הסתכמו ההתקשרויות מסוג זה לגביהן יש מידע בכ-4 מיליארד ₪, ולצדם התקשרויות נוספות המוערכות במיליארדי שקלים נוספים. מנגד טענו במשרד האוצר כי המציאות רחוקה מכך, וכי במרבית המקרים מדובר במכרזים פתוחים שקוטלגו כפטורי מכרז. יחד עם זאת הודו כי הנתונים לא מוצגים בצורה ראויה. יו"ר הוועדה, ח"כ סתיו שפיר: "בלי שקיפות מלאה של הנתונים אין יכולת לפקח על הגידול בהיקף הפטורים ולמנוע שחיתות בכספי ציבור"
הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור קיימה היום דיון תחת הכותרת "שקיפות ברכש הממשלתי: היקף הפטור ממכרז והסיבות לכך", שעסק בסמכותם של משרדי הממשלה להתקשר בפטור ממשרד, ושקיפות ההליכים הנלווים להליך.
יו"ר הוועדה, ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) פתחה את הדיון: "על פי ההערכות, 85 אחוזים מההתקשרויות של משרדי הממשלה נעשים בפטור ממכרז. האפשרות לפטור ממכרז מוגדרת בחוק למקרים מיוחדים - אך משרדי הממשלה הפכו אותה לכלל. המידע מופיע באופן לא נגיש, מפוזר, ללא הסברים על מהות הפטור, על היקפי ההתקשרויות מול ספקים ואורך הזמן. קשה מאוד לבחון אם הפטורים חולקו כהלכה, ואם נבחנה מידת השוויון והתחרות באפשרות ההתמודדות למכרז. חוסר פיקוח ופיזור כזה פותח דלת לחוסר הוגנות וחוסר תחרותיות בין ספקים - ובמקרה היותר גרוע, לשחיתות של ממש״.
ח"כ אורי מקלב: "בעיני המשרדים לעיתים החלטה להתקשר עם גורם מסוים שוב זו החלטה טובה, הוא מכיר את העבודה והדרישות ועשה עבודה טובה בפעם הקודמת. בכסף הפרטי שלנו היינו באמת נוהגים כך, אך אנחנו לא יכולים להתמיד וללכת לאותו ספק כאשר מדובר בכסף ציבורי".
לבקשת יו"ר הוועדה חיבר מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסמך מחקר אודות פטור ממכרזים במשרדי ממשלה. אוריאנה אלמסי שערכה את המחקר הציגה את נתוניו.
אלמסי הציגה כי חוק חובת מכרזים נחקק בתחילת שנות ה-90, כאשר במהלך השנים הוא עודכן מספר פעמים, וכי התקשרות משרד בסכום של עד 50 אלף ש"ח לא מחייבת מכרז, מכרזים בעלות של עד 150 אלף ₪ מאושרים בוועדה הקיימת בכל משרד, כאשר ישנה בכל משרד גם ועדת פטורים המאשרת מכרזים בסכומים הנעים בין 150 אלף ל-4 מיליון ש"ח. ולצד אלה ישנה ועדת פטור מרכזית של משרד האוצר המאשרת פטורים ממכרזים בסכומים העולים על 4 מיליון ₪.
כך הציג הדו"ח כי בעוד כל הוועדות אמורות לפרסם את החלטותיהן באתר האינטרנט תוך 5 ימים מקבלת הפטור, כולל נימוקי ההחלטה בפועל אם בכלל ישנו מידע, הוא מפוזר ללא כל סדר והיגיון. כך שעה שהגיש מכון המחקר בקשות לקבלת את הנתונים הרלוונטיים לגבי השנים 2005 עד 2015, לא התקבלו תשובות בנימוק שהנתונים נמצאים באתר מנהל הרכש, "מבדיקתנו הדברים נמצאים שם בחוסר סדר וכן אין נתונים שונים" ציינה אלמסי, שהוסיפה כי ממאגר הנתונים של מנהל הרכש הממשלתי עולה כי בשנת 2015 החלה התקשרות של 103 התקשרויות שאישרה ועדת הפטור המרכזית במשרד האוצר, ל- 18 משרדים, בשווי של כ- 4 מיליארד ש"ח. כאשר במקביל אין נתונים אודות התקשרויות בפטור שניתנו על ידי הועדות המשרדיות שמשוערות במיליארדים בפני עצמן.
