הקבינט החברתי כלכלי אישר היום הצעת חוק המשפרת את אופן עשיית העסקים בישראל. על פי ההצעה, שנועדה להקל את הנטל הרגולטורי, תופחת הבירוקרטיה בהליך רישום נכס, יתאפשר הליך מהיר יותר בהוצאה לפועל, בבתי המשפט, ותתאפשר פתיחת עסק באופן דיגיטלי לכל הגופים.
ההצעה מתמקדת בשלושה פרמטרים שיקלו על עשיית עסקים בישראל: פתיחת עסק - כל הפעולות הנדרשות לשם פתיחת עסק יתרכזו במקום אחד.
רישום נכס: כיום, ישראל נמצאת במקום נמוך במדד עשיית עסקים של הבנק העולמי בנושא זה. ההחלטה, תאפשר אישור מהיר יותר, על ידי מעבר מקוונות, קיצור התליית המסים ברישום נכס, קביעת יעדים ומדדים להליכי רישום ועוד. כמו כן, יופחתו מספר האגרות, ויבוצע קיצור הליכי רישום גם בבתים משותפים.
אכיפת חוזים: ההצעה מקצרת את ההליך המשפטי ומשפרת את איכות התהליך על ידי ביטול ועדת הערר למיסוי מקרקעין והעברת סמכות הדיון בערעור לבית המשפט המחוזי. בנוסף ההצעה מקצרת את הטיפול בתיק בהוצאה לפועל על ידי העלאת הסכום בו יטופל תיק במסלול המקוצר בהוצאה לפועל.
בתוך כך, הקבינט החברתי-כלכלי אישר את הצעת שר האוצר, משה כחלון, ושר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ להקלות רגולטוריות לייבוא מוצרי צריכה חשמליים. ההצעה, צפויה להפחית את העלויות העודפות בהליך היבוא של מוצרי חשמל, ובכך לתרום לתחרות בשוק על ידי כניסת יבואנים קטנים ובינוניים, לצד הפחתה של רמת המחירים לצרכן.
ההצעה תשנה את דרישות הליך הייבוא של מוצרים אלה תוך הגברת הפיקוח והאכיפה בדרכי השיווק ואימוץ מודל רגולטורי הנהוג באירופה, בהתאמה לצרכי השוק הישראלי. בנוסף הוחלט על התאמת התקנים והדרישות הרגולטוריות של המשרד לתשתיות לאומיות, האנרגיה והמים, לנהוג במדינות המפותחות, במטרה להקטין את חסמי היבוא.
שוק מוצרי הצריכה החשמליים בישראל מוערך בכ-9 מיליארד ש"ח, אשר מעל ל-60% מהם מיובאים. השוק נשלט על ידי היבואנים הגדולים אשר עוסקים גם בשיווק המוצרים, ולצידו יבוא מקביל בהיקפים מצומצמים יחסית. נתח השוק של 4 החברות הגדולות בענף נאמד בכ- 40% מהשוק. זאת בין היתר בשל כך שהליך הייבוא במצב הקיים מאופיין בנטל רגולטורי ובירוקרטי רב, שכן מלבד ביצוע בדיקות לעמידה בתקנים המחייבים על ידי מכון התקנים טרום הייבוא (תקני בטיחות, הספק וכיו"ב), נדרשת גם בדיקת נצילות אנרגטית למוצר על פי נוהל של המשרד לתשתיות לאומיות, האנרגיה והמים. כך, הליך של יבוא דגם חדש של מוצר אורך בממוצע מספר חודשים.
כיום, הליך בדיקת המוצר וקבלת אישור טרום יבוא אורך זמן רב, תורם לעלויות המושתות על יבואנים ומהווה פעמים רבות חסם עבור יבואנים קטנים ובינוניים, אשר מתקשים לעמוד בעלויות העודפות הנובעות מכך. כמו כן, יבוא מקביל אשר מבוסס על הזדמנויות עסקיות מאבד מהרלבנטיות שלו עקב משך הזמן הנדרש לייבוא המוצר. עלויות אלה מגבירות את יוקר המחייה בשני אופנים: ראשית, הן תורמות לריכוזיות ומונעות תחרות אשר עשויה להוזיל את המחירים לצרכן, ושנית, ייקור הליך היבוא ליבואנים הקיימים מתגלגלת פעמים רבות על הצרכן ובאה לידי ביטוי במחיר הסופי לצרכן.
ההצעה שאושרה על ידי הקבינט, כאמור, תקל על ייבוא מוצרי חשמל ותסיר את המכשולים הקיימים כיום בייבוא.