בנק ישראל פרסם היום דיווח לציבור על הדיונים המוניטריים שנערכו בבנק ישראל כדי להחליט על גובה הריבית לחודש אוגוסט 2016. מפרוטוקול הדיונים שהתקיימו ב-24 וב-25 ביולי עולה כי ההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1% התקבלה פה אחד בוועדה המוניטארית.
הדיון התמקד בכמה סוגיות עיקריות: (1) האינפלציה; (2) הפעילות הריאלית במשק; (3) הסביבה העולמית; (4) שוק הדיור.
עיקרי הדיון: חברי הוועדה דנו בהרחבה בסביבת האינפלציה הנמוכה. הם ציינו כי ב-12 החודשים האחרונים ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.8%, אולם בניכוי ההשפעה הישירה של מחירי האנרגיה, ובניכוי הפחתות המחירים האדמיניסטרטיביות, עלה המדד בתקופה זו ב-0.6%. בדיון על הציפיות לאינפלציה בחנו חברי הוועדה את הציפיות משוק ההון לכל הטווחים.
הם ציינו כי הציפיות לטווחים הקצרים עלו קלות והן מתקרבות מלמטה לגבול התחתון של יעד האינפלציה, ואילו ציפיות הפורוורד לטווחים הבינוניים שומרות על יציבות ברמה גבוהה מהגבול התחתון. הוועדה הדגישה כי הציפיות לטווחים הבינוני והארוך נותרו מעוגנות בתוך היעד.
חברי הוועדה הסכימו כי עליית השכר לא באה עד כה לידי ביטוי בעלייה בעלות העבודה ליחידת תוצר, בעיקר בשל הירידה במחירי האנרגיה. אולם בהסתכלות לעתיד, עליית השכר במשק צפויה להתבטא בעלייה בעלות העבודה ליחידת תוצר ולכן גם בעלייה ברמת האינפלציה. חלק מחברי הוועדה ציינו כי הסיכון העיקרי לחזרת האינפלציה לתחום היעד נובע מהאפשרות שמחירי האנרגיה ישובו לרדת.
בדיוניהם על הפעילות הכלכלית במשק התמקדו חברי הוועדה בנתוני הצמיחה המעודכנים. הם התייחסו לכך שהלמ"ס עדכנה את קצב הצמיחה ברבעון הראשון ל-1.7% במונחים שנתיים, וציינו כי נתון זה גבוה מהנתון בעדכון הקודם אך נמוך מקצב הצמיחה שאפיין את המשק בשנים הקודמות. מאידך גיסא, האינדיקטורים העדכניים מצביעים על כך שהצמיחה ברבעון השני שבה לקצב שאפיין את השנתיים הקודמות.
חברי הוועדה הדגישו את חוסנו של שוק העבודה: זה נמצא להערכתם קרוב לתעסוקה מלאה, והדבר עולה מכך שרמת התעסוקה גבוהה ויציבה, מספר המשרות הפנויות גדל, והגידול בשכר הנומינלי והריאלי האיץ. חברי הוועדה ציינו כי את החולשה המתמשכת ביצוא מובילה ירידה ביצוא של חברות התעשייה העִלית ושל חברות התעשייה המעורבת-מסורתית.
הם הסכימו כי בשעה שהירידה ביצוא ובמשרות בתעשייה העלית מושפעת בין היתר מגורמים ייחודיים – חלקם אולי בעלי אופי זמני –הירידה ביצוא של חברות התעשייה המעורבת-מסורתית הושפעה משער החליפין. מנגד הדגישו חברי הוועדה את מגמת העלייה ביצוא השירותים ואת הגידול בפדיון ובמספר המשרות בחברות התעשייה המסורתית, גידול שקיבל תמיכה מביקושים מקומיים איתנים.
אשר לסביבה העולמית, חברי הוועדה ציינו כי חלה ירידה בתנודתיות החריגה שאפיינה את השווקים הפיננסיים בעקבות ה-Brexit, אולם קרן המטבע הבין-לאומית הפחיתה במעט את תחזית הצמיחה העולמית, וקיימת עדיין אי-ודאות לגבי השפעתו של תהליך ה-Brexit בטווח הבינוני-ארוך. חברי הוועדה הדגישו כי המדיניות המוניטרית שנוקטים הבנקים המרכזיים בעולם נותרה מרחיבה מאוד, והיא אף עשויה להפוך למרחיבה יותר בחלק מהמשקים המפותחים. כנגד זאת הם ציינו כי בארה"ב השווקים מתמחרים סיכוי גבוה לכך שהריבית תעלה לפחות עוד פעם אחת עד סוף 2017, אולי עוד בשנה הנוכחית. אשר לשער החליפין, חברי הוועדה הסכימו כי ההתערבות בשוק מטבע החוץ בשנים האחרונות תרמה למיתון הייסוף בשער החליפין האפקטיבי, וכך אִפשרה לחברות לבצע התאמות נדרשות ומנעה פגיעה ארוכת טווח במשק כתוצאה מהמצב החריג שנוצר – היינו מדיניות מוניטרית מרחיבה מאוד בעולם.