בראש רשימת ההתקשרויות שנעשו בפטור עמד לפי הדו"ח דווקא משרד האוצר עם למעלה מ-460 מיליון ₪ במסגרת 33 התקשרויות.
ברוך לוברט, סגן בכיר ליועץ המשפטי במשרד האוצר טען מנגד כי אחוזי המכרזים הפטורים ממכרז במשרדים השונים, נמוכים בהרבה משהוצג: "נעשו הרבה מאוד שינויים, הוועדות במשרדים מורכבות מנציגים שמהווים פיקוח בפני עצמם, יש הרבה מאוד החלטות של ועדת מכרזים שדוחות בקשות של פטור, ועדת הפטור ממכרזים מהווה גוף בקרה נוסף".
"צריך להבין מהו פטור. מכרז פומבי שהיה מתנהל באינטרנט היה נחשב פטור כי לא הייתה לו תיבת מכרזים פיזית, למרות שכולם יכולים להתמודד בו ולא מדובר בפטור כלל. גם מכרזים של רואי חשבון למשל, שכל אחד יכול להצטרף למאגר, ויש תחרות בכל פעם של 5 עד 10 אנשים נחשב לפטור" הוסיף לוברט.
מירב קדם, מנהלת מנהל הרכש הממשלתי במשרד האוצר הוסיפה כי: "מ-2009 אנחנו עמלים סביב הנושא של לפרסם ולתת פומביות לנתונים שלנו, הם נמצאים באתר גם אם לא בצורה מסודרת. אנחנו כל הזמן מיטביים את הנתונים. במשרד לשוויון חברתי לפי הנתונים שמופיעים ויש לכם כביכול היו מכרזים בפטור של כ-100 מיליון ₪ עם 87 אחוזי פטור, בפועל ישנו פטור ממכרז של מילונים בודדים בכ-5 אחוזים מהמכרזים. הפערים נובעים מהגדרות, לדוגמא אם מכרז של עשרות מיליונים היה פומבי לכל אורכו והוכנס בהמשך שינוי בן כמה אלפי שקלים בודדים שלא בדרך של מכרז, כל הסטטוס של המכרז הופך להיות מתויג כפטור מכרז. אנחנו משנים את הדברים. אנחנו כל הזמן בטיוב של הדברים".
בהמשך דבקה קדם בטענה כי כל הנתונים נמצאים באתר מנהל הרכש, "אני מקבלת שקשה לשלוף אותם ושהדבר לא ידידותי ומצריך מיומנות ומומחיות".
הצדדים ערכו בדיקה בדיון ועלה כי קשה מאוד עד בלתי אפשרי למצוא נתונים באתר במקרים מסוימים, וכי גם במשרד האוצר מודים כי לא בטוח שכל הנתונים שמועברים על ידי המשרדים השונים מדויקים.
יו"ר הוועדה: "לא ניתן להבין את הדברים מהאתר שלכם ומהנתונים שאתם מציגים, למה כל זה לא מפורט? למה לא שיתפתם פעולה עם מכון המחקר של הכנסת והבאתם את הנתונים מראש? מדובר בהרבה מאוד כסף, יש לפרט למה הפטור, כמה שנים אותו ספק נבחר, כמה ספקים חדשים הצליחו להתמודד, ומה היחס בין ספקים קטנים לבינוניים וגדולים? אלה נתונים שגם אמורים לשמש אתכם בפיקוח על החוק.
