בדש מוצאים את שוק התקשורת המקומי, על תשואות הדיבידנד שהוא מייצר, כענף הבסיס בתיק ההשקעות

דש ברוקראז’ בסקירה על שוק התקשורת: ודעות של משרד התקשורת, מסיבות עיתונאים, וועדות, תגובות המפעילים, עמדתם של משרדי ממשלה אחרים וכן הצהרות של מתחרים פוטנציאליים. כל אלה בשילוב עם בחינת המורכבות הטכנולוגית של ענף התקשורת, מביאים בעת האחרונה לבלבול בקרב משקיעי שוק ההון. חשנו כי נוצר הצורך במורה נבוכים רגולטורי וטכנולוגי המנסה לנטרל פופוליזם, כותרות, תופעת עדר וכיוצא בזה. מטרתה העיקרית של עבודה זו היא בחינה מעמיקה של הרגולציה בישראל תוך בחינת תקדימים מחו"ל. על סמך בחינה זו ניסינו לייצר מודלים בני-קיימא להערכת שווי החברות בענף תוך בחינת תשואת דיבידנד מייצגת. להלן הנקודות העיקריות, אליהן התייחסנו בסקירה:


 מה השתנה? – לאחר עשור בו התחלפו 5 שרי תקשורת ועדיין אין רשות תקשורת בלתי תלויה בישראל, מכהן במשרד שר מאד נחוש. השר נחוש להגביר את רמת התחרות והשכיל לשלב ידיים עם משרד האוצר.


דרכה של הרגולציה בישראל –משרד התקשורת החדור מוטיבציה להגברת התחרות לטובתו של הצרכן, נוקט בטקטיקה של יריות לכל הכיוונים. בעולם נהוגים שני מתווים של אסטרטגיה: תחרות מבוססת תשתיות (הרווחת) או תחרות מבוססת שירותים. המשרד בישראל מנסה לשלב בין השתיים, לטעמנו ללא סיכויי הצלחה גבוהים עקב החלטות סותרות והליכה נגד כוחות השוק בעיקר בנושא מיזוגים ורכישות. האבסורד לדעתנו בא לידי ביטוי ברצון לקיים בישראל 8 תשתיות לפחות מ- 8 מיליון תושבים ועוד למעלה מ- 10 ספקי שירות על גבי תשתיות אלה.


התוצאה – הענף יעבור זעזוע קל בטווח הקצר וחזרה לשגרה בטווח הבינוני-ארוך, תוך דחיית השקעות, מה שיביא לפיגור של התחום מול הנעשה בעולם. בטווח הארוך, ההסתברות הגבוהה ביותר להערכתנו, היא חזרה לשיווי משקל המורכב מארבע או חמש קבוצות תקשורת חזקות עוד יותר המתחרות בכל תחומי התקשורת. קשה לנו לראות הצלחה בהתמודדות המשרד מול כוחות השוק והתפתחות הטכנולוגיה שבסיסה הוא התלכדות – everything over IP.


התגובה – חברות התקשורת הוותיקות עסוקות בבחינת תכניות המגירה לצמצום פגיעה אפשרית בכושר ייצור המוזמנים שלהן ובחלוקת הדיבידנדים. תכניות אלה כוללות: הגשת בג"צים, העלאת תעריפים, חסכון בהוצאות והשקעות, תמחור שונה בתוך הרשת תוך ניצול היתרון לגודל ועוד.


 הערכת שווי – בהתבסס על ניתוח המגמות וההשלכות בענף, הערכנו את שווי 5 החברות הגדולות בענף תוך נקיטה ברמת שמרנות גבוהה יחסית. מסקנתנו היא כי ארבע מתוך חמש החברות, נסחרות בדיסקאונט של 10% לפחות ומניית בזק בדיסקאונט של כ- 17%. הדיסקאונט הנ"ל בשילוב תשואת דיבידנד חד ספרתית גבוהה, מביאות אותנו להמלצת תשואת יתר על הענף כאשר בזק זוכה להמלצת קניה. חשוב לציין כי המודלים עדיין לא לוקחים בחשבון מיזוג HOT.
 

כדאי לקחת בחשבון: שוקי המניות סובבים את רמות השיא טרם המשבר המאקרו-כלכלי. גם שוק האג"ח הקונצרני מציג כיום תשואות נמוכות היסטורית. בהתחשב במצב שוק ההון כאשר, עדיין מרחפת שאלת היציאה מהמשבר או double-dip, אנו מוצאים את שוק התקשורת המקומי על תשואות הדיבידנד שהוא מייצר, כענף הבסיס בתיק ההשקעות.