לגבי שוק הדיור, חברי הוועדה ציינו כי מחירי הדירות הוסיפו לעלות בקצב גבוה בחודשים האחרונים. הם ציינו גם את רמת הפעילות הגבוהה בשוק: זו מתבטאת במספר גבוה של עסקאות ובהיקף גבוה של נטילת משכנתאות חדשות, וזאת חרף המשך מגמת העלייה בריבית על המשכנתאות. חברי הוועדה העריכו כי מספר התחלות הבנייה בעת הנוכחית קרוב לרמה שתואמת את צורכי הדיור השוטפים במדינת ישראל, אך הוסיפו שבכדי למלא את המחסור המצטבר בדירות – מחסור שנוצר בשנים שבהן התחלות הבנייה היו נמוכות מצורכי המשק – יש לשמור על רמה גבוהה של התחלות בנייה לאורך זמן. חברי הוועדה הסכימו כי הסיכונים הגלומים בשוק הדיור נותרו גבוהים.
לסיכום, חברי הוועדה הסכימו כי רמת הריבית הנוכחית תואמת את סביבת האינפלציה הנמוכה ואת הפעילות המקומית – בהתחשב במצב השורר בעולם הן מבחינת הפעילות הכלכלית והן מבחינת ההתפתחויות המוניטריות במשקים המובילים – וכי היא תומכת בהחזרת האינפלציה ליעדה. הם סברו כי לנוכח הסיכונים הנשקפים לצמיחה ולהשגת יעד האינפלציה בישראל, בעיקר על רקע המשך הירידה ביצוא וההערכות לגבי הסחר העולמי, ולנוכח הזמן שיחלוף עד שהאינפלציה תשוב לתחום היעד, ניתן להעריך כי המדיניות המוניטרית בישראל תיוותר מרחיבה לאורך זמן רב.
לאחר הדיון הצביעו ארבעת חברי הוועדה המוניטרית על גובהה של ריבית בנק ישראל לאוגוסט 2016. כל חברי הוועדה תמכו כאמור בהותרת הריבית על כנה, ברמה של 0.1%.
הגורמים העיקריים להחלטה: ההחלטה להותיר את הריבית לחודש אוגוסט ללא שינוי ברמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. הוועדה המוניטרית ממשיכה להעריך שלאור סביבת האינפלציה, ההתפתחויות בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, בשער החליפין, וכן במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב.
v סביבת האינפלציה ממשיכה לעלות במתינות. מדד המחירים לצרכן עלה בשלושת החודשים האחרונים. הציפיות לאינפלציה לטווחים הקצרים נותרו יציבות החודש לאחר שעלו בחודשים הקודמים, אך הן עדיין מצויות מתחת לגבול התחתון של היעד. הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים ממשיכות להיות מעוגנות בתוך תחום היעד.
v האינדיקטורים לפעילות תואמים את ההערכה שהמשק ממשיך לצמוח בקצב שאפיין את השנים האחרונות, בהובלת הצריכה הפרטית והענפים הממוקדים בפעילות מקומית. ההאטה בתעשייה מתמקדת בענפי הטכנולוגיה העילית, ומסתמנת מגמת עלייה ביצוא השירותים. התמונה העולה מנתוני שוק העבודה ממשיכה להיות חיובית, וישנם סימנים לכך שהמשק מתקרב לתעסוקה מלאה.
v בשבועות שחלפו מאז משאל העם בבריטניה מרבית השווקים הפיננסיים התייצבו, אולם אי הוודאות לגבי השלכות תהליך ה-Brexit. צפויה להמשיך להיות גבוהה, וקרן המטבע הפחיתה בעקבותיו את תחזיות הצמיחה העולמית. באירופה מסתמנת חולשה ומתרבים הסיכונים לכלכלה, בעוד בארה"ב האינדיקטורים לפעילות, בעיקר משוק העבודה, היו חזקים. המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים צפויה להמשיך להיות מאוד מרחיבה.
v מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-26/6/16, ועד ל-22/7/16, התחזק השקל מול הדולר ב-1.2%. בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי נרשם ייסוף של 1.7%, בדומה לשיעור הייסוף שנרשם ב-12 החודשים האחרונים. רמתו של שער החליפין האפקטיבי ממשיכה להקשות על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר.
v קצב עליית מחירי הדירות ממשיך להיות גבוה, ורמת העסקאות והיקפי המשכנתאות נותרו גבוהים. מלאי הדירות למכירה ממשיך לעלות.
הוועדה המוניטרית סבורה שהסיכונים להשגת יעד האינפלציה והצמיחה נותרו גבוהים. בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו, ויבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור