תפקוד לקוי של הנמלים, והיעדר תכנון אב של תשתיות ראויות לפריקת מטעני תבואות ומוצרי גרעינים, אשר מדינת ישראל תלויה בהם לשם הזנת משק החי וכלל האוכלוסייה, יביאו להתדרדרות דרמטית בשוק המזון, כך התריעו היום חברי איגוד משתמשי התובלה הימית בתפזורת של תבואות ומוצרי גרעינים למיניהם (כמו: סויה, תירס ועוד).

 

חברי האיגוד, בעלי טחנות הקמח, מנהלי מכוני התערובת, יצרני מזון וחברות הקשורות ברכש תבואות מן העולם, טענו בכינוס החירום כי מעבר לפינה מתקתקת לה פצצה, המאיימת על האספקה הסדירה של המזון בארץ: אספקת הקמח, החלב ומוצריו, הביצים, השמן והבשר.

 

לדברי איתי רון, מנכ"ל חברת צנציפר לייבוא תבואות ומספוא, וחבר הנהלת האיגוד: "אם אנחנו מדינה עשירה ולא אכפת לנו ממחירי המזון, אז מילא, שנמשיך להתנהל בחוסר יעלות וטיפשות, אבל נראה לי שלא זה המצב. מחירי הביצים בארץ, החלב והלחם מתומחרים לפי נוסחאות שלוקחות בחשבון את מחירי חומרי הגלם. פונקציה גם של מחירי ההובלה הימית, ההמתנות בנמלים, הפריקה וההובלות בתוך הארץ.

 

"לא הגיוני שבגלל הנמלים הצרכן הישראלי צריך לשלם יותר על כל מוצר. המתנת אוניות של שבועיים להתחלת פריקה היא לא סבירה. וביום שיסגרו את אסם התבואות של מדינת ישראל, ממגורות דגון בחיפה (כחלק מתכניות ’חזית הים’ בחיפה), תהיה לנו תיירות, אבל לא יהיה אוכל, ואני לא בטוח שהתיירים ירצו להגיע אם לא תהיה להם חביתה ולחמנייה".

 

בכינוס נאמר כי אין בארץ חקלאות מקומית משמעותית של תבואות ומוצרי גרעינים, ולכן הייבוא מן העולם באמצעות אניות, הוא הבסיס למאכל משק החי (תרנגולות, פרות ועוד) ולהליכי ייצור של מפעלי מזון מקומיים. כיום מהווה הייבוא כ- 95% משוק התבואות בישראל, כאשר לשם ההמחשה: הפרה הישראלית, המניבה כ-30 ליטר חלב ביום בממוצע, אוכלת, בין השאר, כ-10 ק"ג תבואות ביום. גם התרנגולות, המספקות ביצים ועוף - אוכלות גרעיני תבואה, כיכרות הלחם - מיוצרים מגרעיני תבואה, השמן - מיוצר מפולים (סויה, לפתית-קנולה) וכך הלאה משום כך, כל עיכוב, או ייקור הליכי פריקת התבואות, מייקר את תשומות הייצור של מצרכי המזון הבסיסי.

 

כלל הגורמים הקשורים ברכש התבואות ובשימוש בהן הזהירו כי התעלמות הממשלה מהנעשה בנמלים עולה למשק ביוקר, הן בבזבוז כספים לריק, כאשר בהערכה זהירה, מדובר היום ביותר מ- 100 מיליון ₪ לשנה, וזאת בתקופה בה עלויות ההובלה הימית בשפל, כך שהנזק צפוי לגדול בשנים הבאות (ככל שכמויות הייבוא יגדלו, וככל שמחירי ההובלה הימית יחזרו לרמתם הרגילה). הנזק מתבטא גם בזיהום אוויר ובתאונות דרכים, בשל תנועת יתר של משאיות בכבישי ישראל, שנאלצות להוביל מחיפה לדרום הארץ תבואות, בשל תפקוד לקוי של נמל אשדוד.

