ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, קיימה היום ישיבת מעקב אחר מסקנות הבדיקה של קריסת מנהרות הקו המהיר של הרכבת לירושלים.
היו"ר כבל הזכיר כי בתחילת השנה קיימה הוועדה דיון מיוחד לנוכח הדיווחים על ליקויים בהקמת המנהרות בקו הרכבת המהיר ירושלים-תל אביב, בהמשך לסיור שערכה במנהרות. באותה ישיבה דרש היו"ר כבל לבדוק את כל המנהרות בהן התגלו סדקים ואת המנהרה שקרסה, ובעקבות כך הודיע מנהל אגף הרכבות במשרד התחבורה כי כל המנהרות ייבדקו.
בדיון היום התנהל קרב גרסאות בין נציגי רכבת ישראל לחברת שפיר: בעוד שנציגי הרכבת טענו כי החברה מטפלת בכשלים ומבצעת את התיקונים שנדרשו בדוח, לטענת שפיר התיקונים לא תואמים את המלצת הבדיקה החיצונית, מסכנים את המנהרה הראשית ויגרמו לעיכוב של שנה בהפעלת הקו. היו"ר כבל הודיע כי יפנה למבקר המדינה כדי שיבדוק את תהליכי קבלת ההחלטות ואמר: "הדבר הכי חשוב הוא הבטיחות, ואם שואלים אותי אם הכל בסדר ואפשר להיות רגועים – אז התשובה היא לא".
ח"כ עליזה לביא, שיזמה את הדיון הקודם בוועדה, אמרה כי השאלה היא מתי נוכל לנסוע ברכבת לירושלים, וכן כמה זמן ייקח לתקן את הליקויים ומה תהייה העלות. היא הוסיפה כי צריך לדעת גם מה הוביל לכשל שגרם להתבקעות הרצפה באחת המנהרות המקשרות ומי לא לקח את הדברים בחשבון. "בסוף מדובר על כספי ציבור ומישהו ישלם על זה, וזה לא רק עוד מיליון שקלים כפי שהציגה לנו הרכבת בתחילת השנה. למה לא בודקים את כל הדברים האלה לפני שיוצאים לשטח, מה אנחנו בחלם", אמרה.
מנהל אגף הרכבות במשרד התחבורה, משה אמסלם, אמר כי לא צפוי עיכוב ורכבות יחלו לנסוע בין ירושלים לתל אביב באפריל 2018. לדבריו, הרכבת הגישה תוכנית עבודה שלא אמורה לעכב את הפתיחה. הוא הוסיף כי כדי שכשלים כאלה לא יחזרו על עצמם דוח הבדיקה החיצונית הופץ לכל חברות הביצוע גם בפרויקטים אחרים. לדברי אמסלם, אחת הסיבות לכשל נובעת מכך שהתכנון של המנהרות נעשה על ידי גורם אחר ולא על ידי המבצעת שפיר, ולא היה גורם מתכלל שראה את כל התמונה. הוא הוסיף כי הרכבת מבצעת תיקון של 25 מנהרות והעריך כי העלות תהייה כ-14 מיליארד שקל.
ח"כ לביא טענה כי קיבלה הערכות שעלות התיקון תהייה 50 מיליון שקל. ראש מנהלת הקו המהיר לירושלים ברכבת ישראל, דרור סופרו, אמר כי הרכבת מסרה את עמדתה לצוות הבדיקה ועמדתה התקבלה בצורה חלקית. הוא הוסיף כי בעקבות הדוח נקבעה תוכנית לתיקון המנהרות והרכבת מבצעת אותה.
ח"כ רועי פולקמן אמר כי 14 מיליון שקל או 50 מיליון שקל הם בטלים בשישים לעומת פרויקט בתקציב של 7 מיליארד שקל. היו"ר כבל העיר כי מעבר לעלות התקציבית הבעיה היא בטיחותית ומה נעשה כדי לטפל בבעיה. סופרו התייחס לכך ואמר כי הדוח קובע שהמצב אחרי התיקון הוא בטיחותי. סמנכ"ל הרגולציה ברכבת, עו"ד דן לנדאו, הוסיף כי השאלה על חלוקת האחריות בין שפיר לרכבת תתברר בבית המשפט וכי הרכבת מבצעת בדיוק מה שכתוב בדוח.
לעומת זאת, המהנדס הראשי של חברת שפיר, אבי פנטורין, טען כי יש צורך לתקן 33 מנהרות ויהיה עיכוב משמעותי בלוח הזמנים של כשנה. לדבריו, עלויות התיקון יסתכמו בכמה עשרות מיליונים ותהייה לכך השפעה גם על עלויות האחזקה של המנהרות. "התיקון לא יעמוד בלחצי המים והסלע הקיימים. הרכבת בנתה תכנון ומתיימרת לעשות תיקונים לפי ההמלצות, אך אם ועדת הבדיקה הייתה רואה מה שמבוצע בשטח היא הייתה עוצרת את זה ומעירה הערות. התיקונים במנהרות המקשרות פוגעים במנהרה הראשית ומסכנים אותה", אמר פנטורין.
ח"כ פולקמן טען כי שפיר מציגה טיעונים לבית משפט, כפי שהיא עושה במקרים אחרים. "אם זה נכון אנחנו במחדל לאומי, אבל לא ברור על בסיס מה הם אומרים את זה", אמר ח"כ פולקמן. פנטורין השיב לו: "אין תביעה, הזינו אותך במקרה הטוב בשקרים".
היו"ר כבל סיכם את הדברים ואמר כי לוועדה אין כלים להכריע בין הצדדים, אולם טענות חברת שפיר חמורות ביותר ובכוונתו לפנות למבקר המדינה על מנת שיבחן האם תהליכי העבודה בוצעו כראוי. "חשבתי שנקבל תשובות בורות על תיקון הליקויים ולא כך הדבר. אני לא מוכן לקבל את דברי הרכבת ככזה ראה וקדש ועד לרגע זה לא קיבלנו תשובות. הדבר הכי חשוב זו הבטיחות ואם שואלים אותי אם אפשר להיות רגועים – אז התשובה היא לא", אמר.