סער אלון ברקת, נציג הסדנא לידע ציבורי: "יש המון רשומות באתר שהן לא שלמות. לדוגמא לעיתים אין מספר ספק, כך אני לא יכול להצליב את המכרז עם מכרזים אחרים של אותו ספק. גם אין כתובת להשלמות, פניתי למשרד הרכש והפנו אותי למשרד הכלכלה שלא נתנו לי מענה".
ח"כ שפיר סיכמה את הדיון: "המצב הקיים לא מאפשר לנתח את היקף ההתקשרויות בפטור במשרדי הממשלה. על פי הערכות מדובר ב-85 אחוזים לעומת 16 אחוזים באיחוד האירופי. לדברי נציגי הממשלה הנתונים לא משקפים - אך לא ניתן לבדוק זאת נוכח כך שהנתונים לא מוצגים לציבור, ונראה שגם מול אגף החשבת הכללית במשרד האוצר הנתונים לא עומדים באופן מלא״.
"אני מברכת את מנהל הרכש על ההכרה בבעיית העדר הנתונים הסדורים. מדובר בלב ליבה של הפעילות הכלכלית של הממשלה, יש לקדם את השקיפות כדי למנוע שחיתות ולקדם הוגנות, טוהר מידות ותחרותיות. אני קוראת לעבור לתמלול מלא של ישיבות הפטורים כדי שנבין מה הקריטריונים ואיך נבחנים קבלת הפטורים. נבקש לקבל את הנתונים השונים וכן שתבוצע חלוקה של השנה האחרונה של מהות הספקים, האם נכנסו ספקים חדשים, מי מהם קטנים, בינוניים וגדולים" הוסיפה.
בהמשך קיימה הוועדה דיון נוסף שעסק במעקב אחר דוחות הרבעונים של משרדי הממשלה אודות ההתקשרויות השונות שביצעו. בדיון עלה כי ישנו שיפור משמעותי מהרבעון הקודם, כאשר 73 אחוזים ממשרדי הממשלה העבירו את הדיווחים.
לצד כך מספר משרדים ויחידות סמך לא עשו זאת, בהם משרד ראש הממשלה שנעדר מהדיון, אם לא הגיע המשרד לנושאים אסטרטגים, רשות התעופה שבמשרד התחבורה, השירות המטאורולוגי שמשרד התחבורה ונציגות משרד האוצר בניו יורק. כך פרסם משרד החינוך את הדו"ח שלא במלואו וכך גם שירות בתי הסוהר.
ח"כ דוב חנין: "יש גורמים ממשלתיים שבאופן שיטתי לא מפרסמים את הנתונים למרות החובה, אי אפשר לעבור על זה לסדר היום. אני מציע לקדם הצעת חוק מטעם הוועדה שתטיל סנקציות על משרדים אלו".
אפרת קלישטוק, הממונה על חופש המידע במשרד התחבורה: "פרסמנו את כל דוחות ההתקשרויות, ההתקשרויות של רשות התעופה האזרחית מפורסמים בתוכם. בנוגע לשירות המטאורולוגי הדו"ח לא פורסם בנפרד בשל חוסר תשומת לב".
יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון וציינה כי "ראשית, מוכרחים לברך את המשרדים שהשתפרו משמעותית בהגשת הדו״ח, ואת הפיקוח הפרלמנטרי שמוכיח שהוא עובד - מאז התחלנו לקיים את ישיבות המעקב, עלה מספר המדווחים ללמעלה מ- 70%".
לא יעלה על הדעת שלא מעבירים מידע בזמן ובצורה מהימנה, שעה שישנם נהלים שקבעה הממשלה עצמה. מדובר באחת הדרכים המרכזיות בהם מוצאים כספי הציבור. כדי לעודד שקיפות, למנוע שחיתויות ולמנוע קידום מכרזים באמצעות לחצים אנחנו חייבים לראות את המכרזים בצורה שקופה. אנחנו רואים שיפור גדול במצב אף נשאף ל-100 אחוזים בדוח הבא בעוד 3 חודשים. נשקול גם את הצעתו של ח"כ חנין לסנקציות על משרדים שלא ידווחו".