 

חברי האיגוד הזהירו כי בעתיד הלא רחוק עלול להיווסף לנזקים הכלכליים, הסביבתיים והתחבורתיים, גם מצב של מחסור אוכל בשווקים.

 

היבואנים ויצרני המזון טענו כי בתקופה האחרונה המצב בנמלים מחמיר, וההמתנות של האניות לפריקה מתמשכות יותר ויותר. עוד הזהירו מפני איומים נוספים, שבפתח, על פריקת התבואות, בין היתר: תכנית ’חזית הים’ בחיפה, שמייעדת את אזור נמל חיפה לאזור תיירותי, עלייה מתמדת בהיקפי הייבוא בשל גידול האוכלוסין והעליה ברמת החיים, מה שיגדיל את הפקקים בנמלים וההמתנות הממושכות לפריקת אוניות התבואות ואיומים אחרים.

 

יו"ר האיגוד, אלי סיון, טען כי "כך לא ניתן לייבא את חומרי הגלם למשק המזון הישראלי, מבלי שתוטל על הנמלים האחריות לאספקת שירות מינימלי לפריקת התבואות, ובלי כל תכנון והשקעה בתשתיות ראויות ויעילות".

 

לדברי שייע בארי, מנהל הייבוא של שטיבל תחנות קמח, "בזמן שאנחנו יושבים כאן בכינוס, שתי אוניות שלנו פורקות בנמל חיפה. אלא מה, תחנת הקמח שלנו נמצאת בכלל באשדוד, בסמוך לנמל. בדקנו עם נמל אשדוד ואמרו לנו שההמתנה תמשך 13 ימים. זה מאוד לא כלכלי, אז נאלצנו להביא את האוניות לנמל חיפה, כי התור שם קצר מאשדוד להתחלת הפריקה.

 

"בימים הקרובים ינועו 600 משאיות שלנו מחיפה - לאשדוד וחזור, תוך פליטת עשן של דיזל, ותרומה לא מעטה לתאונות הדרכים. זה התוצאה של מה שקורה בנמלים. אני בתחום 30 שנה. צפיפות כזו בנמלים, הוצאות כל כך גדולות על קנסות לחברות האוניות בחו"ל מעולם לא היו. זה המצב הכי גרוע אי פעם, והכי מרגיז שהרשויות לא מנסות בכלל לפתור את הבעיה".

 

לדברי אורי לופט, מנכ"ל מכון התערובת מילובר, "כל תעשיית המזון, הביצים הלחם, הביצים, הבשר והחלב ומוצריו מתבססת באופן ישיר על כל הייבוא. בארץ יש עיוות היסטורי בנמלים שקוראים לו תור תפעולי. אם תגיע אוניה עם עציצים וטלפונים, היא תכנס בתור לפני החיטה התירס והחמניות. בישראל מסך שטוח של מחשב יותר נחשב מביצים וחלב, וכך קורה שאוניות התבואות מחכות בתור ימים ארוכים עד שבועיות עד שהנמלים יואילו בטובם לפרוק אותן.

 

"התור התפעולי המעוות מתבטא גם בהקצאת כוח אדם מעוותת, בהעמדת ציוד ישן ולא מתאים, פשוט חוסר יעילות. זה משול לנסיעה בכביש החוף מחיפה לתל אביב במקום במשך שעה, במשך חודשיים. אין חשיבה מהם הצרכים שלנו, אין תכנון. כלום".

 

שלום חתוכה, מנכ"ל חברת שינטרקו לייבוא גרעינים למספוא ומאכל רגז: "מדובר בהפקרות לא מובנת. אנחנו היבואנים צריכים לסגור את הנמלים, בשעה 16:00 אומרים לי שאין להם עובדים כדי לפרוק את הסחורות מהאניות, זו הפקרות שאין באף מקום בעולם, חוץ מישראל, כל משרד שמעורב הוא מושחת, כולל משרד הבריאות, שלוקח לו 12 יום לשחרר תיק של אוניה, ואז דורש עוד ועוד בדיקות, ולא אכפת לו שהעלויות מתגלגלות לצרכן".

