שיעור האבטלה ממשיך לרדת והגיע לנקודת שפל של 4.0% ברביע השני של שנה - כך עולה מהסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן. להלן עיקריה:
"נתוני שוק העבודה מצביעים על ירידה בשיעור האבטלה במשק ברביע השני של השנה, תוך עלייה בקצב קליטת המועסקים ועלייה בשיעור המשרות המלאות. כך, שיעור האבטלה בקרב בני 15 ומעלה, ירד לרמת שפל היסטורית של 4.8% לאחר שעמד בממוצע על 5.2% בארבעת הרביעים הקודמים (נתון מנוכה עונתיות), כאשר שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נותר יציב ברמה של 64.2%. בנוסף, חלה עלייה של 54.7 אלף מועסקים במשרות מלאות – העלייה החדה ביותר מאז תחילת הסקר הנוכחי בינואר 2012 – לצד ירידה במספר המשרות החלקיות, בהמשך למגמה מהרביע הקודם.
"השיפור ניכר גם בקרב גילאי העבודה העיקריים (גילאי 25-64), להם מיוחסת השפעה גדולה יותר על שוק העבודה ועקב כך גם על הביקושים המקומיים במשק (בעיקר מסיבות של גודל כוח העבודה ושכר גבוה יותר ביחס לגילאי עבודה צעירים יותר). כך, ברביע השני חלה ירידה של 0.5 נקודת אחוז בשיעור האבטלה לשפל היסטורי של 4.0%. נציין שמדובר בירידה החדה ביותר מאז הרביע השלישי של 2013.
"הירידה הנוכחית אף בולטת יותר, שכן התרחשה מ"נקודת מוצא" של שיעור אבטלה נמוך יותר. עלייה חלה גם בשיעור ההשתתפות לרמה של 80.1% לעומת 79.7% ברביע הקודם. זאת, על רקע קליטה חדה יחסית של 29.8 אלף מועסקים לצד ירידה של 12.8 אלף במספר הבלתי מועסקים. לאור זאת, ההשפעה של הגידול במספר המועסקים על הביקושים המקומיים ברביעים הבאים עשויה להיות גבוהה יותר ולתמוך בהמשך הגידול בצריכה הפרטית.
"נתוני התעסוקה מעידים על המשך מגמת השיפור בשוק העבודה, זאת למרות החולשה המתמשכת בפעילות הכלכלית במשק, בדגש על הסקטור העסקי ובמיוחד חולשת ענפי התעשייה והיצוא. מנגד, הצריכה הפרטית ממשיכה להיות מנוע הצמיחה העיקרי של המשק וזאת בניגוד למבנה הרצוי שבו מלבד צריכה (פרטית וציבורית), ההשקעות בכושר ייצור במשק, לצד התרחבות של כל ענפי היצוא, תורמים תרומה גדולה לצמיחה. העלייה בביקושים המקומיים, ובפרט הצריכה הפרטית, באה על רקע שיפור בכוח הקנייה של מרבית משקי הבית כתוצאה ממספר גורמים, ובכללם: עלייה בשכר הנומינאלי והריאלי, סביבה של ריביות נמוכות, אינפלציה שלילית ושיפור מתמשך בשוק העבודה.
"בהסתכלות רחבה יותר על נתוני שוק העבודה בישראל, ראוי לציין כי נתוני האבטלה אינם כוללים חתכים מסוימים ובפרט אנשים שהתייאשו מחיפוש עבודה המתאימה להם. עיוות נוסף נוגע לאופן שבו עובדים במשרה חלקית (גם של שעות ספורות בשבוע), שהיו מעוניינים להגדיל את היקף המשרה שלהם, אך המעסיק איננו מאפשר זאת, "נספרים" לצרכי חישוב שיעור האבטלה, כפי שמועסקים במשרה מלאה "נספרים". עיוותים אלו ואחרים עלולים להביא להטיה בחישוב שיעור האבטלה במשק. לו הגדרת שיעור האבטלה הייתה רחבה יותר, יתכן כי שיעור האבטלה "האמיתי" במשק היה גבוה יותר מהנתון הרשמי שהינו נמוך מאוד.
"במדינות אחרות ברחבי העולם, בדגש על ארה"ב וחלק ממדינות אירופה, נעשה שימוש הולך וגובר במדדי תעסוקה מקיפים יותר, המתחשבים בגורמים הבאים: היקף המשרה; הכללת אנשים שהתייאשו מחיפוש אחר עבודה המתאימה להם; וכן מדדים אפשריים נוספים של "איכות התעסוקה". לשם המחשה, בארה"ב, מדד שיעור האבטלה הרחב (U-6, המתחשב במשרות חלקיות ובעובדים מתייאשים) מצוי כיום ברמה של 9.6%, כמעט כפול משיעור האבטלה "הרגיל" (U-3, הדומה באופן חישובו לזה שבישראל) המצוי ברמה של 4.9%.
