עיתונאי הכלכלה המשפיעים בישראל

עיתונאי הכלכלה בארץ משחקים תפקיד מרכזי בהנעת תהליכים חברתיים, כאשר הם מעלים על פני השטח מחדלים או ליקויים. לא אחת קיבלו פרשיות פיננסיות תשומת לב ציבורית רבה רק לאחר שעיתונאים כלכליים הפנו אליהן זרקור והמידע הובא לידיעת הקהל הרחב בצורה נהירה המאפשרת הבנה גם למי שאיננו בקיא בפיננסיים. הלחץ הציבורי שנבע מהעלאת המודעות הביא לשינויים כמו שיפור בשקיפות הממסד הכלכלי בארץ, שינויי חקיקה ושיפור הבקיאות של הקוראים עצמם, שכעת יכלו לגשת ביתר תבונה לניהול קרנות הפנסיה שלהם, ניהול תיקי ההשקעות שלהם והשקעותיהם הפרטיות ככלל. קוראים אשר נחשפו למידע זה הצליחו למנף אותו ויצאו נשכרים מכך. אז מי הם אותם עיתונאי כלכלה משפיעים בישראל ששווה לעקוב אחרי פועלם, ומה הם עשו?

קרדיט: Shutterstock

נחמיה שטרסלר

נחמיה שטרסלר מוכר בזכות פינת הכלכלה אותה הגיש במסגרת אולפן שישי של ערוץ 2 "ושלא יעבדו עליכם". מלבד התוכנית הוא גם כותב בעיתון הארץ ומשמש כפרשן כלכלי בערוץ השני. כבעל תפיסה ליברלית הוא מאמין בשילוב בין מדיניות רווחה וכלכלת שוק חופשי, הקטנת תקציב המדינה והמיסים, הפרטת מוסדות ממשלתיים ופירוק קרטלים ומונופולים. בשנות עבודתו הגיע להישגים רבים. הבולטים שבהם היו השגת סימון חובה למחירי מוצרים ב-1998, חשיפת פרשת ויסות מניות הבנקים שהביאה למשבר המניות בשנת 1983 וחשיפת פנסיית המיליונים של ארנסט יפת, לשעבר מנכ"ל בנק לאומי, בשנת 1988. בעקבות פרשה זו חלק ממנהלי הבנקים הגדולים שהיו חלק מפרשת ויסות המניות ובעקבות החשיפה עזבו את עבודתם והועמדו לדין.לשטרסלר תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים, שניהם מאוניברסיטת תל אביב בה הוא גם לימד. היום משמש כמרצה בבית הספר לעיתונאות במרכז הבינתחומי בהרצליה.

מתן חודרוב

כתב טלוויזיה ופרשן כלכלי בחדשות ערוץ 10. במסגרת עבודתו בערוץ 10, שימש חודרוב יו"ר ועד העובדים והוביל את המאבק הציבורי למניעת סגירתו של הערוץ והגיע לפשרה בה העובדים ויתרו על חלק ממשכורתם תמורת שמירת מקום העבודה , ערוץ 10, פתוח לשנתיים נוספות. חודרוב חשף שחיתויות ושקרים במקביל לסיקור הסיפורים הכלכליים החמים של התקופה: מראשוני סיקור המחאה החברתית של שנת 2011, חשיפת התקציב המוגדל פי 10 למוסדות דת כבתקופת כהונתו של ח"כ אטיאס מש"ס כשר, שיטת תגמול עובדי נמל אשדוד בסטייקים, אנייה של משפחת עופר בדרכה לאיראן, למרות ההכחשות. כחלק ממדיניותו בעד שקיפות דו כיוונית של התקשורת, יצא מתן חודרוב מהארון ב-2015. חודורוב הינו בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. הוא החל את דרכו בגלי צה"ל שם שימוש ככתב בנושאי תחבורה, תעשייה ומסחר, הסתדרות ושוק ההון. במקביל לקידומו לתפקיד העורך הכלכלי הבכיר בגל"צ.

משה ליכטמן

משה ליכטמן עומד בחוד החנית של תחקירי העומק הכלכליים בגלובס כבר ארבעה עשורים. לאחרונה הוא אף זכה באות אביר איכות השלטון בקטגוריית עיתונאות ותקשורת לאחר שלא פחות מארבע מחשיפותיו מצאו את דרכן לדו"ח מבקר המדינה. התחקירים שפרסם עסקו בכשלים בניהול מדיניות לאומית בתחומי המקרקעין והחקלאות, ניגודי עניינים ושימוש פסול בכספי ציבור. המחדלים הללו לא היו החשיפות הראשונות של ליכטמן. במהלך השנים הוא פרסם קשרי הון-שלטון רבים. כיום עוסק ליכטמן בעיקר בתחקירים סביב נושא הנדל"ן והקרקעות. על פי תפיסת עולמו של, לתחקיר עומק עיתונאי יש ערך מעבר לערך הכלכלי: באמצעות פרסום נתוני אמת אובייקטיבים לאחר בדיקה מעמיקה נוצר מצב אמון בין העיתון או האתר וקוראיו, דבר שאותו לא ניתן לקנות בכסף ושערכו רב מהמשכורת השוטפת של הכתב. זו לא הפעם הראשונה שתחקירים שפורסמו על ידו הגיעו למבקר המדינה. אחד מתחקיריו המוקדמים, עוד בתקופה בה עבד ב"עולם הזה", נגע לפרשת מרמה באוניברסיטת תל אביב והגיע אף הוא למבקר המדינה.