 

ברקע לכינוס החירום, העובדה כי בחודשים האחרונים פנו יבואני התבואות שוב ושוב לכל הגורמים האחראים כדי להתריע על מחדלים בנמלים, שמסכנים את אספקת המזון השוטפת למדינת ישראל, אך דבר לא השתנה.

 

לאור המצב, קראו חברי האיגוד לראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, לשר האוצר, מר משה כחלון, לשר התחבורה, מר ישראל כץ, ולשאר מקבלי ההחלטות, לכנס מיד ועדה בין-משרדית, אשר תלמד במהירות את המספרים והעובדות, ותגבש תכנית חירום להקמת תשתיות מתאימות לפריקת תבואות ולשינוי מיידי של התנהלות הנמלים.

 

בתגובה לטענות שהולעו, נמסר מחברת נמל אשדוד כי היא "עושה כל מאמץ כדי לספק ללקוחותיה את השירות הטוב, המהיר והיעיל ביותר. החברה הצליחה לקצר משמעותית את זמני ההמתנה והשינוע בשנת 2015 ומחצית הראשונה של שנת 2016 ומגמה זו תמשך גם בשנים הבאות וזאת במקביל לתפוקות שיא של כל הזמנים מיום הקמת הנמל.

 

במסגרת הכנת נמל אשדוד לתחרות עם הנמל הפרטי החדש, חברת נמלי ישראל בשיתוף עם חברת נמל אשדוד מקדמות מהלך עתיר השקעה בהיקף של 200 מיליון ש"ח להקמתו של מסוע חדיש להובלת גרעינים מנמל אשדוד לממגורות אשדוד. הקמתו תסייע להגדיל את היקף שינוע הגרעינים בנמל בהיקף של כמיליון טון לשנה. עם הפעלתו של המסוע החדש יתאפשר מיצוי קיבולת ממגורות אשדוד ויינתן מענה הולם להתפתחויות בענף יבוא הגרעינים שנים רבות קדימה. בטווח הארוך מתוכננת הרחבת הממגורות בהתאמה לצורכי המשק."

 

"בנושא הייחודי של שינוע גרעינים יצוין כי השינוע מתבצע באניות גדולות יותר ולכן משך זמן הפריקה שלהן התארך באופן משמעותי ביחס לעבר, וזוהי הסיבה העיקרית לעומס בכל נמלי ישראל." נכתב בתגובת חברת נמל אשדוד.

 

"כמו כן, הנחיות המדינה לתור התפעולי, יוצרות, ובצדק, העדפה לטיפול באניות המכולות לפני טיפול בגרעינים. דבר שגורם לזמן המתנה ארוך יותר לאניות הנושאות גרעינים. למרבה הצער, אניות הגרעינים אינן מגיעות באופן סדיר משיקולים עסקיים של היבואנים. המדובר באניות צ’רטר הנושאות כמות מטען בהיקפים גדולים, שלעיתים עולים על 50,000 טון."

 

"הנהלת חברת נמל אשדוד פועלת ללא הפסקה לקצר את זמני ההמתנה לכל סוגי המטען בכלל ולמטעני הגרעינים בפרט. בין הצעדים שנעשו בנושא זה ניתן לציין קליטת 170 עובדים חדשים; דו שיח פורה עם יבואני הגרעינים בכדי לתאם ולקבל מידע מוקדם ככל האפשר על הגעת אניות גרעינים."

 

"נמל אשדוד נמצא בימים אלו בשיא תפוקות מאז הקמתו, עם היקפי מטענים במגמת עלייה מתמדת: מספר פקידות האניות בחצי שנה האחרונה עומד על 1141, גידול של 18% ביחס לתקופה מקבילה אשתקד. קיימת עליה בהיקף סה"כ המטענים ב- 15% ביחס לתקופה מקבילה אשתקד. עליה בהיקף מכולות של 14.6%, עליה במספר יחידות כלי רכב של 26% ועליה בהיקף יבוא הגרעינים של 28%."

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש