היקפי הסחר בין ישראל לטורקיה לא צפויים לגדול בטווח הקרוב. כך מעריכים כלכלני חברת ביטוח האשראי הבינלאומית Coface. זאת למרות הסכם הפיוס שנחתם לאחרונה בין המדינות וללא קשר לנסיון ההפיכה לפני כשבוע.
בסקירות שהוציאה הקבוצה על יחסי ישראל וטורקיה והשלכות המהפכה על סיכוני האשראי של היצואנים הישראלים לטורקיה מתריעים כלכלני קופאס כי בעקבות המשך צניחת הלירה הטורקית חל גידול משמעותי בסיכון של היצואנים לטורקיה בענפי הבניה, המזון הטרי (תוצרת חקלאית) והטקסטיל. יחד עם זאת, בקופאס עדיין לא שינו את דירוג הסיכון של המדינה והוא מוגדר כיום ברמת סיכון B הנחשבת לרמת סיכון משמעותית.
לדברי כרמינה מנדולה, מנכ"ל קופאס ישראל, היקף הסחר בין טורקיה וישראל לא נפגע מהתקררות היחסים בין המדינות ונשאר היקפים דומים בשש השנים האחרונות: כ-5 מיליארד דולר, היקף סחר השווה לכ-1.5% מנפח המסחר הכולל של טורקיה עם המדינות השונות. לכן לחידוש היחסים לא צפויה תרומה משמעותית להיקפי המסחר בטווח הקרוב. לשיקום היחסים הדיפלומטיים עם ישראל תהיה השפעה על היקפי המסחר בין המדינות רק בטווח הבינוני באם תתממש הכוונה להעביר גז ישראלי לאירופה, דרך טורקיה.
בנוגע להשפעות נסיון ההפיכה על היצואנים הישראלים, בקופאס אומרים כי המשמעות העיקרית קשורה לשער החליפין של הלירה הטורקית. "הלירה הטורקית סובלת מירידת ערך משנת 2013, בעיקר בשל גידול בגרעון הממשלתי הטורקי, גרעון הצפוי לעמוד על כ-5% השנה ומחששות של משקיעים זרים עקב חוסר היציבות הפוליטית במדינה ובשל פיגועי הטרור.
בקופאס אומרים כי ירידת ערך הלירה גורם, בין השאר, לעליית החוב הקונצרני של העסקים בטורקיה, חוב המוצמד ברובו לדולר האמריקאי. למעשה כ-75% מהחוב הקונצרני במדינה צמוד לדולר, היקף גבוה משמעותית מהנהוג בשווקים המתעוררים. בחברה אומרים כי הדבר בא לידי ביטוי לגידול חד בהיקף חדלות הפרעון של עסקים במדינה, מתחילת השנה.
בנוסף, בקופאס אומרים כי ירידת ערך המטבע הטורקי, בעיקר ביחס לדולר, גורם לעליה חדה במחירי הייבוא, כאשר כ-64% מהייבוא לטורקיה, ובכלל זה ייבוא חומרי הגלם, נקוב בערכים דולריים, דבר הגורם לעלויות ייצור גבוהות.
בנוגע לענפים החשופים ביותר לשינויים, ובשל כך הורע מצבם, בקופאס אומרים כי הענפים שהסיכון בהם עלה עבור היצואנים הישראלים הם בעיקר ענף הבנייה, המזון הטרי-תוצרת חקלאית (ובמיוחד בקרב יצרנים קטנים וסיטונאים) והטקסטיל-ביגוד, ענף אשר נסמך יותר ויותר על חומרי גלם מיובאים בשנים האחרונות.