שאול אמסטרדמסקי

שאול אמסטרדמסקי הוא ראש הדסק הכלכלי ופרשן בכיר לענייני כלכלה בחטיבת החדשות של תאגיד השידור הישראלי. בעבר שימש ככתב בכיר וחוקר ב"כלכליסט" ואף זכה בפרס סוקולוב לעיתונאים מצטיינים. עיקר עבודתו היא בחשיפת דו"חות ועדות ציבוריות, פעילות למען הגברת השקיפות והנגשת הידע לציבור. מבין התחומים העיקריים בהם עוסק אמסטרדמסקי ניתן לציין את נושא הפנסיה, הבריאות והחינוך, נושא התעסוקה והחרדים. האני מאמין העיתונאי של שאול אמסטרדמסקי סובב סביב נושא השקיפות על רבדיו השונים: מצד אחד חשיפה והבאה לזרקורים של דו"חות ציבוריים שונים, ומנגד הנגשת המידע החבוי בדו"חות אלו ותרגומו לשפה המובנת גם על יד מי שאינו כלכלן. אמסטרדמסקי החל את דרכו ככתב היומון "כלכליסט" בכנסת, במסגרתו סיקר את חוק ההסדרים ואת תקציב המדינה בשנת 2009, הוא בעל תואר ראשון בפילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה מהאוניברסיטה העברית.

מירב ארלוזרוב

מירב ארלוזרוב, נכדתו של חיים ארלוזרוב, זכתה בשנת 2011 באות אביר איכות השלטון על רקע פעילותה להוקעת תופעת ההתעשרות הלא מוצדקת על חשבון רווחת הציבור. את דרכה העיתונאית החלה ככתבת בעיתון "במחנה" ולאחר מכן עברה לעיתון "חדשות" ו"גלובס", "הארץ" ו "דה-מרקר". כיום ארלוזורוב מכהנת כעורכת המהדורה המודפסת של דה מרקר, ושל טורי הדעות וכן בעלת טור יומי העוסק בפרשנות כלכלית. בשנים האחרונות היא מתרכזת בסיקוריה ביתרונות הכלכלה הקואופרטיבית. בשנות התשעים חשפה הערכה כלכלית שפורסמה על ידי חברת "מודלים כלכליים", הערכה אשר הזהירה מפני בועה בשוק המניות שאכן התפוצצה והביאה למשבר בשנת 1994. בשנים האחרונות מסקרת מירב ארלוזורוב נושאים שונים דוגמת ביטוחי הבריאות הפרטיים, תוך חשיפת נתוני החזרי התשלומים המזעריים למבוטחים. ארלוזורוב הינה בעלת תואר ראשון בכלכלה ותואר שני בניהול מאוניברסיטת תל אביב.

קרן נויבך

קרן נויבך היא עיתונאית ישראלית המגישה את תוכנית הרדיו היומית "סדר יום", ברשת ב’ של קול ישראל, תוכנית אקטואליה העוסקת בנושאים כלכליים וחברתיים. התוכנית קיבלה את פרס תוכנית האקטואליה הטובה ביותר בטקס פרסי הרדיו ופרס אומ"ץ לחשיפת שחיתות שלטונית ב- 2009. נוסף על פרסים אלו, נויבך עצמה קיבלה את פרס סוקולוב לעיתונאים מצטיינים ב- 2015, את אות אביר איכות השלטון בשנת 2012 ואות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוייג משנת 2011. בין החשיפות שנזקפו לזכותה במרוצת השנים: שחיתויות של רשות ההגירה במשרד הפנים, השמה לא תואמת של ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך, עוולות ביטוח לאומי וועדות הכשירות, חלק מהתקנות המגבילות את עובדי הביטוח הלאומי נחקקו לא מעט בזכותה. קרן נויבך מעלה על סדר היום את המצוקות היומיומיות של הישראלים, ומטפלת בנושאים שהם לעתים קרובות מהפחות פופולריים. כשנה וחצי לפני פרוץ מחאת האוהלים כבר החלה קרן נויבך להתייחס לנושאים שלימים הרכיבו את השיח במאבק. למרות, ואולי בגלל, היותה עיתונאית בלתי מתפשרת המרבה לדבר על נושאים שנויים במחלוקת – היה ניסיון לתקוע יתד בגלגליה עם השנים מקרב בכירי רשות השידור אם על ידי ניסיונות להוריד את התוכנית (ניסיונות אשר לא צלחו בשל לחץ ציבורי בנושא) או ניסיונות לטרפד את התוכנית על ידי הכנסת מגישי משנה בעייתיים כמנחם בן.

עיתונאי הכלכלה הם לא רק נדבך נוסף וחשוב שבא לשמור על אינטרסים ציבוריים ועל שלטון נקי משחיתויות, הם גם אלו המסוגלים להביא את המידע באופן ברור ונגיש לכלל ציבור הקוראים. אימרה מוכרת היא שידע הוא כוח – הכוח לקבל החלטות מושכלות, להבין את המשמעויות של הז’רגון הכלכלי. באמצעות הידע המסופק על ידי עיתונאים פורצי דרך אלה, ניתן להבין ולהחליט כיצד לפעול, להבין כיצד מדיניות כזו או אחרת משפיעה על חיי היומיום של כל אחד ואחת ואיך אנחנו, כקוראים, יכולים להתמודד איתה כפרטים וכציבור טוב יותר.