"ענפי השירותים הטכניים, אירוח ואוכל, מסחר ובינוי בלטו בגיוס המועסקים בשנה האחרונה. מנגד, ירידה במספר המועסקים בתעשייה.
"ברביע השני של השנה נוספו לשוק העבודה כ-36 אלף מועסקים (נתון מנוכה עונתיות), לעומת תוספת מתונה יותר של כ-14 אלף מועסקים ברביע הראשון של השנה.
"בחינה של תקופות זמן ארוכות יותר, מעלה כי ביחס לרביע השני אשתקד נוספו לשוק העבודה כ-98.5 אלף מועסקים. אולם, השינוי במספר המועסקים לפי ענפים כלכליים לא היה אחיד ונראה ששיקף את המגמות הכלכלית הלא-אחידות במשק. ניתן לראות בתרשים, כי העליות המשמעותיות ביותר במספר המועסקים, נרשמו בענפי השירותים הטכניים (המהווה כ-7% מסך כוח העבודה במשק), שירותי אירוח ואוכל (כ-4% מכוח העבודה), מנהל ציבורי (כ-10% מכוח העבודה), מסחר (כ-12% מכוח העבודה) ובינוי (כ-5% מכוח העבודה).
"מנגד, חלה בשנה האחרונה ירידה חדה יחסית של כ-13 אלף מועסקים בענפי התעשייה (כ-11.5% מכוח העבודה). נתונים אלה, מדגישים את חוסר האחידות בהרכב הפעילות במשק, תוך הטיה לכיוון של ענפים הקשורים בצריכה פרטית ובבנייה למגורים לצד חולשה ברוב תחומי הפעילות האחרים בהובלת ענפי התעשייה.
"בתקופה שבין הרביע השני של השנה לרביע המקביל אשתקד, נוספו כ-68 אלפי מועסקים לסקטור העסקי, המהווה למעלה מ-60% מסך תוספת המועסקים במשק, נתון המשקף גידול של כ-3%. להערכתנו, במידה וההתפתחויות הכלכליות תהינה חיוביות בהמשך השנה ויחול שיפור בציפיות העסקים, קצב הגיוסים בסקטור העסקי עשוי לגדול בהמשך השנה. נדגיש כי למדיניות הכלכלית תהיה השפעה חשובה על ביטחון ואמון הפירמות בישראל, על היקף פעילותן בישראל ועל פריון העבודה במשק.
"בסקטור הציבורי חל גידול של כ-2.2% במספר המועסקים בהשוואה לרביע השני אשתקד. גידול זה הסתכם בתוספת של כ-31 אלף מועסקים, שנבעה בעיקר מעלייה במספר המועסקים בענפי המנהל הציבורי והחינוך. במבט קדימה, היקף המועסקים בהמשך השנה יושפע מתכניות הממשלה בתחומים שונים וקצב הביצוע של תכניות אלו.
"עלייה בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי ברביע השני של השנה. נמשכת העלייה בקצב הרכישות של מוצרי מזון: סך הרכישות בכרטיסי אשראי עלה ברביע השני של השנה בכ-2.3% (ריאלי) בהשוואה לרביע הקודם בו נרשמה עלייה מתונה יותר של כ-1.7% (נתונים מנוכי עונתיות). כמו כן, במחצית הראשונה של השנה (ינואר-יוני) חלה עלייה של כ-9.6%, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. נתונים אלה, מצביעים על המשך המגמה החיובית בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי בחודשים האחרונים.
"הגידול בקצב הרכישות בכרטיסי האשראי ברביע השני נבע מעלייה חדה בקצב הרכישות של מוצרים ושירותים אחרים לאחר ירידה חדה ברביע הקודם; קבוצה זו מהווה כ-40% מסך הרכישות בכרטיסי אשראי וכוללת, בין היתר, את התחומים הבאים: תחבורה, תקשורת, אנרגיה ועוד. כמו כן, חלה עלייה גם ברכישות של מוצרי מזון ומשקאות, בהמשך למגמה ברביעים האחרונים.
"מנגד, נמשכת ההתמתנות בקצב הרכישות של מוצרי תעשייה (קבוצה זו מהווה כ-20% מסך הרכישות וכוללת, בין היתר, את המוצרים הבאים: הלבשה והנעלה, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה ורהיטים), בעיקר עקב ירידה ברכישות של רהיטים. התמתנות נרשמה גם בקצב הרכישות של מוצרי שירותים (קבוצה זו מהווה כ-20% מסך הרכישות בכרטיסי אשראי וכוללת שירותי ביטוח, טיסות ואירוח, פנאי ובילוי, ושירותי עירייה וממשלה), זאת בהמשך למגמה משני הרביעים האחרונים.
"לסיכום, בחודשים האחרונים חלה עלייה בקצב הרכישות בכרטיסי אשראי, תוך עלייה בקצב הרכישות של מוצרי מזון לצד ירידה בקצב הרכישות של מוצרי שירותים ותעשייה. הפעילות בכרטיסי האשראי עשויה להמשיך ולהתרחב גם בחודשים הבאים.