שר האוצר, משה כחלון, יביא היום לאישור הממשלה את תקציב המדינה ואת התוכנית הכלכלית לשנים 2017-2018. עקרונות התקציב מתמקדים בהפחתת יוקר המחיה, צמצום הפערים בחברה והקטנת אי השיוויון, והעלאת הצמיחה והפריון במשק. תקציב המדינה יכלול תוספות תקציביות משמעותיות למשרדים האזרחיים, דבר שיבוא לידי ביטוי בהגדלת התקציבים בתחומי בריאות, חינוך, תחבורה, רווחה וקליטה.
בפתח ישיבת הממשל אמר שר האוצר, משה כחלון: "אנחנו מסיימים את תקציב 2015-2016 בצורה טובה עם גירעון נמוך ויחס חוב תוצר מהנמוכים שהיו למדינת ישראל. התקציב שאנחנו מביאים היום ממשיך בגידולים של מיליארדי שקלים למשרדים החברתיים- הבריאות, החינוך והרווחה. יש בתקציב הזה מנועי צמיחה למשק והפחתה משמעותית ברגולציה ובביורוקרטיה. אני גאה שבעקבות הסכם הביטחון נפסק השיח האלים נגד הצבא. כשהרמטכ"ל אומר שתקציב הביטחון מאפשר לו למלא את תפקידו בצורה המיטבית זה פשוט עושה לנו טוב ונחת.
"אנחנו ממשיכים במגמה של הפחתת מיסים. מיסים נמוכים מצמיחים את הכלכלה ומאפשרים לנו להגדיל את ההוצאה האזרחית. אנחנו נמשיך להילחם בריכוזיות ולפתוח את השוק לתחרות. נמשיך במאמץ הלאומי לפתרון משבר הדיור ונקצה את כל קרקעות המדינה לזוגות הצעירים. התחרות בפנסיה תביא לחיסכון של מאות עד אלפי שקלים בחודש עבור העובדים הלא מאוגדים ולאלה שאף פעם לא דאגו להם. כל הצעדים שאנחנו עושים אנחנו מבצעים באחריות ובשיקול דעת."
הצעות החוק שיובאו לאישור הממשלה כחלק מהתוכנית הכלכלית מתמקדות בשלושה עקרונות מרכזיים: הפחתת יוקר המחיה: רפורמות בתחום הדיור - כלים רגולטורים, מימוניים ותכנוניים להגדלת היצע הדיורייעול פעילות הפיתוח – דמי פיתוח רוחביים, ייעול פעילות הממשלה לבניית מוסדות ציבור - אשכול רשויות מקומיות.
רפורמות צרכניות: רפורמה בתקינה, הקלת היבוא של מוצרי החשמל, הגברת התחרות בענף הטואלטיקה והתמרוקים, הוזלת תחום התקשורת, הגברת התחרות בתחום הגפ"מ. רפורמות בתחום התחבורה: קידום תחבורה שיתופית, פיתוח תשתיות תחבורה ציבורית. רפורמות בתחום הפיננסי: מהגברת התחרות באשראי קמעונאי, הגברת התחרות באשראי באמצעות הסדרת פלטפורמות P2P.
צמצום פערים - רווחה: הגדלת סל הבריאות, הגדלת השלמת הכנסה לקשישים, חיזוק החינוך הבלתי פורמלי לילדים מרקע חלש, חיזוק יכולת הניהול העצמי של מנהלי בתי ספרדמי אבטלה לעצמאיים, ייעול מדיניות הענישה ושיקום אסירים, קליטת עובדי תאגידי בריאות להעסקה ישירה בבתי חולים.
הקטנת אי שוויון: ייעול שוק ההימורים החוקיים והקצאת הרווחים לציבור, הגדרת פיצויים ככספי העובד וקביעת תקרה להטבות, חלוקה דיפרנציאלית של הכנסות מארנונה ממשלתית. צמצום פערים במערכת המס: הפחתת מס הכנסה בדגש על מעמד הביניים, השוואת תנאי המיסוי לקיבוצים, חברות ארנק, צמצום ההון השחור ומס ריבוי נכסים.
הגדלת הצמיחה והפיריון - הפחתות מיסים: הפחתת מס חברות, מסלול לקידום היי טק ומשיכת השקעות לישראל, תמריצים למעבר לגז טבעי.
רגולציה ועשיית עסקים: הסמכת מכוני בקרה לרישוי עסקים, One Stop Shop לפתיחת עסק, חבילת צעדים להקלה על רישום נכס: אישור מקוון מרשות המיסים לטאבו, קבלת אישור לטאבו מיד עם התשלום, מניעת רגולציה נוספת. תמיכה בעסקים והעלאת הפיריון: עידוד חדשנות ושילוב טכנולוגיות בתעשיה, מסחר ושירותים, הלוואות לעסקים קטנים.
מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד: "התקציב שאנחנו מביאים היום מיישם את מדיניות משרד האוצר להצמחת המשק, צמצום הפערים החברתיים בישראל והפחתת הרגולציה. יש בתקציב הזה מנועי צמיחה רבים ורפורמות שיצעידו קדימה את הכלכלה הישראלית. נמשיך לבצע השקעות במשק, להפחית מיסים תוך אחריות תקציבית ושמירה על כלכלה חזקה ויציבה".
הממונה על התקציבים, אמיר לוי: "בשנים האחרונות שוק התעסוקה הישראלי נמצא במצב מצוין כאשר שיעור האבטלה נמצא בשפל היסטורי. אנו מבינים כי לא לעולם חוסן ואנו חייבים לטפל היום באתגרים הצפויים לנו בשנים הקרובות. לאור זאת, בתקציב הקרוב נקדם שורה של מהלכים תומכי צמיחה שביניהם הפחתת מס חברות, פתיחת שווקים לתחרות והפחתת רגולציה במשק הישראלי".